עדן ענבר: "רמלה קבוצת ספרינטים, אשדוד של מרתון"
באליצור רמלה חגגו את הגיע החמישי בתולדות המועדון והראשון מאז 2011, אחרי 57:61 דרמטי בגמר. לויצקי: "הרגיש כמו משחק של שעתיים נטו". שפיר: "כל הזמן דיברנו רק על הגנה"
רמלה כבר הוליכה ברבע השני ב-17 הפרש (9:26), אבל ראתה את אשדוד חוזרת למשחק, מרחק סל ממהפך. בדקות ההכרעה ההגנה של רמלה שוב עבדה שעות נוספות. שני גגות של קטיה לויצקי על דניאל אדאמס וחטיפה לפנתיאון תוצרת נעמה שפיר קבעו כי הגביע יעזוב את אשדוד אחרי שתי עונות רצופות בה החזיקה בתואר.
"אנחנו קבוצת ספרינטים, אשדוד של מרתון. הפעם היינו צעד אחד לפניהם", סיפר המאמן המנצח, עדן ענבר. "אני גאה על דבר אחד - בדרך כלל קבוצות רצות להתקפה בירידה ולהגנה בעלייה, אנחנו הפוך. הגדולה זה ברבע שקולעים בו עשר נקודות, לא לקבל 25. זה יותר קשה כי בני אדם מקבלים אנרגיות מדברים חיוביים והתקפה זה דבר כזה".
"ידענו שיהיה מאוד-מאוד קשה, זה הרגיש כמו משחק של שעתיים נטו", הודתה לויצקי. "ידענו שיהיה צמוד, תמיד נגדן המשחק נגמר ממש בסוף. למזלנו זה הלך לכיוון שלנו מההתחלה, והצלחנו לשמור על היתרון".
עבור נעמה שפיר היה זה משחק מיוחד. שעה לפני שריקת הפתיחה נערות ב' של עמק יזרעאל, המחלקה בה גדלה ושיחקה שפיר, זכו בגביע המדינה ע"ש נילי נאתכו. היא גם פרסמה בפייסבוק סטטוס, בה הודיעה: "הצעירות לבית הושעיה עשו את העבודה. עכשיו תורי. יאללה רמלה!".
"בשבילי זו גם סגירת מעגל כי הנערות של העמק לקחו את הגביע", הסבירה שפיר לאחר שהניפה את הסרוויס הכסוף בעונתה הראשונה בקבוצת בוגרות בליגת העל שלנו. "זה היה משחק קבוצתי. לא שיחקנו מבריק, אבל גם במשחק כזה צריך לדעת לנצח. כל הזמן דיברנו רק על הגנה. הייתה תחושה שהמשחק לא זז, זה ממש היה מאבק הישרדות. אני כל כך שמחה שעשינו את זה, במיוחד עם הבנות האלה שאני מאד אוהבת, אחת אחת".
לפנייה לכתב/ת 
