הקומדיה דלה חרטה: האיטלקים המוטרפים

למה אתם מוכרחים לאהוב קומדיות איטלקיות? בואו נתחיל מהסוף:

טקס האוסקר, 1999. רוברטו בניני עולה על בימת טקס האוסקר כדי לקבל את הפרס הראשון (מתוך שלושה) על סרטו "החיים יפים". הוא קופץ על משענת הכיסא ומודה להוריו שנתנו לו את המתנה הגדולה ביותר: "עוני".

אתם מבינים? הם לא נורמליים האיטלקים האלה.

מי מטורף? רוברטו בניני(צילום: גטי אימג'בנק)

לכבוד פורים, מועדון הסרט המופרע יתחפש לפיצריה ויפתח בסדרת אירועים בסינמטקים ברחבי הארץ, שיוקדשו לקומדיות האיטלקיות המטורפות ביותר שלא הכרתם כי לא היה תרגום. קומדיות פרי יצירתם של אנשים עם שמות כמו בניני, פאזוליני, פליני, מסטוריאני, ועוד כאלה שנגמרים ב"ני", חוץ מ"טוטו" אחד שהורס את הרצף.

הם קולניים, שונאים שמערבבים להם דת ומדינה וחושבים שהפוליטיקאים שלהם מנותקים מהעם (מדברים על איטליה, כן?). בסיום האירוע תוקרן על מסך הקולנוע, מול קהל חי, הקומדיה "שטן קטן שלי" (באנגלית) בכיכובם של רוברטו בניני ו-וולטר מתאו, שנחשבה לאורך שנים לסרט האיטלקי המצליח בכל הזמנים (עד שבניני שבר את השיא של עצמו עם "החיים יפים").

וולטר מתאו, רוברט בניני וחברה ב"שטן קטן שלי"

קחו למשל את פייר פאולו פאזוליני. בסרטים אנחנו רגילים לצפות בכותרות פתיחה, ובהן נהוג לרשום מי עבד על הסרט. פאזוליני החליט להתייחס אליהן כמו לקריוקי, ולשיר את כל הכתוביות. תוך כדי שירה נזרקות הערות על זה שהמפיק מסכן את כספו בעוד במאי מסכן רק כבוד. משהו בסגנון כותרות פתיחה של סרטי "מת מצחוק" למיניהם, אבל שלושים שנה קודם.

פתיחת הסרט "ציפורי טרף ציפורי שיר"

בסרט הזה (שעלילתו מספרת על כומר ובנו שצריכים להחזיר ציפורים בתשובה כדי לחזור לעתיד, בחיי) מככב קומיקאי בשם טוטו. אם הייתם איטלקים, הייתם אומרים "אווווווו!". אבל כרגע מי שלא מכיר אותו אומר "אההה?". טוטו הנפוליטני הוא אחד מכוכבי הקולנוע האיטלקיים הפופולריים בכל הזמנים.

כילד, היה הולך לבית ספר אבל לרוב לא הגיע אל היעד. במקום זה היה משחק כדורגל ומתאבק עם טיפוסים מפוקפקים בשכונה. בקרב אגרוף כזה הצליח לשבור את מחיצת אפו, שנשאר מעוך לנצח. טוטו הפך את האף לסמל מסחרי והוסיף לו הבעות פנים מצחיקות. הוא היה גם משורר ופזמונאי מצליח אבל הקומדיה הייתה זו שנתנה לו פרסום עולמי.

הכירו את טוטו, הוא אנטוניו גריפו בלה בלה בלה גאליגארדי(צילום: גטי אימג'בנק)

טוטו היה נצר למשפחת אצולה איטלקית, אבל שנות השלושים לחייו חי בעוני כי המשפחה התכחשה אליו. הוא נדד מתיאטרון לתיאטרון. אחרי מות הוריו זכה בכסף רב ובתארים שהיו שמורים לו כיורש. שמו המלא היה מעתה... קחו אוויר: אנטוניו גריפו פוקאס פלאביו אנג'לו דוקאס קומנו דה קורטיס די בביסנציו גאליארדי.

עם חבילת הבסיס הגיעו גם התארים: "רוזן פאלאטין", "אביר האימפריה הרומית הקדושה", "מושל רבאנה", "דוכס מקדוניה ואיליריה", "נסיך קונסטנטינופול, סיציליה, טסאליה, פונטה ממולדביה, דרדניה ופלופונסו". "רוזן קפריסין ופירוס", "רוזן ודוכס דריבאסטו ודוראזו". אז מבחינתנו "טוטו" עדיף. הנה קטע בו מנסים למכור לו בית במרכז העיר כשבעצם מדובר בחורבה של מטר על מטר. זה קורה ברומא כמובן ולא בתל אביב. תפסיקו להשוות.

לכל עם יש את ה"גבעת חלפון" שלו. ואצל איטלקים רבים הסרט הוא:"גירושין נוסח איטליה" מ-1961, וסיפור העלילה הולך כך: לברון פפה בן ה-37 מסיציליה נמאס מאשתו המעצבנת. הוא מתאהב בבת דודתו בת ה-16, שמגיעה בחופשת הקיץ לביתם. פפה רוצה להתגרש, אבל בשנות ה-60 גירושין באיטליה לא היו חוקיים. לעומת זאת הוא מגלה שאם ירצח את אשתו ויוכיח שזה היה רצח על רקע כבוד המשפחה, בית המשפט ייתן לו עונש קל ביותר. בעולם בו רצח משתלם יותר מגירושין, פפה מחפש לאשתו מאהב, רק כדי שיוכל לתפוס אותם על חם.

