.jpg)
נשים מתקדמות? לא באגודות הסטודנטים
נשים מכהנות כיום בתפקידים בכירים רבים במגזר העסקי, באקדמיה ובממשל. אך דווקא באגודות הסטודנטים קשה למצוא אישה בראש הארגון. יש הטוענים כי מדובר בכישלון של הנהגת הסטודנטים, ויש שטוענים כי על מנת לזכות בתפקידים בכירים, נשים צריכות להמודד עליהם
באוניברסיטאות ניתן להבחין ברוב גברי מוחלט בתפקידים הבכירים, במיוחד כשמדובר בתפקידים של יושב הראש וסגן יושב הראש של אגודת הסטודנטים. כך, למשל, באוניברסיטה העברית מאיישים גיורא ואלה ואלדד פוסטן את עמדות היו"ר והסיו"ר, באוניברסיטת תל-אביב גלעד ארדיטי וטל חכים, בטכניון דני מגנר ואלון כהן-נזנין ובאוניברסיטת בר-אילן מתן בר-נוי ואוראל להב. גם במכללות הפרטיות המצב דומה, כשבמסלול האקדמי של המכללה למינהל משמש דור מאיר בתפקיד היו"ר ובמרכז הבינתחומי הרצליה, ירדן בן-יוסף. למען הסר צל של ספק - כולם גברים.
המצב משתפר לטובתן של הנשים כשמדובר בדרג ניהולי בכיר פחות. באגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, 85 מתוך 147 העובדים הן נשים, המשמשות גם בתפקידים ניהוליים כמו ראש מדור אקדמיה, ראש מדור כספים ומזכ"לית מועצת אגודת הסטודנטים. באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ישנן 36 נשים מתוך 69 בעלי תפקידים, גם כן כראש המחלקה האקדמית ומנכ"לית האגודה.
"אין בעולם הסטודנטים קיפוח מובנה"
האם אכן מדובר באי-שיוויון? על כך הדעות חלוקות. "אינני חושב שיש באגודות הסטודנטים בעיה של שיוויון או היעדר קדמה", טוען דני מגנר, יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון. "במרבית אגודות הסטודנטים פועלות נשים רבות בתפקידי ייצוג וניהול ולמיטב ידיעתי יותר ויותר נשים נבחרות לתפקידי מפתח בכירים. אני יכול לספר כי אני גוייסתי לאגודת הסטודנטים בטכניון על ידי היו"רית דאז, יעל אביטל, ששימשה קודם לכן בתפקידי ניהול רבים".
האם יש מקום להעדפה מתקנת?
"אינני תומך במדיניות של העדפה מתקנת ביחס לגיוס נשים, מכיוון שאינני סבור שקיים בעולם הסטודנטים קיפוח מובנה או אווירה ציבורית שפוגעים בסיכויהן של נשים להיבחר. כשאישה מתמודדת מול גבר על איוש תפקיד בכיר באגודה, לרבות תפקיד היו"ר, יש לבחור את המועמד המתאים יותר על סמך כישוריו. להתרשמותי, האיוש הנמוך התפקידים הבכירים על ידי נשים עומד ביחס ישר למיעוט המתמודדות על תפקידים אלו. לכן, לדעתי, על האגודות לצאת בקמפיינים הקוראים לנשים להצטרף לשורות אגודות הסטודנטים ולהתקדם לתפקידים בכירים".
הפתוחה ואריאל: הנהגה נשית סטודנטיאלית
בהקשר זה יוצאות דופן בנות האגודות באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה הפתוחה. באריאל משמשות דר דשן ועדינה ברלין בתפקידי היו"ר וסיו"ר בהתאמה וכמו כן בפתוחה מאיישות הנשים את כל התפקידים הבכירים לרבות יושבת ראש האגודה, סגניתה וראשות המחלקות האקדמית, תקשורת ועוד.
"גברים מעזים היום לקחת פיקוד ולקדם את עצמם הרבה יותר מנשים", מסבירה דר דשן, יושבת ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל. "גברים לא מפחדים לומר שהם רוצים להצליח. לעומתם אישה שמצליחה ונמצאת בעמדות מפתח נתפשת פעמים רבות ככוחנית, גברית ולא בהכרח בצורה חיובית כפי שהיה נתפש גבר המצליח באותה המידה. אין ספק כי זה דבר שמשאיר נשים רבות בעולם התעסוקה וגם בעולם הסטודנטיאלי מאחור. לעיתים הן יככבו יותר בתפקידים שנמצאים מאחורי הקלעים, אלו שהיחס אליהם הוא יותר מקצועי ופחות פוליטי, ולעיתים הן יבחרו לא להיות שם בכלל".
