מדעניות העתיד

עם כל שנה שעוברת המודעות לשילוב נשים בכל תחומי החיים רק עולה ונדמה כי המצב הולך ומשתפר לקראת שוויון מגדרי. עם זאת, השתלבות נשים בתחומי הנדסה ומדעי המחשב היא הנמוכה ביותר מבין כל המקצועות, כנראה בשל התפיסה לפיה מדובר בנושאים 'גבריים'. ואכן, נתונים שאסף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לקראת יום האישה הבינלאומי מעלים תמונה קודרת על השתלבות נשים בתחומים אלו.

(מתוך פרויקט מדעניות העתיד (צילום: יואב דודקביץ))

לפי דו"ח של מרכז המידע והמחקר בכנסת, הבעיה מתחילה כבר במוסדות החינוך התיכוניים: אחוז הבנות שבחרו ללמוד במגמות הנדסיות בשנת 2011 עמד על 31% בלבד. אלא שהנתון המעניין יותר הוא שמתוך אותן בנות שבחרו ללמוד מקצועות אלה, 84% היו זכאיות לתעודת בגרות לעומת 79% בלבד מהבנים במגמות אלה. מספרים אלה מעלים מיד את השאלה: אם הבנות אכן מצליחות, אפילו יותר מהבנים, במקצועות אלה, מדוע הן אינן מסתערות על אותן מגמות? התמונה הולכת ומאפירה: זרעי חוסר השוויון שנזרעו במגמות בתיכון, נובטים ובאים לידי ביטוי גם בעולם האקדמי. שיעור הנשים שקיבלו תואר ראשון מאוניברסיטאות בתחומי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הוא הנמוך ביותר מבין כל המקצועות האקדמאיים ועומד על 32% אחוז בלבד –בשנת 2001 עמד נתון זה על 38%.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אשר תחת משרדו פועלת המועצה לקידום נשים במדע, טוען כי מדובר באתגר המצריך פעילות משולבת של הממשל והחברה עצמה, "שילוב וקידום נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה הוא אינטרס לאומי וחברתי אמיתי ובעל השלכות ישירות על החברה והכלכלה הישראלית. מדינת ישראל מצויה כעת בבעיה חמורה, בשל המחסור בנשים העוסקות בתחומי המדע והטכנולוגיה דבר שמביא לאי מיצוי כח אדם איכותי בתחומים אלו – המגזר הציבורי והפרטי חייב לעשות יותר כדי לשבור את תקרת הזכוכית הזו, העומדת בפני דור מדעניות העתיד".

הכיוון המקצועי מתחיל בילדות

פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, טוענת כי הכל מתחיל עוד בגן: "בנות גדלות לתוך תפיסה שהנדסה זה מקצוע שמתלכלכים בו עם שמן מתחת לציפורניים. מאוחר יותר, בתיכון מתחילה להתגבש התפיסה שהנדסה ומדעי המחשב זה מקצוע ל"גיקים", דבר שמרתיע בנות יותר מבנים, ואחר כך כשהן מגיעות לקראת האוניברסיטה, התפיסה שמקצועות הנדסה מכניסים יותר כסף, מחזקות את המסר החברתי שזה מקצוע שמתאים יותר ל"מפרנס הראשי" במשפחה. פרופ' ירמיה שוללת מכל מקום את התפיסות האלו, "ההנדסה כבר מזמן לא נמצאת שם – מדובר במקצוע היי-טקי, מכניס, עם אפשרויות בלתי סופיות לדמיין ולראות דברים שפעם לא יכולנו לחשוב עליהם. זהו גם מקצוע שקשור מאוד לחברה – ראו לדוגמא את כל הנושא של ערים חכמות. יש מיתוס שלמי שיש יכולות גבוהות במדעים מדויקים יש פחות יכולות חברתיות, וזה מיתוס שצריך לשבור".

