שתיים בסירה אחת
"מחוץ לרדאר": הן נולדו בדיוק בהפרש של שנה זו מזו, מבלות יחדיו גם מחוץ למים ומבססות את עצמן כצמד שייטות ה-470 הבכיר בישראל. רימון שושן ונויה בר-עם אמורות למלא את החלל הענק שנוצר לאחר פרישתה של ורד בוסקילה
בצירוף מקרים מעניין, רמי פורטיס וברי סחרוף שבמשך שנים הרכיבו את "פורטיסחרוף", מהצמדים החשובים של המוזיקה הישראלית, נולדו באותו תאריך בהפרש של שלוש שנים זה מזה.
רימון שושן (18) ונויה בר-עם (17), המרכיבות כיום את הצמד הנשי הישראלי הבכיר בשייט מפרשיות 470, נולדו אף הן באותו תאריך, בהפרש של שנה זו מזו. מי יודע אולי בעוד כמה שנים הן ייזכרו כאחד מהצמדים החשובים של הספורט הישראלי.
רימון שושן ונויה בר-עם בפעולה
השייט הישראלי בדגם ה-470 נמצא בתקופה של חילופי דורות. ורד בוסקילה, שייצגה את ישראל בשלוש האולימפיאדות האחרונות, הודיעה על פרישה לאחר לונדון, ושותפתה באולימפיאדה האחרונה, גיל כהן, נמצאת בשלבי הסבה לסירת יחיד, לייזר רדיאל.
בכך למעשה הבמה ב-470 התפנתה לדור הצעיר. שושן ובר-עם כבר שיגרו מסר ברור עם זכייתן באליפות ישראל לבוגרים בסוף השבוע שעבר, אך בדרך לאולימפיאדת ריו צפוי להם קרב לא קל גם מול הקריטריונים האולימפיים וגם מול חברותיהן לנבחרת, צוף זמט וסער תמיר, ואולי אף מול צמד נוסף, סתיו ברוקמן ויהל ולך.
המשבר והפיתרון
למרות גילן הצעיר, שושן ובר-עם צברו ניסיון רב בעבודה יחדיו שכן שיתוף הפעולה ביניהן החל כבר לפני חמש שנים במועדון הפועל תל אביב. החיבור בין השתיים היה תחילה סוג של ברירת מחדל. הן בדיוק היו בשלב המעבר מסירת האופטימיסט של הילדים לדגם ה-420 הזוגי, כשלשושן הייתה חסרה הגאית, בעוד בר-עם היתה זקוקה לאשת צוות. "בהתחלה לא חשבנו שהשילוב בינינו הוא כזה להיט, לא היינו כל כך קשורות אחת לשנייה", נזכרת בר-עם.
התחרות הראשונה של השתיים בחו"ל, אליפות אירופה לנוער בבלגיה ב-2011 הסתיימה במשבר. כבר בשיוט הראשון נשבה רוח חזקה איתה התקשו השתיים להתמודד. באחד הסיבובים הן התהפכו ולמעשה סיימו את התחרות כבר בשלב מוקדם. "חזרנו לארץ ופשוט לא רצינו לראות אחת את השנייה", מספרת בר-עם ושושן מוסיפה, "זה היה משבר גדול כי הוא המשיך לאורך כל התחרות, יצאנו לשוט בזמן שפשוט לא היה בא לנו אחת על השנייה".
אחרי חזרתן לארץ, הן לקחו שבוע של חופש זו מזו ובסיומו ערכו שיחה בה הניחו את הכול על השולחן. "דיברנו על הכול ואמרנו זו לזו מה אנחנו מצפות שלא יקרה יותר בתחרויות", מספרת בר-עם.
מי שאחראי לקפיצה הגדולה של השתיים קדימה הוא השייט האולימפי בעבר, אודי גל, אשר אימן אותן בין השנים 2011-12. "גל הוא זה שנתן לנו את הזינוק קדימה", מאשרת שושן.
ואותו זינוק קדימה הגיע לשיאו באליפות אירופה לנוער ב-420 ב-2012 בה זכו השתיים במדליית הארד. "המדליה הזו הגיעה אחרי שנה שעבדנו נכון, יכולנו להפליג בעיניים עצומות מרוב שהכרנו את הסירה", אומרת בר-עם.
העובדה שהתחלתן ביחד בגיל צעיר נותנת לכן יתרון על צוותים אחרים?
בר-עם: "יש בזה יתרונות ויש בזה גם חסרונות. מצד אחד, אנחנו מכירות אחת את השנייה מצוין ויודעות מה כל אחת תעשה. מצד שני, אני יודעת להפליג רק עם רימון ואם הייתי מנסה לשוט עם מישהי אחרת אולי הייתי לומדת דברים חדשים. בכל מקרה, אני חושבת שהיתרונות במקרה הזה גדולים מהחסרונות".
שייט בהתכתבות
אחרי שמיצו בהצלחה את דגם ה-420, הגיע זמנן של שושן ובר-עם לעבור לדבר האמיתי, דגם ה-470 האולימפי. ההתחלה לא הייתה פשוטה, המעבר שלהן נעשה בדיוק בתקופה של חילופי ההנהגה באיגוד השייט ובוואקום שנוצר לקחו שבעה חודשים עד אשר מונה מאמן קבוע לנבחרת הנשים, השייט האולימפי לשעבר, ערן סלע.
