הטיסות האזרחיות מדמשק ומכולות המלט בעיראק. התחבולות שחשף המודיעין
משמרות המהפכה משתמשות במטוסי נוסעים ותובלה כדי להעביר משלוחי נשק מתחת לרדאר. הרקטות שנחשפו אותרו לראשונה על-ידי המודיעין הישראלי בשדה התעופה בדמשק לפני טיסה לטהרן. כך פועלת היד הארוכה של איראן
הקומנדו הישראלי אמנם שם את ידו על משלוח הנשק האיראני כשהיה בדרכו בים, אך חלק ממסלול ההברחה התרחש באוויר - והמרכיב הזה הוא גם מה שהוביל את המודיעין הישראלי אל אמצעי הלחימה. לפני כמה חודשים עלו בישראל על העברת רקטות מסוג M-302 משדה התעופה הבינלאומי של דמשק לאיראן, בהכוונה של אנשי כוח קודס האיראני. המשלוח הדליק "נורות אדומות", שכן לרוב מבוצעת פעולה הפוכה - העברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה.
מדמשק הגיע המשלוח לטהרן, ובהמשך הועבר לנמל בנדר עבאס האיראני. נמל זה שימש בעבר להעמסת מכולות לפרנקופ, הספינה שנתפסה בנובמבר 2009. מהנמל האיראני הפליגה KLOS-C אל נמל אום קסר שבעיראק, שם הועמסו עליה 50 מכולות מלט ששימשו להסוואת אמצעי הלחימה. התחנה הבאה הייתה אמורה להיות פורט סודן - אך המסע נקטע באיבו על ידי לוחמי השייטת.
אין זו פעם ראשונה שהאיראנים, באמצעות כוח קודס, מעבירים אמצעי לחימה לשלוחותיו באזור. בעבר היינו עדים לכמה ניסיונות הברחה, בהם גם במטוסים. האיראנים עושים שימוש בציר האווירי ללבנון, תוך ניצול קו טיסות הנוסעים הקבועות של חברות התעופה האיראניות "איראן-אייר" ו"מאהאן-אייר" לטובת העברות נשק לחיזבאללה.
לפי גורמים בצה"ל, כבר יותר מעשור מעבירה איראן, באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה, אמצעי לחימה לסוריה על גבי טיסות נוסעים ומטען. קו טהרן דמשק מתאפשר הודות לחברות התעופה האיראניות "איראן-אייר" ו-"מאהאן-אייר" וחברת התעופה הממשלתית "מעראג'-אייר". מאז תחילת המהומות בסוריה, מעבירה איראן על בסיס שבועי כמות נרחבת של נשק לתמיכה במשטר אסד.
"לא פעילות טריוויאלית"
מפקד חיל הים לשעבר, אלוף במיל' אלי מרום (צ'ייני), אמר בהתייחסו לתפיסת משלוח הנשק כי "מדובר במבצע שהתרחש בטווחים רחוקים ממדינת ישראל, מבצע שהתרחש תקופה מאוד ארוכה, במשך שבועות, שבהחלט דורש מורכבות מאוד גדולה. ראשית, יכולות מודיעיניות לעקוב אחרי הפרשייה הזו מתחילתה ועד סופה, לאחר מכן להכין כוח מבצעי שיתנהל בטווחים מאוד רחוקים ממדינת ישראל, מעל 1,000 ק"מ, ולבסוף להביא למפגש של הכוח עם האונייה, שעולה עליה ומוצא את אמצעי הלחימה".
מרום ציין עוד: "אני יודע שיש כאלה שמקלים ראש במבצע שכזה, אבל מדובר פה בהצלחה יוצאת מגדר הרגיל. אין לי אלא לשבח את אנשי המודיעין, שלא נחשפים אף פעם, את אנשי חיל הים, את לוחמי הקומנדו הימי, את המפקדים שפיקדו על המבצע הזה ואת מפקד חיל הים. פעילות כזו היא אף פעם לא טריוויאלית".
מרום ביקש להסב את תשומת הלב לדרך שעברו אותן רקטות: "הן יוצרו בסוריה, עברו את כל הדרך לאיראן, המשיכו לעיראק, כשהמטרה הייתה להוביל את הרקטות הנוראיות האלה לעזה, לידי חמאס שיעיף את אותן רקטות לעבר ישראל בעימות הבא. מדובר במטען שיכול לפגוע באזרחים רבים, לעשות שמות בישראל. תארו לכם איזה נזק יכול להיגרם אם רקטה כזו נופלת על גן ילדים או בית ספר. מה גם, שאם אינני טועה אין רקטות כאלה עדיין בעזה".
