שתף קטע נבחר
 
צילום: דובר צה"ל

איראן רצתה לעקוף מלמעלה את "כיפת ברזל"

המטרה של איראן בהברחת הנשק על האונייה KLOS C הייתה הכנת הקרקע לתגובה על תקיפת מתקני הגרעין. השאלה הפתוחה היא מי היעד: הארגונים בעזה או אולי פעילות שלהם בסיני, שטח ההפקר של מצרים. על מהלך מודיעיני מעורר התפעלות שחסך מישראל את התשובה

ההשתלטות על האונייה "KLOS C" חשפה וסיכלה מהלך איראני אסטרטגי שאילו הצליח היה ראוי להגדרה "שובר שוויון". המהלך נועד ליצור מצב שבו, בעת עימות פעיל, מערך יירוט הטילים והרקטות של צה"ל ינוטרל או לפחות יהפוך לבלתי יעיל. ראשית מפני שלפי פרסומים זרים מערכת "כיפת ברזל" אינה מסוגלת - או שהיא מתקשה - ליירט רקטות כבדות וארוכות טווח כמו ה-M-302 מתוצרת סוריה שנתפסו. את הרקטות האלה לטווחים בינוניים של עד 250 ק"מ עם ראש קרב שמשקלו עולה על 140 ק"ג, אמורה ליירט מערכת אחרת, "שרביט קסמים", שנמצאת עדיין בפיתוח בארה"ב ובישראל.

 

מבצע ההשתלטות על האונייה - כתבות נוספות:

 

המערכת הקריטית הזו, שתהיה "השכבה השנייה" במערך היירוט הרב-שכבתי שמתכננת מערכת הביטחון, לא תהיה מבצעית לפני 2016. כך שלו הגיעו הרקטות לעזה, הן היו מאפשרות לבעלי בריתם של האיראנים הגובלים בישראל לעקוף מלמעלה את מערך "כיפת ברזל", לעקוף מלמטה את מערך ה"חץ", ולהתפוצץ באין מפריע בריכוזי אוכלוסין בישראל - בעיקר בגוש דן ובמפרץ חיפה.

 

סיכום אירועי ההשתלטות על ספינת הנשק    (צילום: אורי דוידוביץ' ודובר צה"ל)

סיכום אירועי ההשתלטות על ספינת הנשק    (צילום: אורי דוידוביץ' ודובר צה"ל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מפקד חיל הים מעדכן על אמצעי הלחימה    (צילום: דו"צ)

מפקד חיל הים מעדכן על אמצעי הלחימה    (צילום: דו"צ)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

תיעוד מתוך הבור בקריה    (צילום: דו"צ)

תיעוד מתוך הבור בקריה    (צילום: דו"צ)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

במלחמת לבנון השנייה הוכיחו הרקטות M-302 בקוטר 302 מ"מ בתכנון ובייצור סורי את הקטלניות שלהן ואת אמינותן. הן אינן מדויקות אבל ראש הקרב הכבד

שלהן ואמינות המנוע הרקטי הופכים אותן ל"נשק סטטיסטי" זול שמאפשר לפגוע ביישובים אזרחיים גדולים ולהסב להם אבדות ונזקים כבדים.

 

לאחרונה אמנם בוצעו שיפורי תוכנה במערכת "כיפת ברזל" שמאפשרים לה להתמודד גם עם רקטות כבדות מהגראד קצר הטווח והקל יחסית. כבר בעת מבצע "עמוד ענן" יירטה כיפת ברזל רקטות בינוניות מדגם פאג'ר 5 או M-75 מתוצרת עצמית פלסטינית, שהטווח שלהן עולה על 70 ק"מ. אבל המספר המוגבל של סוללות כיפת ברזל שמפעיל צה"ל יתקשה מאוד להתגבר על כמות גדולה של רקטות כבדות וארוכות טווח באמת כמו ה-M-202 או ה-M-302 שיגיעו מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת, למשל מלבנון ומעזה, או מלבנון, מעזה ומסוריה.

 

היוזמה של כוח קודס של משמרות המהפכה נועדה לשרת בראש ובראשונה את איראן ולא את חמאס, חיזבאללה או את בשאר אסד. כוח קודס ארגן כאן מבצע לוגיסטי מסובך מאוד שעלה עשרות מיליוני דולרים והתבצע בחשאי תוך סיכון חשיפה של הפרת הסנקציות של האו"ם על ידי איראן והמשטר בסוריה.

