חסיד ורע לו: תום גרציאני מחפש מקום בגן עדן

עוד תרבות בערוץ היהדות :

• מוזיקה: שיר הסמס של "אנדרדוס"
• עיון: אלי ויזל: היהודי שנשאר עם השאלות הגדולות
  

הסרט פותח בסיפורו של הגנרל הנועז כורת עורלות מחבלי הפדאיון (הומאז' תנ"כי לשמשון), המוכר את מקומו בגן עדן לטבח הדתי תמורת שקשוקה (אפיזודה מסיפור יעקב-עשיו). על הדרך הוא מספיק להתאהב בביתו של יהודי אדוק, שעושה אתו עסקה: בתו היחידה - תמורת שנת עבודה בשדה שלו (יעקב ולבן, מישהו?) ושמירת מצוות.

האילוץ שנכפה עליו, מייצר בו דחייה גדולה אף יותר לכל הרעיון הדתי, שגם כך לא התחבב עליו מעולם, ועם מות אשתו בלידת בנו (מי אמר רחל ולא קיבל?) הוא חופשי לעצב את בנו נמרוד בדמותו: קשוח, נוקשה, בעל בוז לרעיונות דתיים, חסר רחמים או פחד. הבעיה היא שבתמורה, הוא מקבל את האנטיתזה המושלמת.

ימי התום של תפילין ותפילות

תום גרציאני (25), סטודנט למשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, מתגלה כהפתעה המסקרנת ביותר של הסרט.

את הקשר שלו, "ילד טוב מודיעין", לעולם החזרה בתשובה, הוא מתאר כהתנסות הדומה להפליא לזו שעוברת על הגיבור שהוא מגלם בסרט.

"בתוך ילד הייתה לי תקופה אחרי הבר מצווה, שהתקרבתי לדת", הוא מספר. "שמרתי כשרות והנחתי תפילין. במשפחה שלי צחקו עלי, אמרו תמיד שאהפוך לרב. בתהליך החיבור לנמרוד, ניסיתי להתחבר לאותו המקום".

גרציאני מגדיר את עצמו כ"אדם רוחני מאוד", ולדבריו התחבר להפליא לסצנות המתעתעות שבהן מציאות טריוויאלית ישראלית נמזגת עם המיסטי והתנ"כי. "אישית, אני חושב שדברים לא קורים סתם, ושלכל אחד יש משבצת בעולם שהוא צריך למלא. נמרוד רוצה לשנות את השם שלו, והרב שלו בישיבה אומר לו שעליו לאמץ את השם, ולא לברוח ממנו. להעניק לו את הפרשנות שלך".

תסביך אב זה דבר אוניברסאלי

אחת הסצנות הקשות בסרט, היא ביקורו של האב במחסן הישיבה שבו מתגורר בנו המורד, בניסיון לשכנע אותו לחזור הביתה. "הוא באמת מכון ללכת בשבילו הכי רחוק שיש. הוא זונח את הגאווה ונוקשות, ומתחנן לקשר. אבל גם כשהוא בא אליו לישיבה, ברגע הכי שפל של שניהם, הם לא מצליחים לתקשר, וזה מה שמוביל את שניהם לסוף של הסיפור. לסליחה שלא יכולה להתרחש במציאות הקשה של שניהם".

זה מחזיר אותך ליחסים שלך עם אבא שלך?

"היחסים עם אבא שלי מעניינים, אבל לא יודע כמה אני רוצה להיכנס לזה ולחשוף. בסופו של דבר, קיבלתי תפקיד שמספר סיפור של יחסי אב ובן, וזה אישיו שיש בני לבין אבא שלי עד היום. כשהייתי ילד, רוב החברים שלי ברעות היו בנים של אנשי צבא, וכשאתה עובד על דמות אתה צריך לבדוק במה אתה דומה לה ובמה אתה שונה, ולעבוד על השונות. אבא שלי מעולם לא היה מודל לחיקוי עבורי. לא חייתי תחת הרושם שאני צריך להמשיך את דרכו, אבל דווקא בגלל שלא הייתי במקום הזה, ניסיתי כן לדמיין את זה, ולייצר את זה עבור נמרוד".

אך אם בחוויה האוניברסאלית של אב ובנו היה לגרציאני עוגן לאחוז בו, עולמם של החוזרים בתשובה על שלל הקונפליקטים שבו, היה זר לו. "נפגשנו עם זוג כזה, וניסיתי להבין את מערכת היחסים שלהם; איך הם חווים את העולם החדש שלהם. זו הייתה חוויה אחרת לראות את הדברים מנקודת המבט שלהם".

לחיות כחוזר בתשובה מיוסר

לטובת סצנת החתונה צפו השחקנים בווידיאו מחתונתם של זוג חרדי. אך האם כל זה מצליח לחבר "אאוטסיידר" לסצנת השידוכים החרדית? לדברי גרציאני, זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית.

"מה עובר לבנאדם בראש? מה עובר עליו שהוא רואה אותה מתחת לחופה? זה הזוי". תום גרציאני(צילום: רן מנדלסון )

"זה הזוי. נקודה. בסרט, כאשר נמרוד מדבר עם הרב שמציע לו את השידוך - רואים שהוא פשוט מפחד מזה, ובצדק. הוא גם בתול בנוסף לכל. התשובות של הרב לשאלות שלו, והעובדה שמוקצבות שתי פגישות, ולא מעבר - ברור שזה הזוי. אי אפשר לתאר את זה אחרת.

בסופו של דבר, כובד המשקל היה ונותר הקונפליקט הדתי-חילוני; זה שממשיך כל העת להדהד בחברה הישראלית מכל כיוון אפשרי, ואליו גם חותרת סצנת הסיום, כשהבן הסורר עסוק במאמצים קדחתניים לאתר את "רבי שמחה" - הטבח הדתי שלו מכר אביו את מקומו בגן העדן, כדי שלא ילך עם מותו הקרב ובא לגיהינום.