לואיס סוארס - מכונת השערים התכולה
הוא נולד למשפחה קשת יום, לאירופה הגיע בגלל האהבה והסתבך כשנגח בשופט, נשך יריבים וכונה "הקניבל של איאקס". אחרי שנרגע, הגיבור של אורוגוואי רוצה לשחזר את ההישג של הנבחרת מלפני 64 שנה - לזכות במונדיאל במרקאנה. מיוחד: פרק מתוך "ספר המונדיאל" של נדב יעקבי
פתאום, לקראת סיומה של שנת 2013, לואיס סוארס נהפך בעיני רבים לחלוץ הטוב בעולם. חודש דצמבר היה הטוב בקריירה שלו, כאשר בארבעה משחקים רצופים הוא הבקיע לא פחות מ-10 שערים. אוהדי ליברפול כבר החלו להשוות אותו לחלוצים הגדולים בהיסטוריה של הקבוצה - קני דלגליש ואיאן ראש.
אין ספק, עונת 2013/14 העמידה את סוארס בשורה הראשונה של הכדורגל העולמי. בעיני רבים הוא היה שם עוד קודם לכן, אבל השערים והיכולת שהפגין במדי אחת הקבוצות הגדולות והמתוקשרות בעולם עשו את שלהם.
אם במונדיאל הקודם הכוכב הגדול של נבחרת אורוגוואי היה דייגו פורלאן, בברזיל 2014 אין בכלל ספק מי יהיה השחקן המדובר ביותר של הסלסטה: לואיס סוארס. במהלך השנה האחרונה עקף סוארס את פורלאן ונהיה למבקיע הגדול בהיסטוריה של אורוגוואי. אחרי שהבקיע 11 שערים במוקדמות המונדיאל ,אין לו שום כוונה לעצור, וגם במונדיאל הוא ימשיך להרעיד רשתות.
במונדיאל 2010 סוארס היה רק בן 23. הוא אמנם סיים עונה נהדרת באיאקס עם 49 שערים ב-48 משחקים, אבל עדיין נחשב ל"סגנו" הפחות מוכר של פורלאן, לפחות בתחילת הטורניר. אבל אז הוא כבש את שער הניצחון מול מקסיקו, שהבטיח לאורוגוואי את העלייה לשמינית הגמר, ולאחר מכן את הצמד בניצחון 1:2 על דרום קוריאה. זו היתה הפעם הראשונה מאז 1970 שאורוגוואי העפילה לרבע גמר המונדיאל.
ואז הגיע משחק רבע הגמר הדרמטי מול גאנה. כל יבשת אפריקה החזיקה אצבעות לגאנה, שהיתה יכולה להיות הנבחרת הראשונה מהיבשת השחורה שתגיע לחצי הגמר. הדקה ה-120 הגיעה והתוצאה עדיין 1:1. הכדור הוגבה לרחבת אורוגוואי ואסמואה ג'יאן נגח. סוארס, שעמד על קו השער, הרחיק בראשו לעבר דומיניק איידיאה, שנגח שוב.
הפעם סוארס כבר לא היה יכול להגיע עם הראש. הוא זינק כמו שוער והדף את הכדור בידו. סוארס מנע הפסד בטוח של אורוגוואי והדחה - אבל ידע מה העונש על מעשהו: כרטיס אדום ופנדל לגאנה.
ההמשך היה דרמטי לא פחות. ג'יאן, שיכול היה להעלות את גאנה לחצי הגמר, בעט את הפנדל למשקוף. אורוגוואי ניצחה בדו-קרב הבעיטות מהנקודה הלבנה, שברה את הלב של יבשת שלמה ועלתה בעצמה לחצי הגמר.
אל מול דמעות שחקני נבחרת גאנה, הניפו שחקני הסלסטה החוגגים את סוארס על הכתפיים. הוא נהפך לגיבור הלאומי החדש של אורוגוואי. מבחינתם של 3.4 מיליון תושבי המדינה הקטנה הזו, סוארס היה זה שנפל על הרימון והקריב את עצמו למען הנבחרת והמולדת.
