צפוי ולא מחדש. נאום נתניהו באיפא"ק
נתניהו רצה מפגן תמיכה חד-משמעי בכינוס בוושינגטון, והוא קיבל אותו בלי להתאמץ במיוחד. מה שבלט בנאומו היו בעיקר הנושאים שמהם התעלם - הכרת תודה לאובמה וגינוי המשבר באוקראינה
בכיר פלסטיני: נאום נתניהו - הצהרה על סיום המו"מ
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לכן גם נתניהו לא הצליח להלהיב את 14 אלף האמריקנים תומכי ישראל, יהודים ולא יהודים, שהתקבצו בעיצומה של סופת שלגים באולם ענק בוושינגטון, בתקווה לשמוע נאום צ'רצ'יליאני מפי ראש ממשלת ישראל. נתניהו היה רהוט ושופע הומור וביטחון עצמי, אבל שגרתי למדי. הוא זכה למחיאות כפים בעמידה 12 פעמים במהלך נאום שנמשך קצת פחות מ-40 דקות - לא רע, אבל הקהל לא יצא מגדרו.
הוא גם השמיע אמירות פייסניות כלפי הפלסטינים וגם על זה זכה לתשואות מקהל יהודי-אמריקני שנחשב - כנראה בטעות - לשמרני ולנצי. באותה המידה הוא קיבל תמיכה בדרישתו כי ארה"ב תסייע לישראל להדוף את החרמות באירופה ובמוסדות אקדמיים אמריקניים, חרמות שהן לפי נתניהו, אנטישמיות המוסווית כאנטי ישראליות.
נתניהו לא רצה להכעיס את פוטין
לא פחות חשוב, אולי אפילו חשוב יותר, הוא מה שלא היה בנאום: נתניהו נמנע מלשבח את הנשיא אובמה ולא החמיא לו אפילו פעם אחת, שלא כנהוג בהזדמנויות כאלה. לעומת זאת, הוא לא חסך מילות חיבה וחלק שבחים למזכיר המדינה הבלתי נלאה ג'ון קרי על מאמציו בנושא הפלסטיני. נתניהו אמנם העלה על נס את יחסי ישראל-ארה"ב, אך העובדה שלא אמר אפילו מילה טובה אחת על הנשיא מצביעה על חילוקי דעות קשים.
בנאומו של נתניהו היה חסר עוד מרכיב שבלט בהיעדרו: לא הייתה התייחסות ישירה למשבר באוקראינה ולהשתלטות הרוסית על חצי האי קרים. נושא זה העיב על ביקורו של נתניהו וגזל ממנו את הקשב של הנשיא וממשלו ואת תשומת הלב התקשורתית. אולם נתניהו נמנע מלהתייחס אליו ולגנות את המהלכים הרוסיים, למרות שידע כי אובמה סופג ביקורת בעניין זה על מדיניות החוץ שלו וכי הוא משווע לקצת תמיכה. כאמור, לנתניהו אין סיבה לסייע ציבורית לאובמה שעלב בו, ובעיקר ראש הממשלה לא רוצה להסתבך בעימות עם פוטין. זה יכול לעלות לישראל ביוקר, למשל אם פוטין הכועס ישלח בתגובה מערכות נשק חדישות לסוריה ואיראן.
ככלל, נראה שנתניהו השיג בוושינגטון את מבוקשו. הוא קיבל הפגנת תמיכה ברורה בו ובמדיניותו מהלובי היהודי רב העוצמה. באותה הזדמנות הוא גם חיזק את רוחם של פעילי הארגון ומנהיגותו, שהייתה במבוכה עקב שגיאות פוליטיות שעשתה באחרונה בעניין הסנקציות על איראן. הוא גם הצליח להבהיר לנשיא ארה"ב ולבכירי ממשלו מהי עמדתה הנחרצת של ישראל בנושא המו"מ על הגרעין האיראני והצליח ליצור הרושם כי ישראל מגלה גמישות בשיחות עם הפלסטינים, בעוד אבו מאזן מגלה נוקשות ומעמיד דרישות לא הגיוניות.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
