ירידה במספר הנשים בתפקידי ניהול בכירים
יום האישה יצוין השנה על רקע נתונים מטרידים: מדד קטליסט חושף ירידה בשיעור היו"ריות, המנכ"ליות והמנהלות בחברות במדד ת"א 100, ובדיקת BDI-COFACE מגלה כי שיעור המנכ"ליות ב-500 החברות המובילות במשק הוא 5.4% בלבד. אילו חברות דווקא בולטות בשיעור גבוה של נשים בכירות?
מצבן של נשים בשוק העבודה, כפי שחזרו וחשפו אתמול (ג') נתוני הלמ"ס ומבקר המדינה – עדיין בפער גדול מאחורי הגברים, הן מבחינת השכר הממוצע שממשיך לדשדש והן מבחינת שיעורן בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי. שלא במפתיע, גם במגזר הפרטי המצב בכי רע - כפי שעולה היום מנתוני מדד קטליסט ובדיקת BDI-COFACE, שבחנו את שיעור הנשים בהנהלות בחברות המובילות במשק לרגל יום האישה הבינלאומי שמצויין השבוע.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
מדד קטליסט, שבוחן את ייצוג הנשים בחברות הנסחרות במדד ת"א 100, מגלה כי ב-2013 נרשמה ירידה באחוז הנשים המכהנות כיו"ריות, כמנכ"ליות ובתפקידי הנהלה של החברות במדד. בתוך כך, נמשכת הירידה במספר הנשים המחזיקות בתפקידי יו"ר דירקטוריון בחברות ציבוריות: שתיים בלבד, לעומת 3 חברות ב-2012 ו-5 חברות ב-2011.
עוד עולה, כי שיעור המנכ"ליות בחברות ירד מ-7.9% ב-2012 ל-7.5%, ושיעור החברות בהן נשים מהוות 40% מההנהלה הבכירה ירד ב-5%, ל-9 חברות. סך הייצוג של נשים בהנהלות בכירות בחברות ירד ב-1% ל-19% - נמוך במעט מאחוז הנשים בתפקידי ניהול בדרום אפריקה (22%) וגבוה מזה שבארה"ב, קנדה ואוסטרליה.
בצד הירידה בשדרת הניהול הבכיר שנרשמה אשתקד בחברות במדד ת"א 100 - נרשמה גם עלייה בשיעור החברות בהן מכהנת יותר מאישה אחת בהנהלה (מ-31% ל-43%), וכן בשיעור החברות בהן המנהלות הבכירות מהוות יותר מרבע מההנהלה (38%).
בסך הכל, נשים מכהנות בתפקידי ניהול ב-83% מהחברות במדד - כלומר ב-17 אין בכלל נשים בתפקידי ניהול. עוד מודגם, בהסתמך על נתוני הלמ"ס, כי חלה ירידה ברורה בשיעור הנשים בתפקידי ניהול בכלל החברות הציבוריות במשק, מ-34% ב-2012 ל-31% ב-2013. כל זאת בזמן ששיעור הנשים בכוח העבודה בישראל נותר ללא שינוי (47%).
מדד קטליסט הוא מדד בינלאומי שממפה מדי שנה את מצב העסקת נשים בחברות עסקיות. בישראל הוא אומץ לפני כ-4 שנים ביוזמת קבוצת שטראוס ושדולת הנשים בישראל, כאשר הדו"חות שהתפרסמו עד כה, מצביעים על חוסר יציבות במספר הנשים המנהלות בצמיחת מספר הנשים המנהלות במשק הישראלי.
"השיח הגובר במדינה על יכולתן של נשים להתקדם ולהצליח עדיין לא מתורגם לשינוי מהותי במספרים". מסרה עופרה שטראוס. "דווקא בשנה בה יותר נשים השתלבו בעמדות מפתח בדרג הפוליטי והציבורי – המגזר העסקי מציין שנה של נסיגה בייצוג הנשים בתפקידי ניהול בחברות הגדולות במשק. שילובן של נשים בהנהלת החברות הציבוריות הוא לא רק צורך השעה אלא הוא גם מחויב המציאות בסביבה העסקית הדינמית והמתפתחת של מדינת ישראל".
מנכ"ליות לפי ענפים במשק
גם הנתונים שפרסמה היום BDI-COFACE, המדרגת מדי שנה את החברות המובילות במשק הישראלי - אינם מעודדים במיוחד: בדיקת חברת המחקר העלתה כי שיעור המנכ"ליות ב-500 החברות המובילות בארץ עומד על 5.4% - 27 מנכ"ליות בסך הכל. מספרן של יו"ר הדירקטוריון בחברות אלו מסתכם ב-9 בלבד, שיעור של 1.8%.
ב-300 החברות המובילות יש 19 מנכ"ליות בלבד (6.3% מהמנכ"לים) וב-100 החברות המובילות מכהנות רק 8 מנכ"ליות - מספר כפול לעומת השנה שעברה, אך עדין שיעור נמוך ביחס לגברים המכהנים כמנכ"לים.
