עלייה משמעותית בהיקף התרומות בישראל

בשנים 2009-2011 חלה עלייה משמעותית של 21% בהיקף התרומות של משקי בית וחברות ישראליות למוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) ולעמותות - כך דיווחה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באותן שנים, גדל היקף הפילנתרופיה בישראל מ-4.7 מיליארד שקל ל-5.7 מיליארד שקל. 

• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו 
  

על פי ממצאי הלמ"ס, רוב התרומות מגיעות ממשפחות ישראליות ממוצעות ולא מחברות גדולות. 65% מכלל התרומות בישראל בשנים 2009-2011 הגיעו מתרומות קטנות של פחות מ-100 אלף שקל לתרומה. נתון נוסף שמעיד על מקור התרומות הוא זה שלפיו רק 22% מהתרומות דווחו לרשות המסים על מנת ליהנות מזיכוי במס.

אריזת מזון לנזקקים ע"י עמותת פתחון לב(צילום: ירון ברנר)

על אף העלייה במשמעותית בהיקף התרומות, הן עדיין מהוות מרכיב משני יחסית בכלל הכנסותיהם של מלכ"רים ועמותות. 50% מהכנסותיהם של מוסדות אלו, מקורם בתקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות. עוד כ-35% מההכנסות, מקורם באספקת שירותים והכנסות מריבית ורכוש. 15% הנותרים כוללים תרומות של שירותים, רכוש וכסף מהארץ ומחו"ל. חלקן של תרומות הישראלים מהוות 4.7% מהכנסת המלכ"רים והעמותות, כאשר חלקן של תרומות מחו"ל גבוה יותר ועומד על 6.75 מכלל ההכנסות.

סקר הנתינה הישראלית הוא סקר ראשון מסוגו בישראל שיזמה קבוצת "יכולים נותנים" - קבוצה של תורמים פרטיים ישראלים, הפועלים במשותף במטרה להגדיל את מעגל הנתינה הפרטית בקרב בעלי יכולת בישראל ולעודד תרומה כספית מההון האישי למטרות חברתיות.

בשנת 2011 זרמו 39% מהתרומות של ישראלים למוסדות מתחום הרווחה ועוד 20% למוסדות חינוך ומחקר. מוסדות דת קיבלו 15% מהתרומות ומוסדות התנדבות כלליים זכו ל-13% מכספי התרומות. ארגוני סביבה, סיוע משפטי, שיכון ועובדים גייסו 6% בלבד מכלל התרומות ומוסדות תרבות, בידור וספורט נאלצו להסתפק אפילו בפחות - 4% בלבד. ארגונים העוסקים בתחום הבריאות זכו להיקף התרומות הנמוך ביותר - 3% מכלל התרומות.

מהנתונים עולה, כי תורמים פרטיים נוטים להעדיף תרומה למוסדות רווחה, דת ומחקר. מנגד, חברות שתורמות נוטות להעדיף ארגוני רווחה לצד ארגונים סביבתיים ומוסדות התנדבות כלליים. מוסדות בריאות, לעומת זאת, נהנו מ-51% מכלל התרומות שמקורן בעיזבונות. 

שוקי ארליך, יו"ר "יכולים נותנים" אמר: "ממצאי הסקר גילו כי בין השנים 2009 – 2011 נרשמה עלייה של 21% בשייעור הנתינה פרטית בישראל. עם זאת הנתינה הפרטית מקרב בעלי היכולת בישראל עדיין דורשת התייחסות, ושמנו לנו למטרה לעודד ולהגדיל באופן משמעותי את הנתינה הפרטית בקרב אוכלוסייה זו".