"איך עשיתי טעות כזו?"
הוא הורשע בקבלת שוחד כדי להטות משחקים וישב שנתיים בכלא. עכשיו הוא חוזר לכדורגל ומנסה להשתקם כחבר הנהלה בעירוני נשר מליגה ב'. השופט לשעבר יוחנן צ'יבוטרו, מגיבורי פרשת "שופטים באדום", משחזר את התקופה הקשה בחייו
כשהגענו לאצטדיון העירוני בנשר שבפאתי חיפה התקשינו להאמין שהמתקן המודרני הזה משרת קבוצה מליגה ב'. כר הדשא מטופח, חדרי ההלבשה ברמה של ליגת העל, יש עמודי תאורה ו-2,500 מקומות ישיבה, ואפילו מגרש אימונים צמוד עם דשא סינתטי.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
במשך שנים התקיימה הקבוצה המקומית בלי שאיפות, עד שראש העירייה החדש, אבי בינמו, חובב ספורט שמלווה את הקבוצה כבר שנים, החליט עם כניסתו לתפקיד להשקיע באצטדיון ובמועדון. היום, אחרי הניצחון 2:4 במשחק העונה על הפועל איכסל, היא מדורגת שנייה בצמרת מחוז צפון ב' בליגה ב', שלוש נקודות בלבד מהמקום הראשון.
אבל מתחת לפני השטח מתחבא בנשר סיפור גדול הרבה יותר מהדרמה הספורטיבית. דמות מקומית, מוכרת בכדורגל הישראלי מכל הסיבות הלא נכונות, מגיבורי אחת מפרשיות השחיתות המבישות בספורט שלנו.
יוחנן צ'יבוטרו (41) היה מבכירי השופטים כאן, עד שהסתבך ב"שופטים באדום". הפרשה שנחשפה ב-2001 עוררה סערה אדירה והאירה פינות אפלות בכדורגל הישראלי. צ'יבוטרו היה אחד משבעה שופטים שהואשמו בהטיית משחקים תמורת כסף (התעריף עמד על 5,000 שקל עד 5,000 דולר למשחק), ובאוקטובר 2006 הורשע במסגרת עסקת טיעון בארבעה סעיפים של קבלת שוחד. העונש שנגזר עליו, שלוש שנות מאסר, היה מהכבדים ביותר שניתנו בפרשה הזו. צ'יבוטרו ישב 25 חודשים בכלא. לפני שנתיים וחצי שוחרר ממאסר, והחל לשקם את חייו.
די מפתיע שצ'יבוטרו החליט לחזור לכדורגל. טבעי היה שיבחר בחיים שקטים, הרחק מהכותרות, אבל בעלי עירוני נשר וחברי ילדותו, אמיל יוסיפוב ושלומי פרץ, הציעו לצרף אותו להנהלה. השניים ביקשו להיעזר בניסיונו ומינו אותו לאיש קשר מול ההתאחדות ואיגוד השופטים, וכמארח השופטים במשחקי הקבוצה. "הרגשנו מחויבות אליו", מסביר יוסיפוב.
"לא ראיתי בזה הטיה. הייתי צעיר ותמים"
"אנשים לא נידו אותי. עד היום יש לי דלתות פתוחות בהתאחדות ובאיגוד השופטים", מודה צ'יבוטרו. "גם מהכלא, אחרי משחקים, הייתי מצלצל לשופטים ומדבר איתם על טעויות שראיתי בטלוויזיה. הם מעריכים מאוד את דעתי".
איך הסתבכת בהטיית משחקים?
"לא ראיתי בזה הטיה, אלא עזרה לחברים. הייתי צעיר ותמים. אחד השופטים פיתה אותי להטות משחקים. עזרתי לו, כי האמנתי שיסייע לי להתקדם בשיפוט. אמרתי בחקירה ואני אומר גם כאן: על משחקים שהוא ציין שכביכול הטיתי, אני אישית לא קיבלתי כסף. לא נמצאו הוכחות שקיבלתי כסף. ניהלתי משפט במשך שבע שנים, ובניגוד לאחרים לא הסכמתי לעסקת טיעון. רק בסוף, כשעורך הדין שלי נפטר ונגמר לי הכסף, הסכמתי להודות בחלק מההאשמות.
