עבודה בעיניים / על ההכנות בברזיל למונדיאל
"משולש הקסם הברזילאי" - שחיתות, עיכובים ביורוקרטיים ותכנון לקוי - מוכיח עצמו גם בהכנות למונדיאל. תושבי המדינה מקטרים על ההוצאות, אבל את פיפ"א מעניינות רק ההכנסות
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
עוד מספרת שתתמודד על שער העונה
צפו: למי חולקו האוסקר בתחומי הספורט השונים
גם מחוץ לאצטדיון החגיגה תהיה גדולה. מולדת הכדורגל תארח בפעם השנייה את טורניר הדגל של המשחק הפופולרי בעולם בתקווה לזכות בתואר השישי ולתקן את טראומת מונדיאל 1950.
כ-2,500 ימים חלפו מאז הוכרז רשמית שברזיל תארח את הטורניר. מעולם לא קיבלה מדינה מארחת התראה ארוכה כל כך ולמרות זאת, לא במפתיע, ההכנות טרם הושלמו. חלק גדול מהאצטדיונים נבנו או שופצו תוך פחות משלוש שנים, אבל העבודות החלו מאוחר ולכן המארחים יילחמו נגד הזמן.
הבעיה של ברזיל מתחילה כבר בשלב התכנון. בעוד שעד היום משחקי המונדיאל נערכו בלא יותר מעשרה אצטדיונים, לעיתים חלקם באותה העיר, בברזיל החליטו ללכת על לא פחות מ-12 ערים מארחות. למה? כדי לחלק את האירוע על פני מדינת הענק ולא לרכז את המשחקים באזורי הדרום והדרום-מזרח המאוכלסים והמתועשים יותר. אבל גם כדי לחלק מתנות לפוליטיקאים ולמושלי מדינות שהנשיא הקודם, לואיס אינסיו לולה דה סילבה, חפץ ביקרם.
הקדנציה של לולה הסתיימה ב-2010, אך הבעיות המשיכו להיערם. "משולש הקסם הברזילאי" - שחיתות, עיכובים ביורוקרטיים ותכנון לקוי - גרם לכך שהתקציב המיועד לבניית האצטדיונים תפח מכ-2.6 מיליארד ריאל ב־2007 (כשהוחלט על התוכנית הסופית של האירוע) לכ-9 מיליארד ריאל כיום (כ-3.8 מיליארד דולר). העלות של האירוע כולו מוערכת ב-30 מיליארד ריאל (כ-13 מיליארד דולר), סכום שבוודאי יגדל עד הגמר.
עדר של פילים לבנים
בשטח, ההכנות מתקדמות בשיא המרץ, בעיקר מפני שכבר אין יותר זמן לבזבז. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אצטדיון הארנה ביישאדה בקוריטיבה. עד לאחרונה המתקן נחשב למודרני ביותר בברזיל, אבל מחלוקות על אופן מימון הפרויקט עיכבו את הבנייה. המצב רע כל כך, עד שרק לפני שבועיים אישרה פיפ"א את קיום המשחקים בעיר, אחרי שאיימה למחוק אותה מהטורניר.
האצטדיון שעלותו הייתה הגבוהה ביותר הוא מאנה גרינצ'ה בבירה ברזיליה - יותר מ-1.5 מיליארד ריאל, למעלה מפי 2 מהתכנון המקורי. האצטדיון היה מוכן כבר בשנה שעברה ואירח את משחק הפתיחה של גביע הקונפדרציות. רגע השיא שלו במונדיאל יהיה המשחק על המקום השלישי.
מדובר במתקן יפהפה שמכיל כ-70 אלף מושבים, אבל השאלה מה יקרה כשהמשחקים יסתיימו. הקבוצה הבכירה של העיר משחקת בליגה השלישית, ולמשחקיה באים לא יותר מ-3,000 צופים ביום טוב במיוחד. אחרי המונדיאל הוא יעמוד שומם ואחזקתו תכביד על תקציב העירייה.
אצטדיונים שנויים במחלוקת נבנו גם בערים נאטאל ומנאוס, שאף להן אין קבוצה בליגה הבכירה, אך מלך הפילים הלבנים הולך ונבנה בעיר קויאבה. הארנה פנטנאל עלה 525 מיליון ריאל ויכיל 44 אלף מושבים - בעוד ממוצע הצופים במשחקי הליגה המקומית עומד על 609 בלבד.
