שתף קטע נבחר
 

למה ילדים אתיופים לומדים בנפרד?

שיטות מחקר של מערכות מורכבות, שחוקרות את היחסים בין מרכיבים שונים בחברה, מסייעות לנו להבין תופעות שנראות בלתי ניתנות להסברה במבט מלמעלה. הנה, למשל, הסבר לשאלה איך נוצרים גטאות בחברה דמוקרטית

כולנו מכירים את הוויכוח, את הכאב וגם את הצביעות של רובנו. אחת לשנה שומעים על זה בטלוויזיה. הנה עוד בית ספר שהפך ל"שמורה" של ילדים אתיופיים. הם לומדים שם כמעט בלי אף צברים או עולי ברית המועצות. לא נעים לראות. האם אנחנו גזענים? או אולי באמת הרמה הממוצעת שלהם נמוכה יותר, כי הם באים ממשפחות שעלו מארץ ללא תודעת לימוד מוגברת?

 

ובאופן כללי יותר, איך אפשר להסביר שבחברה דמוקרטית וליבראלית (ברמה זו או אחרת) נוצרים גטאות של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה אתנית, דתית וסוציו אקונומית? אני מעלה כאן את השאלות האלה לאור העיסוק שלי בטורים האחרונים בכלכלה של מערכות מורכבות. נתחיל ברקע קטן.

 

כלכלה שמתחילה מלמטה

הכלכלנים המקצועיים של הזרם המרכזי נוהגים להביט על העולם מלמעלה למטה. אני לא מתכוון שהם מתנשאים עלינו, אלא שהם מביטים על המציאות הכלכלית מבחוץ. הם מפרקים אותה לרכיבים בסיסיים ומחפשים כללים שפועלים על הרכיבים, כאשר ההנחה הבסיסית היא שרכיבים אלה לא משפיעים אחד על השני.

 

כל רכיב רק מזיז את השני. הם מתפקדים בשיתוף פעולה, והנה יש לנו מערכת מתקתקת. בכלכלה של מערכות מורכבות התמונה שונה. אנחנו מניחים שבחלק מהמערכות הטבעיות או החברתיות הרכיבים משפיעים זה על זה ולכן, ההנחה היא שהמערכת משתנה כל הזמן. אפשר להגיד שמערכת מורכבת מזכירה יותר יצור חי מתפתח ומשתנה מאשר מכונה.

 

לכן, בכלכלה של מערכות מורכבות אנחנו בודקים את האובייקטים (האנשים והחפצים) הבסיסיים ומנסים לראות איזה אינטראקציות יכולות לצמוח מהמפגשים שלהם אלו עם אלו. מתחילים מבפנים ולמטה ויוצאים החוצה למבט מלמעלה.

 

למה בארה״ב יש גטאות של שחורים?

עד לאמצע המאה העשרים נהגה בארצות הברית בהפרדה גזעית. שחורים לא גרו ליד לבנים, הם לא הורשו ללמוד באותם מוסדות חינוך ואפילו לא השתמשו באותם כלי תחבורה ציבוריים. אבל התנועה האמריקאית לשוויון זכויות נלחמה באפליה ובהפרדה ולבסוף ניצחה. החוקים השתנו. השתנו ו...ההפרדה במגורים נשארה בעינה.

 

רוב איזורי המגורים הם הומוגניים: לבנים או שחורים. הכלכלן האמריקאי תומס שלינג התעניין בסיבות למבנה הסגרגטיבי הזה (של הסתגרות והתבדלות הגזעית) ובשנת 1971 הציע מודל, ברוח הכלכלה של מערכות מורכבות, שיסביר את התהוות הסגרגציה. בואו ניקח, הוא אמר לוח ענק ממוחשב. נמקם עליו, נניח, 2,000 ריבועים. חלק מהריבועים צבועים אדום. אלה יסמלו, נניח, את הלבנים וחלק מהריבועים יהיו צבועים בירוק והם ייצגו משפחות של שחורים. לכל ריבוע (משפחה) יש שמונה שכנים. מלמעלה למטה, מהצדדים ובאלכסון. עכשיו נפיץ את הריבועים הירוקים והאדומים בצורה אקראית על הלוח.

 

הלוח נראה עכשיו כמו שטיח שעשוי מקוביות ירוקות ואדומות שמסודרות בלי שום חוקיות. נמשיך בסימולציה ונחלק לכל משפחה, כלומר לכל ריבוע, תכונות של סובלנות או גזענות. החלוקה הזו תהיה גם היא אקראית. חלק יהיו גזענים ב-40%, אחרים גזענים מוחלטים וחלקם לא גזענים בכלל.

 

ואיך תבוטא במודל הגזענות שלהם? ובכן, ריבוע ירוק שעלה בגורלו להיות גזען ב-50% יסכים לגור בשכנות לארבעה אדומים. ברגע שיגיע אדום חדש במקום אחד הירוקים, ה"גזען 50% שלנו" לא יעמוד בקשיי השכנות ויעבור משם. שלינג הריץ את המודל ולאחר כמה זמן הופיעו על המסך גטאות גזעיים. ממש כמו בחיים.

 

מה ההסבר? ובכן, נניח שאני 50% גזען ירוק. לידי גר אדם הרבה יותר "מתקדם ממני". הוא רק 30% גזען ירוק. והנה, הגיע ריבוע אדום לשכונה החדשה. הוא הפר את האיזון שלי. עכשיו יש בשכונה שלי יותר מ-50% אדומים. לשכן שלי אין שום בעיה עם השכן החדש, כי מספר השכנים האדומים לא עולה על סף הגזענות שלו. אבל בשבילי זה יותר מדי ואני עוזב. עכשיו נניח שמגיע במקומי שכן אדום. מאזן האדומים והירוקים משתנה סביב השכן הפחות גזעני שלי, ועכשיו כמות האדומים יכולה לעבור גם את הסף שלו. הנה, גם הוא עובר דירה.

 

ועכשיו נחזור למציאות הבוטה. נניח שאני מוכן "לסבול" לא יותר משליש ילדים אתיופיים בכיתה של הבת שלי (אני מתנצל על הגזענות הבוטה שלא מתארת עמדות שלי, אבל מציגה לדעתי שיקולים שעושים אנשים רבים בבחירת מקום מגורים, מוסדות חינוך ועוד ועוד). כרגע יש פחות, כך שאין לי בעיה, אבל חמישה שכנים שלי "כבר לא יכולים יותר". הם מוציאים את הילד מבית הספר, והנה יש בכיתה כבר יותר משליש ילדים אתיופיים. גם אני עוזב, ובית הספר הופך לגטו.

 

וכך, בית שמש הופכת לחרדית ורמת אביב נכבשת על ידי "מחנה הסושי". הנה, כאן תוכלו לראות סרטון של הסימולציה.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הנה רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארן סלע
הפגנה של אתיופים בפתח תקוה
צילום: ארן סלע
מומלצים