כדי שהסיפור שלכם ייגמר אחרת
20 חודשי המאסר שנגזרו על נהג מערבל הבטון לא יחזירו את אבא, אבל ברף הענישה הנמוך צריך לטפל - ובעיקר בקלות שבה נהג שיכור יכול לחזור לכביש
אתמול נגזר דינו של נהג מערבל הבטון שהרג את אבא
לפני כשנתיים, בזמן שנסענו לעבודתו בנסיעה שגרתית שלא חשבנו שתהיה האחרונה שלנו. חלפו יותר משנתיים בלי לחבק את אבא או לדבר איתו, והנאשם שעבר באדום עם רכב ששוקל יותר מ-20 טון קיבל 20 חודשים בכלא. תחליטו אתם אם זה הרבה או מעט. ביחס לרף הענישה המקובל כיום מדובר בענישה סבירה. אבל יש עם זה שתי בעיות: הראשונה והמרכזית היא שזה לא יגרום לאבא לחזור. עם זה, בצער שאי אפשר לבטא במילים, אין מה לעשות. הבעיה השנייה, שבה כן אפשר לטפל, היא רף הענישה של נהגים שיכורים חסרי אחריות - עוד לפני שהם עושים תאונה קטלנית.
לאורך כל השנתיים האלה נאבקנו. בהתחלה כדי שהנהג יואשם בסעיף אישום של הריגה ולא של מוות ברשלנות, זאת לפי מספר חוות דעת שקיבלנו. אחר כך כדי שלא יהיה גישור בתיק, ולאחר מכן כדי שבסעיף האישום המקל שניתן לו - לפחות תינתן ענישה מרתיעה למי שגרם לכך שאבא שלי לא יהיה בחתונה שלי, לכשתהיה, ולא יראה גם את הנכדים שיהיו.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
שר השיכון זמביש / יריב אופנהיימר
אוהב בעלי חיים, אוכל אותם / אלכסנדר גולדנשטיין
יאיר ואביו מידד ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
אז אמנם המשפט נגמר (לפחות עד הערעור), אבל המאבק לא. היום אני עולה לכנסת להיפגש עם חברי כנסת ועוזריהם כדי לקדם שינויים בתיקון לפקודת התעבורה שאנו עובדים עליהם, ושהוגשו על ידי חבר הכנסת משה פייגלין לוועדת הכלכלה. מדובר בשינויים שמחמירים עם נהגים מקצועיים שמבצעים עבירות תנועה חמורות ומורשעים בהן. יש הרבה נהגי משאיות ומערבלי בטון אחראים וטובים - וחשוב להדגיש שהתיקון לא פונה נגדם. הוא פונה נגד אלו שמרשים לעצמם לנהוג בשכרות למשל. כמו הנהג במקרה שלנו - לפחות לפי כתב האישום. במקרה שלנו היו אלה שרידי סם שנכנסים, משפטית, להגדרת שכרות. למען ההגינות נאמר שהנהג זוכה חלקית בעניין הזה, מחמת הספק, לאחר שהמשטרה התקשתה בלקיחת דגימת הדם. הם פשוט לא הצליחו לקחת מספיק דם, ועל הדרך גם שכחו להודיע לנאשם על זכויותיו במידה ראויה.
המצב לפי התיקון לפקודה, שעליו עמל משרד התחבורה חודשים רבים אם לא יותר, הוא שנהג משאית או מערבל בטון יכול להרשות לעצמו לנהוג שיכור ולחזור לכביש תוך שישה חודשים. זה לא מצב סביר, לטעמנו, ואנו מקווים שגם לטעמכם. זה לא מצב סביר גם במקרה של נהג רכב פרטי, כמובן, אבל במקרה של נהג מקצועי, שאמור להיות אחראי, רציני ומיומן, זה לא רק רשלני אלא גם קטלני בהרבה.
כדי שהסיפור שלכם יסתיים אחרת(צילום: יאיר נתיב)
הסיפור שלנו נגמר
על פי נתונים שעיבדה עמותת אור ירוק, שמכירה את השינויים שאותם אנו מציעים ותומכת בהחמרת ענישה של נהגים מקצועיים, בשנת 2013 חלה עלייה חדה של יותר מ-20% במעורבות משאיות בתאונות קטלניות (תאונות עם הרוג אחד לפחות). זאת לעומת שנת 2012 שבמהלכה אירעו 50 תאונות קטלניות במעורבות של משאיות. משמעות הנתונים הסטטיסטיים האלה היא שחייהן של משפחות רבות נהרסו.
אני עוד זוכר את יום התאונה, ואיך שחזרתי הביתה עם כתמי דם של אבא שלא רציתי לשטוף כי ידעתי שזה דם שלו. אחרי שנתיים אני יודע גם שהמערכת המשפטית שלנו צריכה דחיפה כדי להשתפר. השינוי שאנו מקדמים בחקיקה הוא שינוי קטן, שיכול לעשות שיפור בחייהן של משפחות שלא מודעות לכך, כי הוא ימנע תאונות עתידיות. לכו תדעו, אולי אפילו מדובר בחיים של המשפחות שלכם.
לכאורה, הסיפור שלנו הסתיים והמשפט האישי שלנו נגמר, אבל צריך להמשיך ולהיאבק עכשיו כדי שמשהו כאן ישתנה וישתפר. כי גם אם לנו זה לא יעזור, לאחרים כנראה כן. דרך טובה לדאוג לכך שיופקו לקחים מהתאונה הזאת היא בחקיקה בכנסת, ואנו מקווים שוועדת הכלכלה תדון בכך בקרוב.
כל מי שמעוניין לעזור ולפנות לחברי ועדת הכלכלה מוזמן לכתוב לי: yairnat@gmail.com
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
יאיר נתיב
צילום: גילי קרן
מומלצים