הדאגה רבה קיימת גם לגבי האצטדיון בסאו-פאולו שיארח את משחק הפתיחה. לאחר שנים של דיונים והתערבות בוטה מצד הנשיא לשעבר לולה, הוחלט לא להשתמש באחד מהאצטדיונים הקיימים בעיר הגדולה במדינה, אלא לבנות אצטדיון חדש בשכונת איטאקרה, שישמש אחרי המשחקים את מועדון קורינתיאנס - קבוצתו האהובה של לולה. הפרויקט היה אמור להיות מוכן בסוף השנה שעברה. אבל ממש ברגע האחרון, כשעסקו בהנחת הגג, קרס אחד המנופים ומחץ תחתיו שני פועלים. הנזק גרם לעיכוב בעבודות, שכעת אמורות להסתיים רק באפריל.
בכל מה שמעבר לאצטדיונים, בברזיל כבר הרימו ידיים. כשהוכרז על אירוח האירוע, הובטחו הרים וגבעות בשיפור התשתיות, שישפרו את מצב התחבורה, המלונאות והביטחון האישי.
זו אחת הסיבות שהוציאו את הברזילאים להפגנות הענק במהלך גביע הקונפדרציות בשנה שעברה. כדי להימנע מפקקי תנועה ענקיים בדרך לאצטדיונים, הוחלט לקבוע יום חופש בכל עיר שבה יתקיים משחק. פגיעה בכלכלה ושיתוק המשק? אז מה, פיפ"א חשובה יותר.
המצב הקטסטרופלי ביותר צפוי בשדות התעופה הבינלאומיים, במיוחד אלו שבריו ובסאו-פאולו, שבהם ינחתו רוב התיירים. כבר היום מתקשים נמלי התעופה הדי מיושנים הללו לעמוד בעומס. למי שמתכוון למונדיאל, כדאי להתכונן לטורים ארוכים בצ'ק אין ובביקורת הדרכונים, ובהמתנה ממושכת למזוודות.
הנשיאה נגד תיירות הסקס
הנשיאה דילמה רוסף, נמצאת במצב מורכב. היא לא הביאה את האירוע לברזיל ובוודאי הייתה מעדיפה להסתדר בלעדיו. אבל 2014 היא שנת בחירות וכל כישלון ארגוני - ואולי אף ספורטיבי - יפגע בה בקלפיות. דילמה חייבת להוביל אירוע מוצלח שישפר את תדמיתה של ברזיל לפחות בעיני בוחריה.
לאחרונה הנשיאה גם תקפה בחריפות את חברת אדידס - מהספונסרים של האירוע - שהחלה למכור חולצות המכילות רמזים מיניים, שלדעתה פוגעים בתדמית של ברזיל. על אחת החולצות נכתב טקסט דו־משמעי באנגלית: "ברזיל - חופש לכבוש", ובאחרת נראה איור שמדמה חוטיני קטנטן.
במדינה המארחת מנסים כבר שנים להשתחרר מהתדמית של "כדורגל, סקס וקרנבל", ולקחו קשה את מסע הפרסום הנמוך של החברה הגרמנית. רוסף הדגישה שהשלטונות יחמירו את האכיפה נגד תיירות מין בזמן המשחקים.
איום אחר הוא הפגנות עממיות, שאמורות להתקיים כמחאה על ההשקעה באירועי ספורט במקום ברפואה, בחינוך ובתחבורה. לפי סקרים מהשבועות האחרונים, ירדה תמיכת הברזילאים באירוח המונדיאל מ-65 אחוזים ביוני ל-52 בלבד.
מול הצרות של הברזילאים, יש גוף אחד שלא מפסיק לחייך כל הדרך אל הבנק - פיפ"א. "ממשלת הכדורגל" העולמית הוא ארגון מסואב שגורף רווחי ענק מהמונדיאל.
בעוד שהמדינות המארחות עסוקות במימון ההוצאות, את פיפ"א מעניינות רק ההכנסות. כתנאי למועמדות לאירוח הטורניר פיפ"א דורשת (ומקבלת) פטור מלא ממסים במדינה המארחת (הטבה בסך 430 מיליון דולר לפחות).
פיפ"א גם מצליחה לשנות חוקים שלא מתאימים לה או לספונסרים (כמו איסור על מכירת בירה באצטדיונים). הנשיא ספ בלאטר וראשי הארגון הפכו לדמויות שנואות ברחוב הברזילאי, בגלל שהם מסמלים את כניעת המדינה לדרישות חיצוניות.
בעוד ששיעור הצמיחה צונח והאינפלציה ממריאה, בזמן שהתושבים תקועים בפקקי תנועה, מחכים בחדר מיון של בית חולים ציבורי לרופא שלא יגיע, או צופים בעוד רצח מחריד במהדורות החדשות - יותר ויותר ברזילאים ישאלו את עצמם ב-100 הימים הקרובים: האם היה שווה להשקיע 13 מיליארד דולר בשביל החבר'ה של בלאטר.
לפנייה לכתב/ת 