החברה גם בחנה את שיעור השתתפות הנשים בענפים השונים במשק. הממצאים גילו כי בענף שירותי כוח אדם, שיעור הנשים המנהלות עומד על 100% בחברת מנפאואר ובחברת תיגבור. בענף רשתות הלבשה, טקסטיל ובתי כל-בו שיעור הנשים בהנהלות עומד על 43% - עם טליה פורת, אירית רוסנסקי ואסתר רוטר כמנכ"ליות בחברות פוקס-ויזל, זארה פול אנד בר וקסטרו מודל בהתאמה.
במגזר הפיננסים הכולל את ענפי הבנקאות, ביטוח וכרטיסי אשראי, שיעור הנשים המנהלות (יו"ר ומנכ"ל) עומד על כ-19%: בענף כרטיסי האשראי הן מהוות 33% בזכות יו"ר ישראכרט אירית איזקסון. בענף הבנקאות שיעור הנשים המנהלות עומד על 29%, עם רקפת רוסק-עמינח כמנכ"לית בנק לאומי, לילך אשר טופילסקי כמנכ"לית בנק דיסקונט, סמדר ברבר-צדיק כמנכ"לית ויו"ר הבנק הבינלאומי ובנק אוצר החייל בהתאמה.
בענף תעשיית ציוד רפואי מוערך שיעור הנשים בתפקידים בכירים ב-20%, הודות למנכ"ליות ציפי ערמון ושרון רביד בחברות לומניס ורדיאנסי בהתאמה. ברשתות קמעונאיות - 17% - עם בלהה ברוקס כמנכ"לית ניו-פארם דראגסטורס ואיריס בראל כמנכ"לית סטימצקי גרופ, ובענף פרמצבטיקה, קוסמטיקה ודטרגנטים שיעור המנכ"ליות הוא 15%- עם נאוה רביד המכהנת כמנכ"לית לוריאל ישראל וג'ורג'ט אלגרבלי מנכ"לית רקח תעשיה פרמצבטית.
גם ברשתות מזון שיעור המנכ"ליות הוא 15%, עם לימור גנות ונורית ביתן כמנכ"ליות בחברות אלון רבוע כחול ישראל וקבוצת צים מחסני כמעט חינם בהתאמה. ב סיטונאות מזון וקוסמטיקה - 13%, הודות לסיגל פירסט מנכ"לית כ.צ.ט. וניצה בילט מנכ"לית לילית קוסמטיקה.
במזון משקאות וטבק - 11% - עם המנהלות עפרה יסמין שטראוס להט כיו"ר קבוצת שטראוס, רוית ברניב כיו"ר תנובה וענת גבריאל כמנכ"לית יוניליוור ישראל. ב מחשבים וציוד נלווה 11% - עם מיכאלה פוקס מנכ"לית גטר גרופ, ובענף התקשורת 10% - הודות לסטלה הנדלר מנכ"לית חברת בזק.
תהילה ינאי, מנכ"ל משותפת בחברה, מציינת כי בדיקת התוצאות הכספיות של החברות מגלה שאין למנכ"לים והיו"רים הגברים יתרון על הנשים. "אם כבר ההיפך", היא אומרת. "חברות המשכילות למצות את מלוא פוטנציאל ההון האנושי שלהן, גם של הנשים המועסקות , הן בעלות יתרון מוּבנה, ובאופן כללי הן גם כאלו שמפגינות פתיחוּת וגמישות מחשבה שמאוד רלוונטיות להצלחה במגזר העסקי".
ד"ר גלית דשא ,מנכ"לית שדולת הנשים, מסרה בהתייחס לנתוני קטליסט, כי "דלת הכניסה לדירקטוריונים של חברות נשארת סגורה למחצה והעוברות בה הן אלו שהצליחו לפרוץ לעצמן דרך. תהליך הצמיחה הינו איטי והשנה אף ראינו נסיגה כמעט בכל פרמטר נמדד. אפילו בחינה מעמיקה הבודקת מיהן הנשים בניהול בכיר ובדירקטוריונים מראה כי מדובר בקבוצה מצומצמת מאד, מצומצמת מזו של הגברים, וכי עליית המספרים אינה נובעת מכניסה של נשים נוספות למעגלי ההשפעה אלא מהעובדה שאותן נשים מכהנות במספר דירקטוריונים".
"בניגוד למגמות המוטמעות בצורות שונות במדינות אירופה, החקיקה בישראל איננה פועלת בצורה נרחבת כדי לעודד ארגונים להרחיב את הייצוג הנשי בקרב הדירקטוריונים שלהם", הוסיפה דשא. "ברחבי העולם ניתן למצוא פתרונות שונים במישור הלגאלי והרגולטורי המעצימים את האחריות המדינתית על שינוי המאזן המגדרי בדומה לתהליכים דומים המתרחשים בחברות הממשלתיות בישראל. על אף שאין זהו פתרון מושלם דיו, עשויה מגמה זאת להוות תחילתו של שינוי והעלאת הנושא על סדר היום".
