משחררים, לא כובשים. סיקור המשבר ברוסיה
כלי התקשורת ברוסיה מיישרים קו עם עמדת הנשיא פוטין ומתארים את הכוחות שפלשו לחצי האי קרים כ"חבר'ה הטובים" שבאים לסייע לאחיהם הנזקקים מול תוקפנותם של הלאומנים הפשיסטים מקייב. דברים שרואים משם
עוד חדשות בעולם :
החזק שורד: נחש חנק תנין ואכל אותו. צפו
במימון ארה"ב: ישראל נמחקה מהמפה במטוס
והזוכה באוסקר הוא... הסלפי של אלן וסמסונג
60 שנה לפצצה: תושבי ביקיני פוחדים לחזור
בשבוע האחרון, מאז הביאו המהומות באוקראינה לעליית שלטון חדש בקייב, פתחו את מהדורות החדשות בערוצים הממלכתיים השונים ברוסיה חברי פרלמנט שהוקיעו את "ההפיכה הפשיסטית". על שליחת אלפי חיילים רוסים, מסוקים וספינות קרב לחצי האי קרים, אמר אחד מהם כי "כולם תומכים לא עוררין במאמצים להגן על אזרחינו באוקראינה ולא לאפשר את הוצאת השפה הרוסית אל מחוץ לחוק".
המחאה האנטי-רוסית - "היסטריה"
רשת הטלוויזיה "רוסיה 24" הגדילה לעשות ורמזה למעורבות של המערב בהפגנות בעיר הבירה, במהלך ראיון עם צעיר שטען כי נשכר לשמש צלף לצד כוחות האופוזיציה. "יש כאן שכירי חרב", הוא העיד, "הם מגיעים מארצות שונות, ארצות הברית וגרמניה, הם לובשים את אותם המדים". השדרן אז מיהר להכריז כעובדה מוגמרת כי "שכירי חרב פועלים עתה בקרים".
"לאומנים קיצונים שמשליטים טרור"
"ככלל התקשורת נוטה לכיוון הליברלי יותר, אבל עכשיו כשבעיתונים או בטלוויזיה מדברים על האפוזיציה באוקראינה כולם תמימי דעים - הם סבורים שמה שקרה שם הוא ניסיון הפיכה לאומני פשיסטי", מעיד לב, ישראלי ששוהה עתה במוסקבה.
הניסיון לשלוט במידע שמגיע לציבור מקיף גם את הרשתות החברתיות. התובע הכללי ברוסיה ביקש להגביל את הפעילות של לאומנים אוקראינים ברשת החברתית הפופולרית "VKontakte", ולבקשתו חסם הגוף המפקח על התקשורת את הגישה ל-13 קבוצות מקוונות. ואיך תירצו זאת במשרד התובע? "חברי הקהילות קראו לעם הרוסי להוציא לפועל פעולות טרור ולהשתתף בהפרות סדר, לרבות בשטח מוסקבה".
כך, הסיקור בצד הרוסי מקפיד לטפח סלידה ביחס למפגינים בקייב, אך במקביל מסמן גם את "החבר'ה הטובים" דרך ניסיון לייצר סולידריות בין האזרחים הרוסים לבין "אחיהם" הרחוקים בחצי האי קרים. בטלוויזיה דיווחו אתמול (יום א'') בהרחבה על הפגנות התמיכה שנערכו במוסקבה ובסנט פטרבורג, בעקבות קריאתה של מפלגת "רוסיה מאוחדת" של פוטין לצאת לרחובות למען "אחינו באוקראינה שזקוקים לתמיכתנו ולעזרתנו". הכוונה כמובן לאזרחים הפרו-רוסים בקרים שדחו את השלטון החדש בקייב, לא למהפכנים בכיכר העצמאות.