(מתוך פרויקט מדעניות העתיד (צילום: יואב דודקביץ))

הנתונים מציגים תמונה לפיה אחוז הנשים במקצועות המדעיים באקדמיה מתנהל בצורת משפך. עם כל תואר מתקדם נוסף, הולך ופוחת מספר הנשים. כך למשל באוניברסיטאות עומד שיעור הנשים הזכאיות לתואר שלישי על 25% בלבד. בקצה קצהו של אותו משפך ניצבות הנשים החברות בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות. מדובר בעמדה שמבהירה מעל לכל ספק כי האוחז או האוחזת בה, השתקעו במקצוע עד תומו וזכאים להכרה ממסדית. גם כאן התמונה קודרת: בשנת הלימודים תשע"א עמד שיעור הנשים בסגל האקדמי על 26%. בקרב מקצועות המתמטיקה והמחשב היוו נשים רק 10% מהסגל הבכיר ובהנדסה – 13% בלבד. במקצועות אחרים דווקא ניתן למצוא את השוויון המיוחל שכן בחינוך 51% מהסגל הן נשים. נתונים שאסף משרד המדע, החלל והטכנולוגיה על לימודי מקצוע מדעי המחשב מראים כי מאז שנת 2000 נשמרת בעקביות מגמה של מיעוט נשים במקצועות אלה. בשנת 2012 למדו במחלקה זו 26.9% נשים במכללות ו24.9% באוניברסיטאות.

"לא מאמינה באפליה מתקנת"

ומה אומרות המדעניות? אלה שהלכו נגד הנתונים ובחרו לעסוק ולהקדיש את חייהן למקצועות מדעיים? אצל כולן האשמה העיקרית היא אחת: החברה בה אנו חיים. ד"ר תמי ירום, מנהלת מחקר ופיתוח בחטיבה ברפאל, מהנדסת מכונות בוגרת הטכניון בהשכלתה שהשלימה תואר שלישי בארה"ב. לדבריה, "במשך השנים, נשים השתלבו במקצועות שפעם היו סגורים בפניהם כמו רפואה ועריכת דין. למרות זאת, בתחומים כמו מדעי המחשב והנדסה עדיין קיים פחד אצל נשים". אותו פחד נובע לדבריה מחשש כי המקצוע יהיה קשה מדי וידרוש מאמץ גדול יותר מזה שגבר יידרש להשקיע בכדי להוכיח את עצמו. "ברור שאם בבית כבר אומרים לילדה צעירה שזה מקצוע שיקשה עליה לפתח משפחה וילדים, תהיה רתיעה מסוימת" אומרת ד"ר ירום שמבחינתה הפתרון נמצא דווקא אצל הנשים: "אני לא מאמינה באפליה מתקנת. אני בדעה שאנחנו הנשים צריכות להצליח ולעשות זאת בעצמנו". 

ד"ר הגר לנדסמן, עמיתת מחקר במכון ויצמן שעבדה על מחקרים בקוטב הדרומי אומרת: "נדמה שהמערכת עצמה פשוט לא מעודדת את הבנות לבחור במקצועות האלה כבר מגיל צעיר בצורה מובנית. הבת שלי נמצאת כעת בכיתה ו' וכבר עכשיו היא יודעת לספר לי שבתכנית למדעים בה היא משתתפת יש מיעוט של בנות". ד"ר נטע אברהם, מהוראת מדעים במכון ויצמן אומרת כי "הסיבה היחידה שיכולה להפריע היא לחצים ומסרים שנקלטים מהסביבה וגורמים לנשים שלא לבחור במדעים". פרופ' מירי בן חן מהמחלקה למדעי המחשב בטכניון אומרת שבכדי להביא לשינוי צריך רפורמה מערכתית ברמה של משרד החינוך: "צריך להסתכל ולבחון איך אפשר לשנות את דרך הלמידה היום בצורה כזו שתזמין יותר בנות" היא אומרת ומציעה פתרון נוסף: "אם היום בכל שנה שעולים, מהתיכון עד האקדמיה, יורד מספר הבנות, צריך לעשות תהליך הפוך. אפשר שבכל שנה הבנות ידברו עם אלה שמתחתן ויעודדו אותם או לבחור במקצוע המדעי או להמשיך ולדבוק בו. כך סטודנטיות ייפגשו עם תלמידות כיתה י"ב, בנות כיתה י' עם כיתה ט' וכן הלאה אפילו עד גילאים נמוכים יותר".