אבל לא בכל העולם ראו זאת כך. לא מעט פרשנים טענו כי מדובר ב"רמאות" וכי העלייה של אורוגוואי לחצי הגמר מוכתמת. אוסקר טבאברס, המאמן האורוגוואי, כעס: "להגיד שניצחנו את גאנה ברמות זו הגזמה פראית. נכון, סוארס נגע בכדור בידו, אבל בניגוד למקרים אחרים, השופט ראה זאת והעניש בהתאם לחוקה - הוא שלף כרטיס אדום ופסק על פנדל. האם סוארס אחראי גם לכך גאנה החמיצה את הפנדל?".
סוארס עצמו הסביר: "זה היה הסוף של המונדיאל מבחינתנו. לא היתה לי ברירה", והוסיף בחיוך: "עכשיו גם לי יש את יד האלוהים, לא רק למראדונה. אני חושב שזו היתה ההצלה הכי גדולה של המונדיאל". הוויכוח לא הסתיים כאן. רבים וטובים טענו כי מה שעשה סוארס הוא פגיעה ברוח הספורט, במיוחד כאשר הוא נראה קופץ משמחה בעודו יורד לחדר ההלבשה אחרי ההרחקה, לאחר שגאנה החמיצה את הפנדל.
גוסטבו פוייט, מאמן אורוגוואי שעובד שנים רבות באנגליה, תקף את הפרשנים שיצאו נגד סוארס: "אני מאוכזב מכל אלה שמדברים על רמאות, אני חושב שאלה שטויות. מה שסוארס עשה זה להקריב את עצמו למען הקבוצה, לעשות מעשה שיזכרו לו לכל החיים, לעזור למדינה קטנה להעפיל לחצי גמר המונדיאל אחרי כל כך הרבה שנים. מה בדיוק רציתם, שהוא ייתן לכדור לעבור ולהיכנס לשער? זה כדורגל?
"אני חושב שאתם מחמיצים דבר מאוד חשוב. לרמות זה כשאתה מנסה להבקיע שער ביד, לנצל מצב שבו השופט לא רואה. את מה שקרה כאן כולם ראו. השופט ראה. הוא נתן לסוארס כרטיס אדום. לגאנה היתה הזדמנות להבקיע בפנדל ולנצח. מי שנאיבי, לא מנצח בכדורגל".
ולואיס סוארס הוא ממש לא נאיבי. הוא עבד קשה מאוד כל חייו כדי להגיע למקום שבו הוא נמצא כיום, גם אם בדרך היה מעורב בלא מעט פרשות לא נעימות.
סוארס נולד בעיר סאלטו למשפחה קשת יום. אביו רודולפו עזב את הבית כשלואיס היה צעיר והותיר את אמו סנדרה לגדל לבדה שבעה ילדים. הגירושים של הוריו השפיעו עליו באופן קשה והוא החליט להפסיק לשחק כדורגל. אבל רק לזמן קצר.
כשחזר לשחק, הצטרף למחלקת הנוער של נסיונאל, אחת משתי הקבוצות הגדולות של אורוגוואי. הכישרון שלו בלט למרחק, אבל גם האופי המרדני. באחד המשחקים הוא נגח בשופט, ובהמשך הוזהר שאם לא יפסיק לשתות ולבלות, יסולק מהקבוצה.
בגיל 18 הוא החליט לשחק בקבוצת הבוגרים של נסיונאל, אבל כעבור שנה בלבד עבר לאירופה, כשחתם בחרונינכן ההולנדית, ששילמה עבורו 800 אלף יורו. הסיבה האמיתית לכך שעזב את אורוגוואי בגיל כה צעיר לא היתה מקצועית. זו היתה האהבה.
כשהיה בן 15 החל סוארס לצאת עם סופיה באלבי, הצעירה ממנו בשנתיים. כשסופיה עברה עם הוריה לברצלונה, לואיס, שנקרע מגעגועים לאהובתו, נשבר. "כשסופיה עברה לספרד החלטתי לפרוש מכדורגל", הוא סיפר. "אבל אז הבנתי שאוכל להיות קרוב אליה דווקא אם אקדיש את עצמי לספורט הנהדר הזה".
סוארס החליט לעבור לשחק באירופה בכל מחיר, רק כדי להיות קרוב לסופיה, ולכן הסכים לחתום בקבוצה קטנה ולא אופנתית כמו חרונינגן. ב-2009 לואיס וסופיה נישאו, אחרי שבע שנות חברות, ומאז נולדו להם בת ובן, דלפינה ובנחמין.