הכוחות הצבאיים שנשלחו לקרים, לפיכך, הם בדיוק הסיוע שלו ציפו בחצי האי האוקראיני. שידורי הטלוויזיה במוסקבה מלאים בתמונות של תושבים מנופפים בדגלי רוסיה ומעודדים את החיילים. כתבת של העיתון המוביל "איזבסטיה" שנשלחה לסבסטופול דיווחה על המפגש עם המקומיים והתמקדה בתיאור שביעות רצונם מכמות לובשי המדים שממלאים עתה את רחובותיהם. "לא תמצאי כאן אף אחד שלא שמח מבואם של הרוסים", העידה באוזניה קשישה בת 70, "תודה לכם על שלא נטשתם אותנו".
כמה אוקראינים באמת ברחו לרוסיה?
בעיתונים רבים שמחו גם להקדיש כותרות לעלייה לכאורה בזרם הפליטים שנמלטים מחצי האי קרים לשטח רוסיה. הדיווחים הסתמכו על טענה של חבר פרלמנט כי 143 אלף אוקראינים חצו את הגבול בשבועיים האחרונים - אולם איש במדינה הרוסית לא הזכיר לפניו את "האקסודוס האוקראיני". באתר העיתון "פרבדה", שהיה מזוהה בעבר עם השלטון הסובייטי וכיום הוא בין העיתונים הרוסיים הבודדים שלהם אתר באנגלית, הזכירו אף מספר מרשים יותר - 675 אלף אוקראינים שמצאו כביכול מקלט ברוסיה בחודשיים האחרונים.
באותה השעה, אתר העיתון באנגלית הדגיש מסרים אחרים: אחת הכתבות הבולטות על המשבר האוקראיני עסקה בסיוע הבינלאומי לקייב וכותרתה הייתה ש"האיחוד האירופי מכין הלוואה מורעלת לאוקראינה". גורמים באירופה ובארה"ב הביעו באחרונה רצון לגבש חבילת סיוע פיננסית כדי לסייע בייצוב המשטר החדש בקייב שקם לאחר הדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ',
אולם ב"פרבדה" ייחסו זאת לאינטרסים גיאופוליטיים. "האיחוד האירופי לא פועל לפי האינטרסים שלו", האשים מומחה שהתראיין לעיתון, "הוא נכנע ללחץ אמריקני ומקריב את המדינות החברות בו רק כדי לגרור את אוקראינה לצד שלהם".
עם זאת, סוכנות הידיעות "רוסיה היום" בשפה האנגלית, שהוקמה בעקבות צו נשיאותי של פוטין עצמו ונחשבת שופרו, העדיפה לשלוח מסר מפויס יותר לעולם. כותרותיה כאילו נועדו לספק מענה ישיר לקריאות של המנהיגים השונים שדרשו בימים האחרונים מרוסיה לפעול לנורמליזציה של המצב באוקראינה. כך, החלטת הפרלמנט הרוסי לפרוס עוד חיילים מוצגת כשליחת "כוח לעידוד היציבות", וכלל פעולותיה של מוסקבה מתוארות כניסיון "לעצור את הקיצונים שמערערים את אוקראינה".
סוכנות הידיעות הרוסית גם ציטטה מקורות שדיווחו על עריקה המונית של כוחות אוקראיניים שנשלחו לקרים והעדיפו להצטרף לצד התושבים הפרו-רוסים. מנגד, לביקורת החריפה שהטיח אז מזכיר המדינה ג'ון קרי או לאיומים של נאט"ו לא היה כל אזכור. "בעיתונים כל אזכור של הביקורת המערבית מלווה בתגובת פוליטיקאים שטוענים כי מדובר בפגיעה בכבודה של רוסיה", הוסיף לב. "הם מבטלים לחלוטין את המחאה של המערב, בטענה שכך הוא מגיב לכל ניסיון של רוסיה להגן על האינטרסים שלה. היא נתפסת כתגובה צפויה מראש, שבמוסקבה לקחו בחשבון לפני שהחליטו להפעיל את הכוחות".
לפנייה לכתב/ת 