עד אשר התחילו להתאמן אצל סלע, נאלצו בר-עם ושושן ללמוד את רזי הסירה החדשה בכוחות עצמן. אודי גל, אשר באותה תקופה אימן בסין, סייע להן ככל האפשר בלימוד הבסיס בעזרת מיילים - שייט בהתכתבות. "זה היה קשה כי הוא לא ראה אותנו בפועל ולא יכול היה לתת פידבקים ספציפיים", אומרת שושן.
כעת הן מתאמנות בנבחרת ישראל בצוותא עם הצוותים הנוספים אשר עשויים להתמודד איתן בהמשך על הכרטיס הבודד של ישראל לאולימפיאדה. הן דווקא רואות בכך כיתרון. "לדעתי זה סוג של לוזריות להגיד שאנחנו רוצות להיות הצוות היחיד כדי שנגיע לאולימפיאדה", אומרת בר-עם, "אם יהיו לנו יריבות זה טוב יותר בשבילנו. ברגע שיש לך יריב אתה מתקדם יותר. אם הוא טוב ממך, אז אתה עובד קשה יותר כדי לעקוף אותו".
"לא היה לי כוח ללכת מהמיטה למטבח"
בקיץ האחרון היו השתיים אמורות להתחרות יחדיו באליפות אירופה לנוער ובאליפות העולם לבוגרות ולנוער, אלא ששושן הושבתה למשך חמישה חודשים בגלל מחלת הנשיקה ממנה סבלה. "לא יצאתי מהבית הרבה, הייתי חסרת אנרגיות, לא היה לי כוח ללכת מהמיטה עד למטבח", מספרת שושן על תקופת המחלה.
"היו לי יומיים של כאב ראש רק מהבכי על כך שהיא לא יכולה לנסוע איתי לחו"ל", נזכרת בר-עם. בסופו של דבר יצאה בר-עם לתחרויות הללו עם שותפה אחרת, דניאל ממן, והשתיים אף סיימו במקום הרביעי באליפות אירופה לנוער. "הרמה שנויה הפגינה רק הוכיחה לי כמה עבדנו נכון", אומרת שושן בגאווה.
גם השנה השתיים יתחרו באליפות אירופה ואליפות העולם לנוער, אך מה שחשובה להן בעיקר היא טבילת האש בבוגרות. באליפות העולם הקרובה לבוגרות שתיערך בסאנטנדר בספטמבר כבר ניתן יהיה לקבוע את הקריטריון הבינלאומי לאולימפיאדת ריו (מקום 1-13 בחישוב של סירה אחת למדינה). כרגע איגוד השייט מתנה את ההשתתפות של השתיים באליפות העולם לבוגרים בזכייה במדליה באליפות אירופה או העולם לנוער.
שייט 470 זה כבר מותג בספורט הישראלי, מדי אולימפיאדה יש ייצוג ישראלי בדגם הזה. מלחיץ אתכן שעכשיו האחריות היא עליכן?
שושן: "אני לא מרגישה שום לחץ בעניין הזה. בלי קשר למה שקורה בתקשורת או לחילופי הדורות, אנחנו עושות את התהליך שלנו בקצב שלנו".
בר-עם: "אין לנו ברירה אלא להתמקד בדרך שלנו ולעשות את מה שאנחנו מאמינות בו. הדגש הוא על עבודה נכונה, והנה אודי גל כבר אומר לנויה שהיא מחזיקה את מפרש הספינקר הכי טוב שהוא ראה בים". שושן: "כשהוא אמר לי את זה בפעם הראשונה לא ממש האמנתי, אמרתי לו 'טוב, בסדר', אבל הוא ענה 'אני נשבע לך'".
השתיים הן חברות טובות גם מחוץ לסירה ומבלות יחדיו גם בזמנן החופשי. "ברור שאנחנו צריכות חופש זו מזו מדי פעם, אבל אנחנו חברות קרובות מאוד ומספרות אחת לשנייה כמעט הכול", אומרת שושן.
שגרת האימונים השבועית שלהן כוללת 4-5 אימונים בים, שני אימוני משקולות ועוד שלושה אימוני אירובי. שושן משרתת בצה"ל כספורטאית מצטיינת. בר-עם, תלמידה בכיתה י"ב,
צריכה לשלב את לו"ז האימונים הצפוף גם עם בית הספר, דבר לא פשוט בכלל. "יהיו בגרויות שאאלץ לפספס בגלל שלא אהיה בארץ. אני בקושי הולכת לבית ספר, יש לי הסדר עם המנהל שיש לי פטור מנוכחות, אבל אני כן צריכה לעשות מבחנים וזה קשה".
המטרה המרכזית של השתיים היא העפלה לאולימפיאדת ריו. בשלב מוקדם זה הן עדיין נזהרות מלסמן ציפיות ליותר מכך, אך שושן בכל זאת מבהירה: "אי אפשר לדעת מה יהיה בשנתיים הקרובות, אולי נתקדם בצורה כזו שהמטרה שלנו לא תהיה רק להעפיל לאולימפיאדה הקרובה, אלא אפילו להתברג שם בעשירייה הראשונה".
לפנייה לכתב: deuel@012.net.il
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
עוד מספרת שתתמודד על שער העונה
לפנייה לכתב/ת 
