"החלום? זהב אולימפי. בעזרת השם"

"אני לא בטוח שאני מצליח לעכל. זה מרגיש מאוד מוזר. אני מרגיש על ענן, כאילו שאני מסתכל על הכל מהצד ולא בתוך כל זה. כאילו יש טירוף סביב מישהו אחר ולא סביבי, אבל אני מאמין שלאט-לאט אצליח לעכל את זה שעשיתי משהו גדול".

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר   
  

הדובר: אלוף אירופה הטרי בסיוף לנוער, יובל פרייליך בן ה-19, שעשה שלשום היסטוריה כשהפך לישראלי הראשון שזוכה בתואר. עוד לפני שיעלה הבוקר (ב') לתחרות הקבוצתית עם חבריו לנבחרת הדקר, שיחזר פרייליך את היום הגדול שעבר עליו באליפות המתקיימת בישראל.

יובל פרייליך בפעולה(צילום: אורן אהרוני)

התרגשת מאוד על הפודיום. בעיקר לאחר החיבוק מאמא.

"כן, זה היה רגע מאוד מרגש. כל ספורטאי שלוקח איזה תואר מודה קודם כל להורים ולמשפחה, וגם אני הייתי חייב להודות להם, כי הם עשו הרבה מאוד בשבילי. אמא הייתה שם בשבילי, תמכה ולפעמים גם טסה איתי לתחרויות גדולות בחו"ל".

דיברת רבות על הלחץ. בתקופה האחרונה אתה נעזר בפסיכולוג. מה חלקו במדליה?

"הייתה לי תקופה קצת קשה, ונכנסתי לאיזה בור. שרגא שדה, הפסיכולוג שלי, לימד אותי מה לא עובד ומה עובד – ויש לו חלק חשוב במדליה. הוא נתן לי אלמנט של רוגע וביטחון וסייע לי בהכנה המנטלית".

"החיבוק עם אמא היה מאוד מרגש"(צילום: אורן אהרוני)

אליפות ביתית – יתרון או חיסרון?

"אליפות ביתית זה הרבה יותר ציפיות. מלכתחילה הייתי מועמד למדליה, אבל העובדה שהאליפות התקיימה בישראל רק הגבירה את זה. מצד שני, העידוד היה מדהים.

 הגיעו גם אנשים ממועדונים אחרים, והיה רעש אדיר באולם בכל פעם שדקרתי. זה מאוד עזר".

פרייליך עלה לכותרות כבר לפני כמה שנים, לא רק בזכות הישגיו הספורטיביים, אלא בזכות עתירתו לבג"ץ נגד איגוד הסיוף, כספורטאי דתי שביקש למחות על קיום תחרויות בשבת. גם התחרות שלשום התקיימה בשבת, ופרייליך, שהחליט שאינו מוותר על האליפות, ישן במלון ביהוד, ומשם הגיע לאולם בגני-תקווה.

פרייליך. ישן במלון ביהוד כדי לא לחלל שבת(צילום: אורן אהרוני)

אולי היא לא תיפתר?

"זה אבסורד שבמדינת ישראל יש ספורטאים דתיים שלא יכולים להשתתף בתחרויות. אני קיבלתי החלטה להשתתף, אבל יש הרבה אחרים שבוחרים שלא וזה פשוט מגוחך".

פרייליך עם המדליה. "מגוחך שיש ספורטאים דתיים שלא יכולים להשתתף בתחרויות"(צילום: אורן אהרוני)

בוא נדבר על העתיד. אליפות אירופה לנוער כבר יש לך, אבל איך עושים את קפיצת המדרגה גם בבוגרים?

"צריך להמשיך להתאמן ולעשות עוד ועוד קרבות. יש רמה טובה מאוד בארץ, אנחנו עושים מחנות אימונים עם הטובים ביותר. ככל שהיחיד חזק גם הקבוצה חזקה, כמובן שזה ספורט יחידני וכל אחד רוצה להתקדם כמה שיותר, אבל זה הרבה יותר מרגש ומספק אם עושים זאת עם קבוצה".

החלום הגדול - זהב אולימפי(צילום: אורן אהרוני)

ומה החלום?

"כל השבוע חלמתי על התחרות והשגתי את הזהב, אבל החלום הגדול זה מדליית זהב באולימפיאדה. מבחינת המטרות הקרובות – אני רוצה להיות אלוף עולם לנוער. בעזרת השם".