עציר התאבד – שב"ס לא הציג מידע בביהמ"ש

גבר שנעצר בחשד לתקיפת אשתו תלה את עצמו בתאו באמצעות סדין, ומשפחתו תבעה בטענה לרשלנות. במהלך הדיון התברר ששב"ס התעלם מנורות אזהרה שהתגלו בראיון הקליטה לגבי מצבו הנפשי של העציר

מערכת PsakDinפורסם: 04.03.14 , 18:43

באוקטובר 2008 נעצר גבר בחשד לתקיפת בת זוגו ונשלח למעצר בבית הכלא "אוהלי קידר". כעבור כמה ימים, בהיותו נתון להשגחת שירות בתי הסוהר (שב"ס), הוא ניסה להתאבד בתליה בתאו באמצעות סדין. הוא הובהל לבית החולים סורוקה בבאר שבע במצב של מוות קליני ומת שם כעבור שלושה ימים. בעקבות זאת הגישה משפחתו תביעת פיצויים לבית משפט השלום בירושלים בטענה לרשלנות השב"ס.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפסק הדין של בית משפט השלום נקבע כי אף שלשב"ס חובת זהירות כלפי העציר, הרי שאינו יכול לצפות את כל הסכנות מראש ולא תמיד יש בידיו מידע קונקרטי המתייחס למצוקתו הנפשית.

בפסק הדין צוין גם שהמנוח ריצה מאסר בין 2003 ל-2007, ומתיקו האישי לא עלה שסבל ממצוקה נפשית כלשהי. משכך, דחה בית משפט השלום את התביעה, ובני המשפחה ערערו לבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענתם, קליטת המנוח בבית המעצר נעשתה בחוסר מקצועיות ולא ניתנה כל התייחסות למצבו הנפשי.

בשב"ס טענו כי פעלו בהתאם לפקודות הקבע של נציבות שירות בתי הסוהר, ואף ערכו לאסיר ראיון קליטה ובדיקה רפואית על ידי חובש.

בית כלא אוהלי קידר(צילום: הרצל יוסף)

רשלנות כלפי העציר

בערעור דן השופט כרמי מוסק, שקבע שטופס ראיון הקליטה שנערך למנוח מעלה כי התעורר חשד לגבי מצבו הנפשי של המנוח אצל קצין המשמרת, ואף צוין בו כי יש לעקוב אחר הסתגלותו למעצר.

לדברי השופט בשב"ס לא זימנו את הקצין להעיד וגם לא צירפו את טופס הראיון לראיות ההגנה.

על כן נקבע ששב"ס לא הצליח להראות שאכן ננקטו כל האמצעים המתבקשים לגבי המנוח. השופט מוסק ציין ששב"ס היה מחויב לנקוט פעולה כלשהי אחרי חוות דעתו של קצין המשמרת, ומשלא עשה כן, הרי שהתרשל בהתנהלות כלפי העציר.

הערעור התקבל בהרכב של שלושה שופטים - כולל השופטים יורם נועם ומשה בר-עם - והטיל על שב"ס את האחריות המלאה למותו של המנוח. התיק הוחזר לבית משפט השלום לשם קביעת גובה הפיצויים, ושב"ס חויב בהוצאות משפט בגובה 20 אלף שקל.

לפי עו"ד ברק ארד העוסק בדיני נזיקין, אחראי שירות בתי הסוהר כלפי העצירים האסירים המוחזקים על ידו וכלפי בני משפחותיהם: "במקרה הזה שב"ס התרשל. למרות החשש שהתעורר אצל מי שראיין את העציר המנוח, לא ננקטו פעולות למניעת הסיכון. נכון עשה המחוזי כאשר העביר את נטל ההוכחה על כתפי שירות בתי הסוהר, ולא אפשר לו לחמוק מאחריות בדרך של הסתרת מידע".