מהפכה בפסיכומטרי בארה"ב. ואצלנו?

התאמת שאלות למציאות העכשווית, ביטול המחויבות לכתוב חיבור והורדת הניקוד המינימלי הנדרש - אלה הם עיקרי השינויים הדרסטיים שיבוצעו במבחן הקבלה לקולג'ים בארצות הברית. השינויים במבחן המכונה SAT ייכנסו לתוקף בעוד שנתיים, אך כבר מעוררים תקווה בקרב העתידים לסיים את בתי הספר התיכוניים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מבחן ה-SAT נחשב במשך שנים סיוט לבוגרי התיכונים בארה"ב, בעיקר לאלה הנמנים עם השכבות החלשות, שלא הייתה בידם האפשרות הכלכלית

 להתכונן כראוי ולקחת שיעורי הכנה פרטיים. במסגרת הרפורמה שעליה הוכרז השבוע, יוכלו התלמידים להתכונן לבחינה באמצעות אתר אינטרנט שיועמד לרשותם בחינם.

השינויים במבחן יכללו הפסקת הצגת מילים מוזרות להשלמת משפטים והורדת הניקוד המינימלי הנדרש להצלחה מ-2400 ל-1600. נשיא מועצת המנהלים של הקולג'ים, דיוויד קולמן, אמר בבואו להסביר את הצורך בשינויים כי "המבחנים כיום הפכו למנותקים מדי מהלימודים בבתי הספר שלנו. הם מלחיצים את התלמידים, מלאים יותר מדי במסתורין, ומאלצים את הנבחנים ללמוד טריקים כדי להעלות את הציונים ולא כדי להכין סטודנטים לאוניברסיטה".

מבחני הכניסה החדשים לקולג'ים בארה"ב יורכבו מהוכחת יכולות קריאה וכתיבה, מתמטיקה ואפשרות בחירה לכתיבת חיבור. המטרה העיקרית היא למנוע מהתלמידים למלא שאלון עם שאלות קשות ומכשילות.

"אנחנו לא מעוניינים בתלמידים שבוחרים תשובות נכונות לא מתוך ידע, אלא על ידי ניסיון לשלול תשובות לא נכונות. זה לא מספיק טוב להתמקד בטריקים", אמר קולמן במסיבת עיתונאים שקיים בטקסס.

השאלות בקריאה וכתיבה יחייבו את הנבחנים להסביר את הבחירה שלהם לתשובות מנושאי הלימוד שלהם במדע, היסטוריה, חברה וספרות. על התלמידים ייאסר להשתמש במחשבונים בחלקי המבחן במתמטיקה. כמו כן יחליט הנבחן אם ברצונו לכתוב חיבור, כשהצלחתו תימדד ביכולתו לכתוב טיעון מנומק והצגת רעיונות.

באביב 2015 יוכלו תלמידי תיכון להיכנס בחינם לאתר שיכין אותם לבחינת ה-SAT. הדבר יאפשר לכל התלמידים להתכונן כראוי לבחינות ולא רק לתלמידים בני עשירים, שיכולים להרשות לעצמם שיעורים פרטיים. לפני תשע שנים בוצעו השינויים המשמעותיים הקודם בבחינה, כשהניקוד הנדרש הועלה מ-1,600 ל-2,400 ונוספה החובה לכתוב חיבור.

"ליישם את השינוי גם בפסיכומטרי בישראל" 

ערן שטיין, מנכ"ל "סמארט פסיכומטרי", אמר בנוגע לשינוי המהפכני כי "הכותרת היא ללא ספק העובדה שמעתה יותאם המבחן למציאות העכשווית. העובדה שהנבחנים יצטרכו מלבד לסמן את התשובה הנכונה גם להסביר מדוע בחרו בה - היא מבורכת. המטרה היא לראות אם הנבחן אכן מבין, ולא מסמן תשובות נכונות שלא מתוך ידע".

בהתייחסו לעובדה שהטקסטים במבחן יהיו כעת יותר עכשוויים ורלוונטיים להוויה האמריקנית אמר שטיין: "אני חושב שזה שינוי שמומלץ מאוד ליישם גם בפסיכומטרי בישראל. שהטקסטים בחלק המילולי יהיו על הצהרת בלפור, על נאומים מכוננים, על אירועים שעיצבו את הזהות הישראלית. אם התלמידים לא נחשפים לדברים האלה בתיכון, לפחות שילמדו את זה בפסיכומטרי".

ההחלטה להפוך את החיבור לרשות, לדבריו, לא רלוונטית אצלנו. "לפחות לא כרגע", אומר שטיין, "החיבור נכנס לפסיכומטרי רק לפני שנה וחצי וזה לא פרק זמן ארוך מספיק לבחון את ההשלכות שלו. זה אמור לקחת לפחות 5-3 שנים. מהניסיון שלי, בינתיים השינוי הזה עושה את העבודה. תלמידים

מתחילים את הקורס מבלי שהם יודעים לפסק משפט, לחלק לפסקאות, וכשאין להם יכולת בסיסית לטעון טיעון".

גם ההחלטה על מעבר הבחינה לבחינה ממוחשבת חיונית בעיניו. "במרכז הארצי לבחינות והערכה מדברים על כך מ-2005, אך הדבר טרם קרה. היום ישנה בחינה ממוחשבת לנבחנים שהינם לקויי למידה. אני מעריך שמדובר בשינוי לוגיסטי מורכב מאוד ולכן זה מתעכב. אני חושב שהפיכת הבחינה למומחשת תיטיב עם הנבחנים".

שטיין מאמין כי במרכז הארצי לבחינות והערכה עוקבים אחרי השינויים בבחינה זו ובבחינות אחרות, ובוחנים אותם בהתאם לנבחנים הישראליים, לצורכיהם ורמתם. "כל שינוי הוא קשה ומלחיץ, אבל אני חושב שמדובר בשינויים חשובים וחיוניים. גם אצלנו חששו מאוד מהחיבור, וככל שהזמן עובר, מבינים שהשד לא היה נורא כל כך".