"קניבלים הוציאו את גופת אמא". השבוע לפני
לפני 30 שנה זעמו שני צעירים על קבורת אישה לא יהודיה בבית העלמין בראשל"צ. הם הוציאו את הגופה והניחו אותה בבית קברות מוסלמי ברמלה. דווקא בתה של המנוחה ננזפה ע"י בית המשפט כי "פגעה בעם היהודי". וגם: כשילדה בת 13 רדפה אחרי שודד, וכשסגנית מלכת היופי התחתנה עם רב
במרס 1984 הבחינה קבוצת ילדים במשהו חשוד בבית העלמין המוסלמי ברמלה. שק ניילון שהיה קבור בחלקו באדמה עורר את תשומת לבם והם הזעיקו שוטרים. לשוטרים התברר שבשק נמצא שלד של אישה שהובא למקום כמה ימים קודם לכן.
השבוע לפני - לכל הכתבות
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בבדיקה נמצא כי היו אלו שרידיה של תרזה אנגלביץ', שאחרי מותה נקברה בבית העלמין בראשון לציון. אלא שחוגים חרדים דרשו להעביר את הקבר למקום אחר בטענה שהמנוחה אינה יהודייה. כמה חודשים לפני האירוע "נעלמה" המצבה שהונחה על הקבר.
הרבנים הראשיים לישראל מרדכי אליהו ואברהם שפירא גינו בלשון חריפה את הוצאת הגופה מהקבר. עם זאת, שניהם דרשו לקבור עתה את המנוחה מחוץ לבית העלמין היהודי, כפי שדרשו החוגים החרדים כמה חודשים לפני המקרה. גורמים קיצוניים במאה שערים שיבחו את "מצילי קדושת בית העלמין היהודי" והוסיפו גם ברכה למוציאי גופת האישה מקברה.
לא לקבור ליד יהודים
כמה ימים לאחר מציאת השלד ברמלה נפתח קברה של אנגלביץ' בראשון לציון ומעטים הופתעו לראותו ריק. ארבע כפפות גומי ושתי יריעות פלסטיק הן כל מה שהכיל הקבר, שנפתח בעקבות צו שהוציא שופט. הבת עתרה לבג"ץ בדרישה שיורה להשיב את גופת האם לקברה, ונשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר פסק כי "אין להעלות על הדעת שמעשה עבירה ישנה את העובדות. יש להחזיר את המצב לקדמותו תוך 24 שעות". הוא הטיל את האחריות לביצוע ההחלטה על משרד הבריאות.
ארבע שעות לאחר ההחלטה בבית המשפט העליון הגיע אמבולנס של המכון לרפואה משפטית לשער בית העלמין שהיה שומם מאדם. העצמות, עטופות בבד לבן, הוצאו מהרכב והונחו על אלונקה שכוסתה קודם לכן בשעוונית לבנה. אנשי המכון והחברה קדישא וידאו פעם נוספת שהקבר ריק ולאחר מכן הורדו העצמות לקבר ללא תפילה או טקס כלשהו.
"אני מקווה שזו הפעם האחרונה", אמר אחד מקציני המשטרה שניצבו ליד הקבר. לבתה של אנגלביץ' נודע על קבורת הבזק זמן קצר לאחר שזו הסתיימה. "אני מזועזעת. למה לא נתנו לי להיות במקום? אני לא יכול לקלוט את זה".
הרב הראשי הספרדי של ראשון לציון, הרב יוסי עזרן, אמר לאחר מכן שההצעה לקבור את המנוחה בחלקה מיוחדת בשטח בית העלמין עדיין בתוקף. "הצעתי לקבור אותה בתוך בית העלמין בחלקה מטופחת, שמחיצה בגובה כמטר תפריד בינה לבין שטח בית הקברות", אמר הרב שגינה את הוצאת הגופה מהקבר. עם זאת הוא הזכיר את עמדת הרבנות הראשית של העיר שאין להסכים להמשך קבורתה של אנגלביץ' לצד יהודים.
למה הבת שיקרה על יהדותה?
לאחר כמה ימים נעצרו שני חשודים, דוד ארנפלד ומאיר אגסי, בני 34 מראשון לציון. בדיון שנערך בבית המשפט השלום ברחובות בפני השופט אדמונד לוי נאמר כי ארנפלד, שעובד בחברה קדישא, נטל רכב של המוסד ויחד עם אגסי נסע לבית הקברות. השניים היו מצוידים בכלי חפירה, כפפות גומי ויריעת פלסטיק. הם הדליקו נרות נשמה, פתחו את הקבר, משכו בעזרת חבל את הגופה ועטפו אותה ביריעת פלסטיק. לאחר מכן הם כיסו את הקבר מחדש ונסעו לרמלה.
בנובמבר אותה שנה הורשעו אגסי וארנפלד – שהגיע לשמוע את החלטת השופט משירות מילואים - בעבירות של חילול כבוד המת, בקשירת קשר לביצוע עוון, בכניסה ללא רשות לשטח פרטי ובהוצאת גופה מקברה וקבורתה מחדש ללא אישור.
