כנס סטודנטים בן יומיים נערך בבניין הפדרציה היהודית בשיקאגו ביוזמת הקונסוליה הישראלית בעיר. בכנס השתתפו 26 נציגות ונציגים מאוניברסיטאות שונות שהגיעו מ-9 מתוך 11 מדינות באיזור הפעולה של הקונסוליה במערב התיכון. "הרעיון היה לגבש קבוצה של סטודנטים פעילה באוניברסיטאות ולספק להם כלים הסברתיים בתחום הדיפלומטיה הדיגיטלית כדי להתמודד עם אתגרים שהם פוגשים בקמפוס", אמר הקונסול הכללי בשיקאגו, רועי גלעד. אווירת התלהבות ויצירה הורגשה בבניין הפדרציה, כשהסטודנטים היו שותפים מובילים בניהול הכנס.

הסטודנטים שהגיעו לכנס פעילים באירגונים דוגמת בתי "הלל" הממוקמים בקמפוסים רבים ברחבי ארצות הברית, שדולות איפא"ק וג'יי-סטריט ואירגוני סטודנטים אחרים. בנוסף הגיעו סטודנטים המעוניינים להיות יותר פעילים בקידום תדמית חיובית של ישראל בקמפוסים וביצירת רשת של שיתופי פעולה עם סטודנטים אחרים בעלי עניין דומה. הפעילות בה מעורבים סטודנטים אלה כרוכה בהגברת המודעות לישראל ולאתגרים בפניהם היא ניצבת וכן בהתמודדות עם קבוצות המביעות ביקורת פוליטית על ישראל ומקדמות את הדרישה לחרם כלכלי על המדינה או על מוצרים המגיעים מהתנחלויות בשטחים. הסטודנטים שהגיעו לכנס הדגישו כי הדרך היעילה ביותר להתמודד עם חוסר המודעות והעוינות, שלעתים מופגנת כלפי ישראל, היא הרחבת שיתופי הפעולה בין האקדמיה הישראלית לאמריקאית. לדבריהם הפתרון הוא הוספת ביקורי מרצים וחוקרים ישראלים, עידוד חילופי משלחות של סטודנטים והוספת תוכניות למחקרים משותפים.

אילן סינליקוב, סטודנט ממינסוטה, ציין כי "תמיכת הקונסוליה והידע שנצבר בכנס מחזקים את ביטחוני העצמי ונותנים לי את הכח לייצג את ישראל בגאווה וכבוד". סינליקוב הקים לפני כשנתיים וחצי אירגון תמיכה בישראל בעקבות שבוע אפרטהייד שנערך באוניברסיטה, שבו הוצגה ישראל כמדינת אפרטהייד גזענית. כיום זהו אירגון גג הפועל בשלוש אוניברסיטאות, מינסוטה, דה פול ואינדיאנה, בתקווה להפוך לתנועה סוחפת באוניברסיטאות רבות.

הכנס נפתח בסקירה מדינית של המצב במזרח התיכון אותה נתן הקונסול הכללי גלעד ושכללה את שיחות השלום עם הפלשתינאים, השלכות "האביב הערבי" על ישראל וההתפתחוית בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. גלעד הדגיש את חשיבותה ומרכזיותה של ארה"ב עבור ישראל ואת הקשר העמוק בין המדינות והעמים. "גם בין בנות ברית חזקות כמו ישראל וארה"ב יכולים להיות חילוקי דעות שונים, שאותם ניתן ללבן באמצעות שיח ישיר", אמר. לאחר מכן התקיימה הרצאת מומחה בנושא מיומנויות תקשורת במדיה החברתית אותה העביר דוד ירוס. בהמשך התקיימו סדנאות להתמודדות עם אתגרים ומצבים שונים בקמפוסים, כולל הפקת אירועים, הזמנת דוברים, ניהול קמפיין בפייסבוק, או יצירת שיתופי פעולה וקואליציות עם ארגונים אחרים בקמפוס ומחוצה לו. "זו הזדמנות מדהימה להכיר וליצור קשר עם סטודנטים אחרים במיד-ווסט ולבוא במגע עם הקונסוליה", אמרה לילה גרינברג, סטודנטית מוויסקונסין. "מרתק לשמוע מידע מדויק על ישראל מהמקורות עצמם – הקונסול ומשרד החוץ". גרינברג פעילה באירגוןBadgers for Israel, ובין השאר שולחת עצומות לצירי קונגרס במדינתה, וויסקונסין, בהן היא מדגישה את חשיבות התמיכה בישראל עבור הסטודנטים במדינה.

הכנס הינו חלק ממהלך רחב של תוכנית עבודה מוגדרת של הקונסוליה, המתכננת פעילות עם סטודנטים, מרצים והנהלת האוניברסיטאות. בין השאר מקדמת הקונסוליה שיתופי פעולה אקדמיים בין אוניברסיטאות אמריקאיות וישראליות. בין הסכמי שיתוף פעולה הקיימים ניתן למנות את ההסכם בין בית הספר למנהל עסקיםKellogg School of Management שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן ובית הספר רקאנטי לעסקים באוניברסיטת תל אביב, שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת שיקאגו ואוניברסיטת בן גוריון ועוד.

"הקונסוליה שומרת על קשר עם סטודנטים הפעילים בכל האוניברסיטאות במערב התיכון", אומרת מאיה כרמלי, המשמשת כקונסול לדיפלומטיה ציבורית. "הקונסוליה מסייעת להם בהכוונה ולעתים מעודדת אותם ומחזקת את הכוח והרצון שלהם לפעול יותר. אנשי הקונסוליה מבקרים ומאפשרים לסטודנטים להיעזר בהם ביצירת אירועים. מעבר לזה הקו פתוח לכל בעיה או הישג. מאד מחמם את הלב לראות שלחבורת צעירים איכותיים כל כך איכפת מישראל", הוסיפה. "סטודנטים פעילים משפיעים על סטודנטים יהודים אחרים וגם על כלל הסטודנטים בקמפוס שלהם. הכנס הזה אינו אירוע חד פעמי, אלא חלק ממערכת יחסים שנבנית לאורך זמן".