סוארס היה בן 19 כשהגיע לחרונינגן, בלי לדעת מילה בהולנדית או באנגלית. אבל על המגרש הוא היה מצוין. אחרי שהבקיע 15 שערים בעונתו הראשונה בהולנד, איאקס שילמה עליו 7.5 מיליון יורו, ובקיץ 2007 סוארס חתם בקבוצה המפורסמת ביותר בהולנד.
שלוש שנים וחצי שיחק סוארס באיאקס. מהר מאוד הוא נהפך לכוכב הגדול של הקבוצה, כשהבקיע 111 שערים ב-159 משחקים. באיאקס הוא גם שיפר את משחקו, הרבה הודות לעצות הטובות שקיבל ממאמניו, בהם מרקו ואן באסטן האגדי.
היחסים בין המאמן ואן באסטן לחניכו, לואיס סוארס, לא היו פשוטים. עם זאת, ואן באסטן אמר עליו: "לואיס הוא טיפוס בלתי צפוי. קשה מאוד להשפיע עליו, אבל זה מה שעושה אותו כל כך מיוחד". רק שלצד ההצלחה המקצועית סוארס היה מעורב גם בשערורייה גדולה, כאשר במשחק מול איינדהובן הוא נשך את הקשר אוטמן באקאל בכתפו. העיתונים כינו אותו "הקניבל של איאקס". סוארס התנצל, אבל הושעה לשבעה משחקים.
בקיץ 2011, שנה אחרי המונדיאל, חגג סוארס את הצלחתו הגדולה ביותר במדי הנבחרת: הזכייה בקופה אמריקה. אורוגוואי ניצחה בגמר בבואנוס איירס את פרגוואי, וסוארס, שהבקיע ארבעה שערים בטורניר, כולל אחד בגמר, נבחר לשחקן המצטיין של האליפות.
wa.jpg "זכה עם אורוגוואי בקופה אמריקה. סוארס עם החברים (צילום: רויטרס)")
חצי שנה לאחר מכן שילמה ליברפול 30 מיליון לאיאקס והביאה את סוארס לאנפילד. הוא קיבל את המספר 7, שאותו לבש בעבר קווין קיגן וקני דלגליש.
תחילת דרכו של סוארס בליברפול לא הייתה קלה. הוא מיעט להבקיע ושוב נקלע לפרשות לא נעימות. באוקטובר 2011, אחרי המשחק מול מנצ'סטר יונייטד, האשים אותו פטריס אברה, המגן הצרפתי של יונייטד, כי השמיע לעברו קריאות גזעניות. סוארס הכחיש בתוקף ואמר שכינה את אברה "נגריטו", מילה שבדרום אמריקה לא נחשבת לקריאת גנאי. אבל בהתאחדות לא קיבלו את ההסבר. סוארס הושעה לשמונה משחקים ונקנס ב-40 אלף ליש"ט.
באפריל 2013 סוארס שוב נשך, הפעם את ברניסלב איבנוביץ' מצ'לסי. הוא נענש בהשעיה מ-10 משחקים, מה שגרם לכך שיחמיץ את חמשת המשחקים הראשונים של העונה הנוכחית.
בקיץ 2013 אמר לואיס סוארס כי נמאס לו מהיחס שהוא מקבל באנגליה והוא רוצה לעבור לקבוצה אחרת. בליברפול סירבו בכל תוקף לתת לו לעזוב, גם כשקיבלו הצעות של 40 מיליון ליש"ט עבורו. בסופו של דבר סוארס נרגע. השערים הרבים שכבש מרגע שתמה ההשעיה שלו והעונה המצוינת של ליברפול, שכנעו אותו להישאר. ב-20 בדצמבר 2013 הוא חתם על חוזה חדש, לחמש שנים נוספות.
עכשיו, כשהוא הרבה יותר רגוע, לואיס סוארס יכול להגיע בראש שקט למונדיאל בברזיל ולקוות שיצליח לשחזר את מה שעשו שחקני נבחרת אורוגוואי לפני 64 שנה - לזכות בגביע העולם במרקאנה.
לפנייה לכתב/ת 
