ראיית עומק: איך אנחנו רואים בתלת מימד?
איך ראיית עומק מסייעת לנו בתפיסה את העולם סביבנו, מה קורה כשקיימים ליקויים המונעים משתי העיניים לראות יחד, ואיך ניסיון החיים שלנו עוזר לנו לראות טוב יותר?
תפיסת עומק או ראיית עומק היא היא היכולת לראות את העולם בצורה תלת מימדית. בעצם, מדובר בתפיסת ההבדלים היחסיים או המוחלטים במרחקי עצמים מהמתבונן עליהם.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
ראיית העומק היא תוצאה של פענוח המבוצע על ידי המוח, לתמונה או לתמונות דו-מימדיות הנקלטות על הרשתית. ראיית עומק מדויקת יותר כאשר יש שתי עיניים פעילות (ראייה דו-עינית), אך אפשרית גם כאשר מביטים בעין אחת בלבד.
עוד כתבות במדור משקפיים
מתי להתחיל לבדוק את הראייה אצל ילדים?
מה הקשר בין לחץ דם לבריאות העיניים?
סוכרת וראייה: איזה נזקים נגרמים לעיניים?
תפיסת העומק המתאפשרת על-ידי שתי העיניים נובעת בעיקר מסטראופסיס - מהמיזוג התפיסתי של שתי תמונות, אחת מכל עין. בשל מיקומן השונה של העיניים, כל עין רואה חפץ עליו אנו מתבוננים בזווית מעט שונה ו/או במרחק שונה מעט.
מיזוג שתי תמונות, השונות במעט זו מזו והפערים בין מאפיניהן, מתורגמים על ידי המח לתמונה תלת-מימדית.
מתי יש בעיה בראיית העומק?
ליקויים במערכת הדו-עינית עלולים לפגוע ביכולת זו (כך למשל במקרי פזילה). בנוסף, חשוב לדעת כי קיימת משמעות למועד תחילת קיומו של הליקוי.
קיים הבדל בין אדם שנולד עם עין אחת בלבד (השניה פגועה מאוד או לא קיימת), לבין אדם שאיבד ראייה בעין אחת בילדותו המוקדמת, בשלבי ההתפתחות ובין אדם שאיבד ראייה בעין אחת בהיותו בוגר.
במקרה של ילד שנולד עם עין פעילה אחת, או שאיבד ראייה בעין אחת בגיל צעיר, המח ילמד להתבסס על הרמזים החד-עיניים לתפיסת עומק בשל העדר ראייה דו-עינית משלב התחלתי או מוקדם מאוד בחיים.
לעומת זאת, אדם שנפגע בעין אחת בהיותו בוגר, יסבול מקושי בתפיסת העומק מכיוון שמערכת הראייה שלו למדה להתבסס על קיומן של שתי עיניים רואות ופתאום אחת לא קיימת עוד.
במקרים כאלה נפוצה הדוגמה של נסיון למזוג שתייה לכוס ומזיגה בפועל מחוץ לכוס (לפניה או מאחוריה), מכיוון שיכולת הערכת העומק או מרחק הכוס מהאדם נפגעה.
תפיסת העומק המתאפשרת על-ידי עין אחת בלבד מבוססת לרוב על נסיון חיים, כלומר היא תוצאה של ידע שאנו צוברים במהלך החיים.
איך מתקיימת ראיית עומק בעין אחת?
קיימים סוגים שונים של דרכי תפיסת עומק, להן מספיקה עין אחת בלבד (מובן שיתקיימו גם בעזרת שתי עיניים), כמה דוגמאות:
1) כך למשל, אנו לומדים שכאשר עצם מסתיר לנו עצם אחר, הראשון נמצא לפני השני.
2) אנו תופסים בתמונה עצמים גדולים כקרובים וקטנים כרחוקים וכך תמונה דו-מימדית נראית לנו תלת-מימדית.
3) פרספקטיבה לינארית, קווית היא העובדה ששני פסים מקבילים נתפסים על ידנו כקרובים יותר ככל שהם רחוקים מאיתנו, למרות שבפועל המרחק ביניהם לא משתנה.
כך הפסים בתמונה הבאה, הנראים קרובים יותר זה לזה בחלק העליון של התמונה וגורמים לנו להסיק כי הם מתרחקים מאיתנו.
4) פרספקטיבה של תאורה: אנו רגילים שאור מגיע למלמעלה. לכן, עצם שקוע יראה כמואר למטה ומוצל למעלה ולהפך בנוגע לעצם קמור.
5) מה שיותר כחול יותר עמוק: אור השמש הוא אור לבן המכיל את כל אורכי הגל, אך בשל פיזורם השונה של אורכי הגל (הצבעים השונים) באטמוספרה, ההרים הרחוקים, או העמוקים יותר נראים ככחולים יותר (וזהו המקור למשפט המפורסם משירם של אריק איינשטיין ושלום חנוך).
מבלי להיות מודעים לכך, אנו תופסים את ההרים הכחולים יותר כרחוקים יותר, עמוקים יותר.
6) מהירות יחסית של תנועת העצם על הרשתית. כאשר אנו מניעים את ראשנו מצד לצד, עצמים שונים, במרחקים שונים נעים מצד לצד במהירויות שונות. המח שלנו למד לתרגם מהירויות אלה לתפיסת עומק, כלומר המהירות מעידה על עומקם של העצמים ביחס לצופה.
בידקו את עצמכם
על מנת להדגים תכונה זו נבצע ניסוי קצר: הרימו אצבע אחת והניעו את ראשכם מצד לצד. שימו לב שעצמים הקרובים אליכם יותר מהאצבע נעים נגד כיוון הנעת הראש ואילו עצמים הרחוקים מהאצבע נעים עם כיוון הנעת הראש.
כאשר אנו מתמקדים על משהו בחיי היומיום המח יודע לקבל רמזים על עומקי או מרחקי הסביבה מתוך תנועות הראש הטבעיות שלנו. גם למהירות התנועה של עצמים בסביבה יש משמעות: עצמים רחוקים יותר נעים במהירות פחותה.
הכותבת היא אופטומטריסטית M.Sc מנהלת אקדמיית אסילור ישראל
לפנייה לכתב/ת 