חיל הים במהלך המבצע לתפיסתה של ספינת הנשק (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
חיל הים במהלך המבצע לתפיסתה של ספינת הנשק(צילום: דובר צה"ל)
 

ההשתלטות על ספינת הנשק    (צילום: דובר צה"ל)

ההשתלטות על ספינת הנשק    (צילום: דובר צה"ל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

סגן מפקד חיל הים: "הקפטן התעורר והופתע"    (צילום: אורי דוידוביץ')

סגן מפקד חיל הים: "הקפטן התעורר והופתע"    (צילום: אורי דוידוביץ')

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)
(צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)
בתמונה: נשק שובר שוויון (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
בתמונה: נשק שובר שוויון(צילום: דובר צה"ל)

לחיזבאללה ולסורים יש כבר מזמן אלפי רקטות כבדות M-302 ו-M-202. ההחלטה להטיס במיוחד כמות גדולה של רקטות כבדות אלה מסוריה לאיראן כדי לצייד בהן גם את חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, וכנראה גם גורמים נוספים, מצביעה על תכנון עם היבט אסטרטגי. מפקד כוח קודס, קאסם סולימני, לא היה נכנס להרפתקה כזו לולא מדובר היה באינטרס אסטרטגי איראני ראשון במעלה. למשל במקרה שאיראן תחליט ליזום מתקפת תלול מסלול כוללת על ישראל באמצעות שליחיה: חיזבאללה, סוריה והעזתים.

 

מתי תחליט איראן על מהלך כזה?

סביר להניח שמדובר בתרחיש תגובה על מתקפה שינחית צה"ל ו/או האמריקנים על מתקני הגרעין באיראן. במצב שכזה סביר לחלוטין להעריך שהאיראנים ידרשו מהסורים ומחיזבאללה, כמו גם מהג'יהאד האיסלאמי ומחמאס בעזה וכנראה גם ממחבלים בסיני, להנחית מכת גמול קטלנית של רקטות וטילים על כל שטח ישראל.

 

האיראנים ערים למצב שהשתנה כאשר ישראל, בסיוע אמריקני, הקימה מערך רב-שכבתי ליירוט רקטות. הם חוששים שהמערך הזה בסופו של דבר יכרסם ביכולתם להנחית על ישראל מהלומה אסטרטגית תלולת מסלול ולכן הם מכינים מערך שינטרל במידה רבה את יכולות מערך ההגנה האקטיבית של ישראל לפחות לשנתיים ואולי יותר - עד שמערכת "שרביט קסמים" תהיה מבצעית.

 

ההודעה הדרמטית: רגע אחרי השלמת המבצע    (צילום: דו"צ)

ההודעה הדרמטית: רגע אחרי השלמת המבצע    (צילום: דו"צ)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

עדות נוספת לכך שמדובר באינטרס ובתכנון אסטרטגי איראני מהמעלה הראשונה היא העובדה שסולימני ואנשיו ממשמרות המהפכה האיראניים, וגם אנשיו של בשאר אסד, היו מוכנים לסתום את האף ולהעניק משלוח נשק אסטרטגי יקר לארגון חמאס הסוני שנוא נפשם, שבגד במשטר הסורי והפנה לו עורף בשעתו הקשה.

 

ייתכן שהמשלוח היה מיועד רק לג'יהאד האיסלאמי, הפועל כעת כשלוחה העיקרי של איראן במחנה הפלסטיני אבל אין שום סיכוי שחמאס היה מניח למטען כזה

להיכנס לרצועה או אפילו לסיני בלי סיכום מוקדם בין האיראנים לבינו. ייתכן שחמאס הנתון במצוקה גם קיבל מהאיראנים סיוע כספי או אחר תמורת השתתפותו במבצע.

 

בדרך לחצי האי סיני

עם זאת עולים בהקשר למבצע האיראני שני סימני שאלה קריטיים. הראשון: כלל לא ברור איך התכוונו האיראנים להעביר מספר כה רב של רקטות כה ארוכות וכבדות בדרך היבשה מסודן דרך מצרים לעזה. די להיזכר בעובדה שהצבא המצרי מקיים בתקופה הנוכחית מעקב הדוק על מנהרות ההברחה מסיני לרצועה והורס אותן בשיטתיות ובסיטונות. איך התכוונו האיראנים והפלסטינים להעביר מטען כזה לעזה מתחת לאפם של המצרים? ייתכן שהתשובה לכך היא שהכוונה הייתה להעביר את הרקטות ליעדן "בטפטוף", על פני זמן רב.

 

תהייה נוספת היא איך התכוונו העזתים לשגר את הרקטות הגדולות האלה משטח הרצועה. הרי אפשר בקלות להבחין בהן מהאוויר כשמכינים אותן לשיגור, וכנראה גם לפני כן, ולהפציץ אותן בדיוק רב מהאוויר, מהים ומהיבשה, אפילו אם יופעלו מתוך בורות שיגור תת-קרקעיים שיוכנו עבורם.