לא ביצעתי עבירת שוד, לא סמים. גם לא הלשנתי על אף אחד מהכדורגל. שמרתי על כבודי ועל כבודם של אחרים. בבית המשפט החמירו איתי, כי השופט טען שהתנהגתי כאחרון העבריינים בכך שלא שיתפתי פעולה. המשטרה חיפשה דגים שמנים בכדורגל, וכשלא מצאה – אני זה שחטף. אחרי שעצרו אותי, אחד הבכירים בכדורגל הישראלי אמר לי שבמשך שבוע הוא לא ישן בלילה, ורק כשהבין שלא סיפרתי עליו הוא חזר לחיים תקינים".
כלומר, ידעת הרבה יותר ממה שנחשף?
"ידעתי, כי לפעמים היו עסקני כדורגל שצילצלו לפני משחקים חשובים והציעו הטבות. אני סירבתי. פה ושם עזרתי לקבוצות מטוב לב בדברים קטנים, כי הייתי טיפש, אבל לא קיבלתי תמורה".
במהלך השיחה צ'יבוטרו מעלה על הקו שופט עבר שמעורה בפרשה. "יוחנן היה דג קטן", הוא אומר. "הרשיעו אותו למען יראו וייראו. אם היה פותח פה על כולם, הייתה רעידת אדמה. הפרשה גמרה לו את החיים, בלי שראה מזה שקל".
"אני סוגר מעגל בקבוצה האהובה עליי"
צ'יבוטרו שילם מחיר כבד. הוא איבד את עבודתו בחברת החשמל, אשתו וילדיו עברו תקופה קשה כשנעדר מהבית. הוא ריצה את עונשו בכלא חרמון, ובמסגרת השיקום יצא לעבודות בחברת "התאמה" שבבעלות ידידו, איתן לייפר, שם הוא עובד עד היום כמפקח ניקיון ברשות עירונית.צ'יבוטרו מודה כל יום לאשתו מיכל ולשלושת ילדיו, על התמיכה שקיבל מהם לאורך תקופת מאסרו. "בכלא הכרתי אסירים שנשותיהם עזבו אותם. אני יודע להעריך את אשתי",
איך היו החיים בכלא?
"סרט שאתה לא רואה את הסוף שלו. בלילות, כשהייתי לבד וחשבתי על הילדים שרחוקים ממני, שאלתי את עצמי איך עשיתי טעות כזו, איך? אני מתנצל בפני אשתי וילדיי שסבלו בגללי, בפני השחקנים שפגעתי בפרנסה שלהם, ומבקש סליחה מהממונים עליי באיגוד השופטים, שסמכו עליי וקידמו אותי".
מי היה איתך במאסר?
"השר לשעבר אברהם הירשזון היה קרוב אליי. אדם מרשים מבחינה אינטלקטואלית. היינו אוכלים יחד, לומדים יחד תורה, מתפללים בבית הכנסת. השותף שלי לתא, שנשפט למאסר עולם על רצח, היה סלימאן שחאדה, שחקן בליגות הנמוכות. היו לנו שיחות על כדורגל. נשארנו ידידים עד היום".
למה בחרת לחזור לכדורגל?
"כדי לעשות תיקון נפש. זה סוגר לי מעגל בקבוצה האהובה עליי. היום אני בונה את חיי מחדש. שילמתי את חובי לחברה, ואני לא חייב דין וחשבון. דווקא במקום שאני כל כך אוהב, כדורגל, חשבתי שיהיה לי יותר קל לחזור לחיים תקינים".
בילדותו התלווה צ'יבוטרו לאביו למשחקיה של הפועל תל-חנן (גלגולו הקודם של עירוני נשר) בשנות ה-80, בתקופתו של היו"ר והמאמן אליאס אלימלך ז"ל. כשנפגשנו, הרגיש צורך לעבור דרך הגבעה המשקיפה על המגרש הישן. "אני רוצה להחזיר את עירוני נשר לימים היפים של אליאס", הוא אומר.
"כשצ'יבוטרו שפט בליגת העל, כולנו התגאנו בכך שהוא שכן שלנו מנשר", אומר ראש העירייה בינמו. "הוא טעה, הייתה לו מעידה חד־פעמית, הוא שילם את חלקו לחברה. מאחר שזו מעידה ראשונה, היה חשוב לנו למצוא דרך לשלב אותו בספורט. החזרנו אותו למערכת שהוא כל כך בקיא בה, הכדורגל. נושיט לו יד, הוא אדם חיובי".