מפקד חיל הים ציין בנוגע לקשר האיראני כי "האיראנים עוסקים בעניין ההברחות כמעט מדי יום. יש להם כוח שזה התפקיד שלו. הם לא מרפים את ידם, הם ממשיכים לעבוד, משתמשים בתחכום הכי גדול שאפשר, מנסים להטעות אותנו על מנת שלא נצליח לסכל את ההברחות הללו, כמו שהצלחנו כבר בעבר. הם עוד רגע חותמים על הסכם שבו, בסיכומו של דבר, יחזיקו בפצצת אטום. מנהיגי העולם מורידים את הסנקציות, אבל הם לא מבינים שזו פרצופה האמיתי של איראן. כדאי שכולנו נדע זאת. הם מספקים נשק לטרור שאמור לפגוע במדינת ישראל. זו המדיניות של האיראנים, ככה הם מתנהגים והם ימשיכו להתנהג ככה גם בעתיד. זה אחד המסרים החשובים של המבצע הזה".
בנוגע לסיכוני המבצע ציין מרום כי "בדרך כלל זה מתחלק לכמה חלקים, מדובר בחשאיות מאוד גדולה שצריך לשמור עליה, צריך להביא כוח משמעותי מאוד גדול לנקודה מסוימת בה יפגוש בזמן מסוים את האונייה המדוברת, ובים מסתובבות הרבה אוניות. תדמיינו שבמהלך ההפלגה של ה-1,000 ק"מ הדבר הזה מתגלה לאונייה והיא הייתה מתחמקת או שהם היו מגיעים לאזור ולא היו מוצאים את האונייה. הסוג השני של החששות זה קשיים על האונייה. אי אפשר לדעת אף פעם מי נמצא על האונייה, האם הוא חמוש או לא, מה מידת הסכנות שאורבות ללוחמים. מדובר פה ביכולת גם מודיעינית ומבצעית. אני עשיתי כאלה דברים, השתתפתי בכאלה מבצעים ומדובר במבצע רציני מאוד".
סיכולים בים
ויקטוריה: במרס 2011 השתלטו לוחמי השייטת על אוניית הסחר "ויקטוריה" בדרכה מנמל מסוריה לנמל אלכסנדריה במצרים. על האונייה נתפס אמצעי לחימה במשקל של כ-50 טון. בין היתר הוחרמו טילי C-704 מייצור איראני, ופצצות מרגמה בקוטר 60 ו-120 מ"מ. על פי ההערכות המטען יועד לארגוני הטרור ברצועת עזה.
פרנקופ: ב-4 בנובמבר 2009 פשט חיל הים על האונייה "פרנקופ" שהייתה בדרכה לנמל לאד'קיה שבסוריה. בפשיטה נתפסו 36 מכולות אשר הכילו אמל"ח שמקורו באיראן, בהיקף נרחב של כ-500 טון. בין היתר נכללו במשלוח אלפי רקטות 107 מ"מ ו-122 מ"מ, תול"ר (תותח ללא רתע) 106 מ"מ, רימוני יד וכדורי נק"ל. האמל"ח הוחבא במכולות באמצעות שקים בעלי ציוד אזרחי. כמות הנשק במשלוח זה הייתה פי 10 ממשלוחים קודמים, דוגמת ה"וויקטוריה" ו"קארין איי".
מונצ'גרוס: בינואר 2009 נחשפה הברחה באוניית המסחר הקפריסאית מונצ'גרוס (Monchegors) שהייתה בדרכה לסוריה. כלי השיט נקרא לבידוק בלימסול בהוראת הרשויות הקפריסאיות, וממנו עלה כי הספינה הכילה אמצעי לחימה איראניים. לפי הצבא, המשלוח הוחרם ואוחסן בקפריסין. שם, ב-11 ביולי 2011, התלקח והביא לפיצוץ רב ממדים.
קארין איי: בינואר 2002 השתלטו לוחמי שייטת על אוניית הסחר "קארין איי" שנרכשה על ידי גורמים פלסטינים במטרה להעביר נשק מאיראן לרצועת עזה.
הספינה הועמסה במטען באיראן, שטה דרך המפרץ הפרסי ואף עגנה בתימן ולבסוף נעצרה בדרך לחופי הרשות הפלסטינית. בספינה היו כ-50 טון אמצעי לחימה.
סנטוריני: במאי 2001 נתפסה האונייה "סנטוריני" כשהיא נושאת נשק המיועד לרשות הפלסטינית מארגון החזית העממית, בראשות אחמד ג'יבריל. בצה"ל הדגישו כי אמנם המשלוח אינו בא מאיראן אך הוא עדיין חלק ממסורת הברחות אמצעי הלחימה לארגוני טרור באזור.
בניסיון לחמש את בעלות בריתה באזור איראן לא מסתפקת רק בים ובאוויר, אלא גם משתמשת בציר היבשתי. בצה"ל טוענים כי בינואר ובאפריל 2012 נתפסו בטורקיה, על ידי הרשויות במדינה, מספר משאיות אשר היו בדרכן מאיראן לסוריה בעודן נושאות חומרים אסורים.
לפנייה לכתב/ת 