(פרויקט קידום נערות למדע ברפאל)

מדעניות העתיד

במספר מקומות בארץ פועלות תכניות לעידוד בנות כבר משלב התיכון לבחור במקצועות מדעיים. תכנית "מדעניות העתיד" של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ועמותת "ידידים", פועלת לעודד נערות ביישובי פריפריה לבחור במקצועות המדעיים המדויקים. במסגרת התכנית מקבלות נערות מכיתה ט' עד י"ב ביישובי פריפריה סיוע וליווי צמוד שמטרתו להביא אותן להישגים במקצועות מדעיים ובמיוחד בתחומי הנדסה ומדעי המחשב. כל אחת מהמשתתפות בתכנית מקבלת שיעורי עזרה והעשרה, ליווי אישי לביצוע מחקר, השתתפות בסדנאות לפיתוח מנהיגות והתנדבות והכנה לפסיכומטרי, תצא למחנות קיץ ייחודים, סיורים באקדמיה ובתעשייה ותיפגש עם מודלים לחיקוי כגון חוקרות, נשות מדע טכנולוגיה ועסקים.

מלגה מלאה

תכנית דומה נוספת היא פרויקט במו"ט של חברת רפאל בו משתתפות תלמידות כיתה ט' מבתי ספר באיזור הצפון ואותן מלוות מדעניות מרפאל שעורכות סיורי חשיפה לטכנולוגיות ברפאל, ולסביבת עבודה מדעית והרצאות העשרה להכרת נושאים מדעיים שונים, במטרה לשבור סטיגמות קיימות בהקשר זה. תכנית Anieres Elite Academy של World ORT קדימה מדע ומשרד החינוך, מאפשרת לבנות מהנגב ומהגליל ללמוד במשך 7 שנים לתואר מהנדס: החל מכיתה י' בתיכון ועד לסיום לימודי התואר בהנדסה בטכניון. כל זאת במלגה מלאה למשך כך תקופת המסלול, ששוויה מוערך ביותר מ-100 אלף ש"ח. גם חברות הטכנולוגיה זיהו את הבעיה ונכנסו לעובי הקורה. ויצו נווה שאנן ו"אגודת הידידים" על כל שותפיה,יזמו את תכנית 'נערות מובילות לטכניון' במסגרתה במהלך השנה מתארחות קבוצות בנות לסדנאות בהן הן נחשפות לסביבת העבודה, לטכנולוגיות המפותחות בחברה, לסדנאות העצמה אישית וכן נפגשות עם מהנדסות בחברה.

בחברת Microsoft סטודנטיות מצטיינות להנדסה מגיעות להרצאות וסדנאות שונות במיקרוסופט מו"פ בנושא ניהול קריירה, מיתוג אישי, נטוורקינג ונושאים טכנולוגיים. לצד זה מתנהל גם פרויקט Digigirls המיועד לנערות המגיעות לשיחות עם מנהלות בחברה ולפעילות חווייתית במרכז המו"פ, שם נחשפות למדעים ומחשבים ועורכים איתן פעילויות שיעודדו אותן לבחור בלימוד מדעים. הפתרון כנראה לא יגיע במטה קסם. דנה רונן, תלמידת כיתה י' בתיכון בויאר בירושלים ומשתתפת בתכנית "מדעניות העתיד" אומרת שהצעד הראשון הוא לשנות את צורת החשיבה של כולנו: "הכל מתחיל כבר בגיל צעיר. בלי ששמים לב תמיד קונים לילד מתנה משחקי חשיבה ודברים מורכבים אבל לילדה תמיד יביאו מדבקות, בובות ודברים נוצצים וכבר מזה מתחילה חשיבה מוטעית". דנה מציעה להביא את השינוי בעזרת חשיבה הפוכה: "אני חושבת שפרויקטים כמו זה שאני משתתפת בו באמת עוזרים לבנות לבחור במגמות ריאליות יותר. אבל יכול להיות דווקא שגם פה צריך לשנות את הראש ובמקום להוציא חלק מהבנות לפרויקטים מיוחדים צריך שבכל בית ספר לפני שבוחרים מגמה יגיעו מדעניות וחוקרות שיסבירו לבנות שאין סיבה לפחד מאותן מגמות".

מעוניינים לשמוע עוד?

בואו ליום המדע הישראלי! כל מה שחדש, חשוב ומעניין במדע הישראלי ביום אחד ובמאות מקומות שונים ברחבי הארץ. הכירו את המדענים, החוקרים והיזמים המובילים, שיראו במשך יום שלם כיצד פוגש אותנו המדע בחיי היום יום - בכלכלה, בבריאות, בתזונה, בביטחון, וגם במוזיקה.

כי בלי מדע – איך תדע?

יום המדע הישראלי - 26.3.2014

לפרטים נוספים ולהרשמה לאירועים, לחצו כאן .