 

המסקנה המתבקשת לנוכח שתי תהיות אלה היא שחלק גדול מהרקטות על ספינת הנשק - אולי אפילו כולן - נועדו להגיע לסיני ולהיות מופעלות משם. ייתכן שהעזתים (חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממית) היו אמורים לצאת מהרצועה לסיני ולהקים שם מערך שיגור מוסווה ומוסתר באזור מבודד שהצבא המצרי מתקשה להגיע אליו ולשלוט בו, למשל בג'בל הילאל (גובה מעניק תוספת טווח ל-M302).

 

נתניהו בארה"ב. התקשורת האמריקנית עסקה באוקראינה ()
נתניהו בארה"ב. התקשורת האמריקנית עסקה באוקראינה

צה"ל לא נכנס לסיני ומטוסי חיל האוויר של ישראל לא טסים במרחב האווירי של חצי האי כדי לא לפגוע בריבונות המצרית. המשטר הצבאי במצרים ידוע ברגישותו הרבה לכבוד הלאומי ולכן מערך שיגור של M-302 בסיני הוא אידיאלי. ייתכן אפילו שהארגון הסוני הקיצוני "אנסאר בית אל-מקדס", המסונף לאל-קאעידה, היה נרתם למהלך שיזמו האיראנים השיעים שנואי נפשו. הרקטות היו מועברות טיפין טיפין, מתחת לאפו של הצבא המצרי, לאזור שבו היה מוקם מערך השיגור המוסתר - והשאר היה נכנס לספרי ההיסטוריה.

 

החמצה תקשורתית בארה"ב

נוכח הכוונות האסטרטגיות והמאמץ שהשקיעו האיראנים אפשר לומר שרק חשיפתה ותפיסתה של ה"קארין A" בשיא האינתיפאדה השנייה (2002) משתווה בערכה לתפיסת ה"KLOS C" במרס 2014. זהו הישג נטו מעורר התפעלות של קהיליית המודיעין. כמו בכל מבצע מודיעיני-מבצעי מוצלח ההישג העיקרי הוא של מי שחשף את המידע הראשוני, את קצה החוט, הבין שיש בידיו משהו חריג והחליט לשתף בו גורמים אחרים בקהילייה ולגלגל מהלך מורכב שבו הוכיח המוסד יכולת שהשלימה באופן חיוני את מה שהשיגו חיישני המעקב החזותיים והאלקטרוניים שהפעיל אגף המודיעין.

 

אמ"ן גם בנה את התמונה הכוללת ואנשיו לא רק שהעריכו נכון "מה הולך כאן", אלא גם ידעו לתת מודיעין מבצעי שאפשר לבכירי המערך המבצעי של צה"ל ובראשם הרמטכ"ל להביא תוכנית סיכול אופטימלית. חשוב להדגיש: המידע המודיעיני המפורט והמדויק בזמן אמת נתן בידי הקברניטים הצבאיים והמדיניים דבר יקר מפז - את חופש הבחירה. הם יכלו להחליט איזו מבין אופציות הסיכול תיתן תוצאות אופטימליות במינימום נזקים בנפש,

נזקים מדיניים, תודעתיים, משפטיים ותקשורתיים.

 

כנהוג במקרים כאלה, אגף המבצעים ומפקדי הזרועות מניחים על שולחן שר הביטחון, ראש הממשלה והרמטכ"ל כמה אופציות. למשל, להפציץ מהאוויר או לפשוט מהים או סוגי פעולה אחרים שנבדקו ונמצאו אמינים בעבר. הודות למידע המודיעיני המפורט יכול היה הרמטכ"ל בני גנץ להמליץ לשר יעלון ולראש הממשלה נתניהו על מתווה פעולה שגם עולה בקנה אחד עם החוק הימי הבינלאומי, גם אינו כרוך בסיכון מיוחד לחיי אדם וגם נותן כמה תוצאות רצויות: לא רק סיכול הכוונות האיראניות והשלכותיהן אלא גם הישג תודעתי-תעמולתי יפה, ובעיקר בעיתוי נכון, כשנתניהו בארה"ב פחות מ-24 שעות אחרי שהזהיר את הנשיא אובמה בשיחה במשרדו מפני שיטות הנוכלות וההונאה שהאיראנים משתמשים בהן.

 

רק חבל שהתקשורת האמריקנית עסוקה כעת רובה ככולה בסיפור האוקראיני ובתקציב הממשל לשנה הבאה שאובמה הציג אתמול לקונגרס ולציבור. לתקשורת האמריקנית, כמו בעולם כולו, יש טווח תשומת לב מוגבל והיא עסוקה בעיקר בנושאי פנים. לכן החמיצה ישראל הזדמנות להמחיש לציבור האמריקני כי ה"KLOS C", שנשלחה תוך הפרה איראנית של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם היא רק משל למה שהאייתוללות ומשמרות המהפכה עושים בפורדו ובמתקני גרעין אחרים "לצורכי שלום".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דובר צה"ל
מבצע ההשתלטות בלב ים
צילום: דובר צה"ל
מומלצים