אב בית הדין בבית המשפט השלום ברחובות, השופט שלמה יפרח, תקף ברחיפות את הנאשמים וכתב בהכרעת הדין כי הם פעלו כגנבים בלילה: "ניתן היה לכתוב ספר 'ילקוט הכזבים' משקריהם של הנאשמים". השופט הוסיף שהוא לא מאמין לנאשמים שסברו שבין העלמין ברמלה הוא נוצרי ולכן קברו אותה במקום הראוי לה. "אין אלה אלא פטפוטי ביצים", אמר השופט.
השופטים שרה פריש ויהודה פרגו מתחו ביקורת חריפה גם על בתה של המנוחה, כיוון שטענה שאמה יהודיה. "הצהרתה השקרית של הבת, כי אמה יהודיה, היא זו שהביאה לפרשה אומללה זו ולשנאת החינם שנתלווה אליה", אמרה השופטת פריש. "בכך היא פגעה ברגשות הציבור הדתי בכלל והעם היהודי בפרט. היא הפרה חוק באופן סוטה ולא אמרה אמת".
בסופו של המשפט נגזרו שלושה חודשי מאסר על שני הנאשמים. במרס 1985, שנה בדיוק לאחר הוצאת הגופה, החמיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בעונשם של השניים וגזר עליהם שנת מאסר בפועל.
בת 13 רדפה אחרי שודד
14 שנים קודם לכן, במרס 1970, היו רונית בת ה-13 ושני אחיה הקטנים בביתם בנתניה, הסמוך למלטשת היהלומים "ענבר" בשדרות בנימין. לפתע שמעה רונית רעש מכיוון אולם התצוגות הצמוד למלטשה. היא שלחה את אחותה בת ה-9 לראות מה מתרחש שם. אחרי כמה שניות היא חזרה בריצה ואמרה לאחותה הגדולה: "אנשים עם רובים מאיימים על סבא. אחד מהם בא אל הדלת ואמר לי 'אם תצעקי ארצח אותך'".
רונית יצאה לחזית המלטשה ולאחר מכן סיפרה: "בדיוק אז ראיתי שודדים עם רובים ופנים מכוסות בורחים מתוך החנות. צעקתי בכל הכוח ורצתי אחריהם. נתתי לאחד מהם מכה בגב. נפלה ממנו מחסנית ושני כדורים. גם בעלת החנות מכולת רצה איתי אחריהם. אחד השודדים אמר לשני 'תחסל אותה. מה אתה צריך בעיות'. ראיתי שהם נכנסים למכונית לבנה. לקחתי את המספר. כשבאה המשטרה מסרתי להם את המחסנית והכדורים והמספר של המכונית".
רק לאחר שהסתיים הכול התברר לנערה עד כמה גדול היה הסיכון שבמעשה.
"אני לא מאמינה שיכולתי לעמוד מול שלושה גברים חמושים ומפחידים", היא אמרה. "כמה מחברותי לכיתה אמרו לי ש'לא היינו מסוגלות לנהוג כך. היינו נבהלות ובורחות'".
בדיקה העלתה שערך היהלומים שנגנבו הגיע ל-80 אלף דולר. המשטרה מצאה את הרכב נטוש ליד מכון וינגיט ובתוכו נמצא אקדח. המכונית עצמה נגנבה מתושב רמת גן. המשטרה עצרה שני תושבי תל-אביב, שהכחישו כל קשר למעשה.
כשסגנית מלכת היופי התחתנה עם רב
58 שנים לפני הכתרתה של מור ממן למלכת היופי 2014, במרס 1956 התחתנו בבית ציוני אמריקה בתל אביב מרים קוטלר, סגנית מלכת היופי של ישראל לשנת 1955, והרב ויליאם קלונר. אחרי שהשתתפה כנציגת ישראל בתחרות "מיס עולם" התעכבה קוטלר יומיים בנאפולי. לבקשת ידידה התקשרה עם איש צבא בשם ויליאם קלונר על מנת למסור לו דרישת שלום לבבית. קלנור יצא לקראתה לתחנת הרכבת ושימש לה מארח אדיב ביותר.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון והביקור הקצר בנאפולי הפך לשבוע ויותר. קלונר, שתואר אז כצעיר יפה תואר, היה רב ששירת באיטליה במסגרת הצבא האמריקני בנאט"ו. כשהודיעה מרים לקרוביה שהיא עומדת להינשא לרב שאלו כולם אם יש לו זקן ופאות כמו לרבנים בישראל. החתן התבדח ואמר כי הוא שכח אותם במלון.
טקס החתונה בין סגנית מלכת היופי לרב הרפורמי משך את תשומת הלב של "הנוער התל אביבי", שהכיר את מרים מלימודיה בגימנסיה הרצליה – כך תואר בדיווח ב"ידיעות אחרונות". בין האורחים שבאו לברך אותה הייתה נשיאת ויצ"ו העולמית, רבקה זיו, וכן עיתונאים מארצות הברית.
לפנייה לכתב/ת 