מרצ'לו מסטוריאני מככב בקומדיה הזו שנעה בין סרט בורקס לאחים כהן, ומצליח ליצור דמות קומית שהקהל מתאהב בה ורוצה שיצליח במלאכת הרצח. עוזרים לכך גם החוקים האיטלקיים האמיתיים שגרמו, ועדיין גורמים לאיטלקים לעשות דברים מאד מטורפים בשביל לסדר את השלטון ולשרוד את המציאות. מי מדבר על ישראל בכלל? התחילו מ-0:50 (אמור להתחיל אוטומטי, תראו אם זה עובד):

בשנות השמונים והתשעים הגיע תורו של מאוריציו ניצ'טי שיצר כמה קומדיות שלא צריך להבין איטלקית כדי ליהנות מהן. בתחילת הקריירה קראו לו המבקרים "וודי אלן האיטלקי", בגלל המשקפיים והפרצוף החנוני. בהמשך קראו לו גם "צ'רלי צ'פלין האיטלקי", בגלל השפם, הומור הסלפסטיק, וגם כי ביים את עצמו. הוא בכלל היה אדריכל שלמד פנטומימה והתגלגל לתחום הקולנוע.

מאוריציו ניצ'טי ואנג'לה פינוקיירו בסרט "Ratataolan" מ-1979

בסרט "מת לעוף" (1991) הוא מגלם אדם שיוצר אפקטים קוליים לסרטים מצוירים, מתאהב בבחורה, ומגלה לתדהמתו במהלך הדייט שהוא הופך בעצמו לדמות מצוירת (התחילו ב-1:20 ולא תצטרכו תרגום):

הקומדיה המפורסמת ביותר שלו היא "גונבי הסבונים", פרודיה על הסרטים האיטלקיים של פעם מול תרבות הפרסומות של היום. הסרט מספר איך ניצ'טי עצמו מגיע להקרנת סרטו הצנוע ודל התקציב בשחור לבן "גונבי הסבונים", ומגלה שכל רגע הסרט נקטע בגלל פרסומות מעצבנות. בגלל תקלה טכנית הפרסומות מתערבבות עם עלילת הסרט ויוצרות עלילה חדשה. דמיינו את עצמכם יושבים בקולנוע וצופים בפרסומות, ופתאום לתוך הפרסומת פורצות דמויות שנלקחו מסרט איטלקי ישן ומחריבות את הפרסומת. 

הטריילר של "גונבי הסבונים"

כיום, רוברטו בניני עדיין מחזיק בתואר המלך של הקומדיה האיטלקית. בילדותו רצה להיות כומר, אבל בגלל נהר שעלה על גדותיו והציף את בית הספר לכמורה, נדד לרומא כדי להפוך לשחקן. כבר בגיל 17 יצא שמו למרחוק כשחקן כשרוני, חוצפן ומלא אנרגיות - לעתים שליליות. בינתיים הוא הספיק להיות מושעה מהטלוויזיה האיטלקית שלוש פעמים, להעליב את האפיפיור, לחטוף מכות בכנס נשים בגלל פליטת פה אומללה. את הפרסום העולמי קיבל אחרי שהשתתף בסרט האמריקני "נרדפי החוק" של ג'ים ג'רמוש.

סצנת הגלידה המפורסמת מ"נרדפי החוק"

בסרט "שטן קטן שלי" שיוקרן בפורים מסופר על כומר שמנסה לבצע גירוש שדים כושל, והופך לשותף לדירה עם השטן בכבודו ובעצמו.

השטן מבקש מהכומר שילמד אותו איך פועל העולם, כיצד מתחילים עם בחורות ועוד. בניני גילם את השטן, אך התעצב על כך שחקנים שהיו לו למודל כמו גראוצ'ו מרקס וצ'רלי צ'פלין כבר מתו, ולא יוכלו להופיע לצדו. מפיק הסרט הציע לו ללכת על וולטר מתאו. "נסעתי להוליווד לראות אם הוא חי", סיפר בניני, "איזה מזל, הוא גם היה שם וגם היה חי". מתאו טס לאיטליה וכך נולדה הקומדיה החד פעמית הזו.

על שאר המטורפים של הקולנוע האיטלקי יסופר במפגשי מועדון הסרט המופרע ברחבי הארץ, במהלכם נגלה איך קולנוע במדינה ים תיכונית עם היסטוריה מפוארת, פוליטיקה מורכבת, הבדלי מעמדות וסכסוכים על רקע דתי יכול לייצר אחלה קומדיות. גרציה ופורים שמייאח!

אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. ספיישל פורים שיוקדש ל"איטלקים מצחיקים בקולנוע" יערך בשבת (15.3) בסינמטק תל אביב , האירוע יגיע לסינמטק ירושלים ביום א' (16.3), לסינמטק חיפה ביום ב' (17.3) ולזמן אשכול-סינמה סיטי ביום א' (9.3). ערב הצדעה לאיחוד מונטי פייתון לפורים יערך בסינמטק חיפה ביום ה' (13.3) ובסיומו יוקרן עותק נדיר של "המופע בהוליווד".

ספיישל "הומור יהודי מטורף מסביב לעולם" יערך בבית התפוצות ביום ב' (17.3) עם הסרט "כבלים" בכיכובו של אריק איינשטיין. אירוע "נשים בקולנוע וקומדיות רומנטיות" יערך בבית ציוני אמריקה ביום ג' (18.3) ובסיומו תוקרן הקלאסיקה של צ'פלין, "אורות הכרך". מפגשים לילדים עם עולמו המופלא של צ'פלין והקומדיות המצחיקות של לורל והארדי, יערכו בסינמטק ירושלים וסינמטק תל אביב  בהתאמה. מופע המערכונים של "היפופוטם" מארחים את צמד "שוגר זאזא" יערך בפורים (14.3) בסינמטק תל אביב, ולסיום תוקרן הקומדיה "המוסד הסגור".