חגורה - לא נשק: מאבק נגד רצח נשים בלבנון

תמונה של סיר וכיתוב: "אני לא נשק, אני סיר לחץ", תמונה של נעליים וכיתוב: "אני לא נשק, אני זוג נעליים". קמפיין רשת, המתויג בכותרת "beat domestic violence#", שהושק בלבנון ונועד להעלות את מודעות הציבור למקרי אלימות במשפחה שהפכו לתופעה נרחבת ומדאיגה לאחרונה במדינה.

עוד חדשות בעולם:

פסיקה בארה"ב: צילום מתחת לחצאית - חוקי

הצליפו בהומואים עם שוט בבית משפט ניגרי'

מדובר בסוגיה בת שנים בארץ הארזים, אך לאחרונה היא עלתה שוב לכותרות בעקבות מקרים של רצח נשים על ידי בעליהן, שזעזעו את החברה והתקשורת הלבנונית.

"אני לא נשק. אני חגורה", מהקמפיין

"אני לא נשק, אני חומר ניקוי"

"אני לא נשק. אני את חפירה"

אחד המקרים הוא סיפורה של מנאל אל-עאסי, בת 33, המתגוררת בביירות שמתה בחודש שעבר לאחר שבעלה היכה אותה במשך שעות מבלי שאף אחד יידע על כך או יסייע לה. הוויכוח בין השניים החל בעקבות נישואי בעלה, מוחמד א-נחילי, לאישה שנייה. א-נחילי, נגר במקצועו, השתמש בכל חפץ שמצא בדירה כדי להכות את אשתו. על פי הפרסומים בלבנון, בין החפצים היו כורסאות, שולחנות וכנראה גם סיר.

עוד בחלון למזרח התיכון :

רובים ושושנים. הבהלה לנשק בירדן

130 אלף בארות: הסעודים נופלים אל מותם

מקרה נוסף שזעזע את הציבור בלבנון התרחש ביולי שנה שעברה, כאשר רולא יעקוב, צעירה מהעיירה חלבא שבצפון המדינה, הוכתה גם היא למוות על ידי בעלה, כרם אל-באזי. יעקוב, אם לחמישה ילדים, קראה במשך שעות לעזרה מהשכנים, אך ללא הועיל. אמה של רולא סיפרה אז כי בהתחלה היה חתנה "איש למופת וכל נשות העיירה קינאו ברולא, אבל אף אחד לא הבין מה כאב לו בשנתיים האחרונות כשהוא התחיל להשתמש באלימות נגד רולא והבנות".

האם סיפרה כי ניסתה פעם אחר פעם לשכנע את בתה להגיש תלונות לרשויות, אך היא סירבה כיוון שחששה ששמה יוכתם ושלא תוכל לכלכל את בנותיה אם היא תעזוב אותו. שכניה של רולא אף סיפרו כי אחד מהם הגיע לבית כדי להצילה אך הבעל הורה לו שלא להתערב בנעשה. השכן נאלץ לעמוד מהצד ולשמוע את הצרחות של רולא מתוך הדירה.

השכנים ניסו להתערב. מנאל עאסי

היעדר חוקים ותרבות פטריארכלית

מקרי האלימות הובילו לבחינה מחדש של הצעת חוק להגנה מפני אלימות במשפחה שאמור להוות מענה לחוסר האונים של נשים החוות אלימות בלבנון. לינדה מטר, פעילה ותיקה למען זכויות נשים, אמרה בחודש שעבר לעיתון "א-נהאר" כי "לאורך כל שנות עבודתי לא ראיתי רמה כזו של אלימות גואה בתוך המשפחה בלבנון".

"זו אלימות שעולה בחייהן של נשים מדוכאות. מה שמסייע לכך הוא היעדר חוק ותרבות פטריארכלית שגורמים לאותן נשים להפוך לקורבנות של אלימות עיוורת". היא הוסיפה כי "נראה שהחוקים במדינה עומדים לצדו של הגבר ולא מסייעים לאישה", והזכירה כי בעלה של רולא יעקוב שוחרר מהכלא ונאשם אחר במקרה אלימות נגד נשים הצליח להימלט.

הצעת החוק המדוברת עלתה על הפרק לפני ארבע שנים אך היא נתקלה בהתנגדות מצד מוסדות הדת בלבנון בגלל כמה סעיפים שהתנגשו עם דיני אישות בעדות השונות בלבנון. החוק קובע בין השאר כי יש להקים יחידה במשטרה המקומית שתכלול נשים שיפקחו על הנושא. אך אף שהסעיפים הבעייתיים בעיני אנשי הדת הושמטו, ההצעה עדיין מחכה לאישור רשמי מצד המזכירות הכללית של הפרלמנט הלבנוני.

גם חוסר היציבות השלטונית בלבנון לא תורמת להעברת החוק. בימים אלה מנסה

 ממשלת האחדות בראשות תמאם סלאם לגבש את קווי היסוד של הממשלה, ללא הצלחה רבה עד כה.

בחודש יולי פורסם בעיתון "א-ספיר" כי 14 נשים בממוצע נרצחות בלבנון בכל שנה כתוצאה מאלימות במשפחה. אולם אלה רק המקרים שידועים לתקשורת ושלא מוסתרים בין בני המשפחה ובנבכי החברה הלבנונית. בעיתון הלבנוני בחרו בכותרת עוקצנית מהפגנה שהתקיימה בעקבות הרצח של רולא יעקוב: "זה שגרתי וזה חלק מזכויותיו של הגבר".