60 שנה לפצצה: תושבי ביקיני פוחדים לחזור
פצצת המימן שנוסתה באטול ביקיני שבאיי מרשל ב-1954 ותמונתה פורסמה בעולם בשיאה של המלחמה הקרה, השאירה חותם עמוק בתושבי האיים. 60 שנה ועשרות ניסויים נוספים אחרי, התושבים חוששים לשוב לאדמותיהם
60 שנה עברו מאז ניסוי פצצת המימן ההרסני באטול ביקיני שסימן עליית מדרגה במרוץ החימוש של המלחמה הקרה. אולם תושבי האיים שהוגלו מהמקום עדיין פוחדים לחזור אליו בשל החשש המתמיד מהקרינה הגרעינית.
עוד חדשות בעולם:
הפצצה כתומה: צפו בקרב תפוזים באיטליה
"רוסיה השלימה את ההשתלטות על קרים"שון קונרי מפציר בסקוטים: היפרדו מבריטניה
פצצת המימן בעוצמה של 15 מגה-טון נוסתה ב-1 במרס 1954. עוצמתה הייתה פי אלף יותר מהפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה, והיא חשפה אלפים מתושבי המקום לנשורת רדיואקטיבית.
צפו בסרטון בצבע של פצצת המימן:
תושבי האטול ביקיני וצאצאיהם חיו מאז 1946 בגלות בשל ניסויים שנמשכו באזור. בשנות ה-70 הצהירו מדענים של הממשל האמריקני כי ביקיני בטוח ליישוב מחדש ואִפשר לתושביו לחזור. אך הם הוצאו ממנו שוב ב-1978 לאחר שבגופם התגלו רמות גבוהות של קרינה מאכילת מזון שגדל באדמה הרדיואקטיבית. הטריבונל לטענות הגרעין של איי מרשל העניק פיצויים בסך שני מיליארד דולר לתושבים שסבלו מפציעות או כאלה שטענו כי נגרמו נזקים לאדמתם בשל הניסויים הגרעיניים. אך כשהקרן שמימנה את הטריבונל התרוששה, הופסקו הפיצויים.
השבוע התאספו אלה שזוכרים את אותו היום בבירת איי מרשל, מג'ורו, יחד עם הדור הצעיר, כדי לציין 60 שנים לאירוע, בעוד גולים אחרים סירבו לחזור לאזורי הקרינה למרות הצהרות ארה"ב כי הם בטוחים. "לא אעבור לשם", אמרה אוולין רלפו-ג'ידריק מאטול רונגלפ, חלק מאיי מרשל שפונה יומיים אחרי הניסוי. "אני לא מאמינה שבטוח שם ולא אסכן את חיי ילדיי". תושבים חזרו לגור ברונגלפ ב-1957 אך ברחו שוב ב-1985 על רקע חששות מקרינה, שהתבררו כנכונים. אחד מ-61 האיים ברונגלפ נוקה מקרינה כחלק מתוכנית שמומנה על ידי ארה"ב בעלות של 45 מיליון דולרים.
הניסויים הגרעיניים באיי מרשל הופסקו ב-1957, אחרי 67 בדיקות. אך בדו"ח של האו"ם מ-2012 נכתב כי ההשלכות מהם נמשכו הרבה אחר כך. בדו"ח שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם נאמר כי "הזיהום הסביבתי שהיה כמעט בלתי הפיך" גרם לאובדן פרנסה של תושבים רבים, כמו גם לתחושת עקירה מתמשכת. הדו"ח קרא לארצות הברית להעניק פיצויים נוספים לתושבי איי מרשל שנפגעו מהניסויים.
"לא מדובר רק באובדן הבתים", טוענת לאני קריימר, חברת מועצת ביקיני, "אלא בתרבות שלמה של האיים שנמחקה". לדבריה, "כתוצאה מהגלות איבדנו את המורשת התרבותית - ההרגלים המסורתיים שלנו - שבמשך אלפי שנים עברו מדור לדור. מאז שנחשפו התושבים לקרינה, לא הצלחתי להאמין לאף מילה שממשל ארה"ב אמר לגבי איי ביקיני", אמרה קריימר, והוסיפה
כי צדק צריך להיעשות עבור כל הדורות שאולצו לעזוב.
מטשיצ'י אוישי, דייג בן 80, השתתף גם הוא בשבוע לציון 60 שנה לפצצה. הוא היה אחד מ-23 הדייגים על סיפון האונייה היפנית "לאקי דרגון", שהפליגה כ-60 מיילים (כ-96 ק"מ) מהפצצה. "אני זוכר הבזק אדיר ממערב, קול הפיצוץ הנורא שבא בעקבותיו והשמים שהפכו לאדומים". גם ביפן הזכירו בשבת את הפיצוץ. 16 אנשי צוות שהיו על האונייה מתו במשך השנים מסרטן ומחלות נוספות.
נשיא איי מרשל, כריסטופר לואיק, קרא לארצות הברית לפתור את "נושא הניסויים הגרעיניים הלא-גמור", והוסיף כי פיצויים מוושינגטון אינם מספקים הסדר צודק והוגן לנזק שנגרם. שגריר ארה"ב תומס ארמברוסטר אמר כי "מילים אינן מספיקות לבטא את העצב" שעולה מאירועי 60 שנה לפצצה. הוא הוסיף כי ארה"ב ממשיכה לעבוד עם איי מרשל כדי לספק טיפול רפואי ופיקוח סביבתי של האיים הנגועים.
לפנייה לכתב/ת 