לשאלת ynet על ההבדל בין ניהול נשי לגברי משיבה דר כי "ישנו הבדל עצום בין ניהול נשי לגברי. אמנם יש שיגידו כי נשים רגישות יותר ולכן בהכרח דרך הניהול שלהן תהייה אמוציונאלית יותר אך אני חושבת כי העניין הוא אינדוידואלי. נשים בעמדות ניהול ידעו פעמים רבות להיות קשובות יותר מגברים בעמדות ניהול דומות, הן ידעו לקרוא את המפה הרחבה ולבחון את השטח מזוויות שונות ובהכרח התייחסותן לדילמות ניהוליות תהיה שונה".
בכתבה שפורסמה לפני כחודש בגרדיאן נטען כי מדובר במגמה גורפת באגודות הסטודנטים ובחברות המופעלות על ידי סטודנטים. כדוגמה נבחן המקרה של אוניברסיטת אדינבורו, שבה 60% מכלל נושאי המשרות בחברות אקדמיות הם גברים, מספר שאף מטפס עד ל-72% כשמדובר עם סטודנטים מתחום המדעים. בוועדות הספורט, ובמיוחד הכדורגל, לא מאיישות הסטודנטיות אף תפקיד.
עוד נטען כי למרות שבאופן כללי נשים מאיישות 53% מכלל התפקידים בחברות סטודנטיאליות ובקבוצות שונות, הן מגיעות לתפקידים בכירים רק באגודות צדקה, מחול או אמנות שנחשבות ל"נשיות יותר" על פי המסורת.
"נכשלנו בלהצמיח דור של מנהיגות"
ומה קורה בשאר המכללות אצלנו? נראה שמצבן של הנשים באגודות הסטודנטים דומה לזה שבאוניברסיטאות. כך למשל במכללת סמינר הקיבוצים משמשים רם שפע ודורון שרף בתפקידי היו"ר והסיו"ר, במכללת תל-חי תומר רבינוביץ' ואיציק שרעבי בעמדות הנ"ל בהתאמה וגם באקדמית ת"א-יפו מאיישים שני גברים את התפקידים הבכירים.
במכללות אחרות מצליחות הסטודנטיות להשתלב בתפקידים בכירים יותר כמו גל אייל המשמשת כסגנית היו"ר במכללת ספיר ונוי נחומסון במכללת וינגייט, מרינה ישצ'נקו ואמילי אטיאס המשמשות בתפקיד היו"ר בשנקר וברופין בהתאמה ותומר גולדנברג בתפקיד דומה במכללת קיי לחינוך שבבאר-שבע. במכללת אפרתה מועסקות רק נשים באגודת הסטודנטים ובמכללת דוד ילין מלבד תפקיד היו"ר וראש מדור אקדמיה כל בעלי התפקידים הן סטודנטיות. במכללה האקדמית הדסה ירושלים ישנן מספר נשים בעמדות ניהול וביניהן טל שוורץ בתפקיד סגנית יושב הראש.
הסיבה לדעת חלק מבעלי התפקידים נעוצה בעובדה שנשים לא מציעות עצמן לתפקידים הבכירים. כך למשל בהתאחדות הסטודנטים הארצית, מכהנים גברים בתפקידי יושב הראש בתקופה האחרונה. אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים מוסיף בהקשר זה כי "אין ספק שאנחנו, הנהגת הסטודנטים, נכשלנו בלהצמיח דור של נשים שמנהיגות אגודות סטודנטים במוסדות השונים. באותה נשימה, אני מצר על כך שהנשים המוכשרות משורותינו נמנעות מלהציע עצמן לתפקידים בכירים. בעשור האחרון לא נמצאה מועמדת אחת שהציעה עצמה לכהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים".
"ההשוואה בין גברים לנשים בעמדות מפתח היא לא ההשוואה שנכון לעשות כאן", מסכמת מעין מור, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, "אלא השוואה בין נשים בעמדות מפתח פעם והיום. השוואה כזו היא אופטימית יותר ומשקפת את המגמה ההולכת וגדלה של שילוב נשים בעמדות מפתח. אנו רואים את זה בכנסת, בממשלה, באגודות סטודנטים ואפילו בצבא".
לפנייה לכתב/ת 
