על מי הייתם שמים את הכסף במכבי? / על ההפסד בקובאן
18 שניות של סצנת כדורסל קלאסית, המחישו עובדה עצובה – אין בקבוצה מי שיזרח במאני-טיים. הפסד שממחיש את הבעיות הגדולות העונה, אבל בעיקר – איזה פלאים עשה עד כה בלאט. שרון דוידוביץ' על הבלוף הגדול של העונה במכבי ת"א
אבל ההפסד הערב (ו') 78:76 לקובאן? בלאט כבר צריך לחשוב אחרת. הפסד שהמחיש בטוש זוהר בולט את שלוש הבעיות העיקריות של הצהובים העונה. בעיות שככל הנראה, בשלב הזה של העונה, יישארו כבר ללא מענה.
סוגיית המאני-טיים
18 שניות לסיום במינוס 2 נקודות וכדור אצלך – זו הסצנה המושלמת במשחק כדורסל. התרחיש המושלם עבור כל קבוצה ושחקן שחולמים על הרגע הזה. אבל ספק אם היה מישהו בבית, וכנראה גם על הפרקט בקרוסנודאר, שידע לאן לעזאזל אמור הכדור ללכת.
כל קבוצה יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות במצב הזה. מלבד מכבי ת"א של העונה. ריקי היקמן אחז בכדור ונראה היה מודאג. שעט קדימה כאילו בלי מטרה והוציא את הכדור לדייויד בלו, שזרק מטר וחצי מהקו (אמנם אזור מוכר לו, אבל לא בזמן הנכון ולא דרך המהלך הנכון).
קבוצת כדורסל היא אסופה של תפקידים. למכבי
ת"א חסר תפקיד אקוטי – האיש שאפשר לשים עליו את הכסף. ודאי לא כשיוגב אוחיון (שעשה זאת פעם מול פנאתינייקוס) לא שם, לא כשדווין סמית' מציג ערב אנמי. הבעיה הגדולה - ספק אם בלאט יכול להדביק למישהו את התפקיד לקראת השלבים המכריעים.
סוגיית אינגלס
ג'ו אינגלס מעולם לא הוביל קבוצה. אלא אם אתם מחשיבים כמה משחקים אולימפיים של נבחרת אוסטרליה לקבוצה. לא כשרשם בממוצע 6 נק' למשחק בברצלונה ביורוליג, לא כשהיה על תקן ה-"נעלם/מפציע" בליגה הספרדית. במכבי ידעו זאת בקיץ האחרון, אבל האמינו שעם היכולות ההתקפיות – אפשר אחרת. אי אפשר.
בקנה המידה שהלבישו לו – ג'ו אינגלס הוא בלוף. הוא לא מסוגל להכריע משחקים, ודאי גם לא להנהיג. הוא מובל ולא מוביל. האחרון שיחדור את הצבע בכדי לפתוח את ההגנה בשלבים המכריעים, או זה שיוביל למומנטום. חפשו מישהו אחר.
שני משחקים בודדים בדו-ספרתי בטופ 16, גם הם במשחקי גארבג' טיים (מוסקבה ובבית מול גלאטסראיי), רק 3 זריקות ל-2 הערב וכמובן – החטאת העונשין הקריטית, 30 שניות לסיום.
בעונה כה מוצלחת של מכבי ת"א, ג'ו אינגלס הוא הלכלוך שמכתים את החולצה ולא יורד. ולא יעזור כמה חזק תנסו לשפשף.
סוגיית סופו
סופו של 2013/14, הוא הזר הכי דומיננטי שהיה למכבי ת"א מאז ימיו הגדולים של ניקולה וויצ'יץ'. 18 נק' ב-7 מ-8 מהשדה, 5 אס' ובעיקר +17 במדד ה+/- כשהוא על המגרש (הכי הרבה הערב). אלה רק הדברים שהסטטיסטיקה אפשרה לנו לראות בגדולה שלו.
אינטליגנציית המשחק שלו, הזכירה לפרקים את ארווידאס סאבוניס הענק (הגזמה, אבל זה הדבר הראשון שעולה לראש). איתו על המגרש, קובאן לא עשתה סל בצבע. איתו על המגרש, החדירות של היקמן ופניני (משחק מעולה נוסף שלו), הסתיימו עם נקודות בזכות המאסה שפינתה להם מקום. איתו על המגרש, הקשת הייתה הרבה יותר פנויה לבלו ופניני.
וזה גם עקב האכילס של מכבי – הסתמכות היתר על סופו,
שעם צבירת העבירות והעייפות המצטברת, אינה רציפה. בשלושת הרבעים הראשונים זה נע בין מרשים לפאתטי. וזה שוב מחזיר אותנו לסוגיה העיקרית – אין מי שייקח את המשחק עליו בהיעדר סופו.
הפסד טוב
קובאן עשתה הכל כדי להפסיד, ואפילו בזה נכשלה. אפילו במשחק הכי חלש של הצהובים מאז נובמבר. אבל זה גם היה הפסד "טוב" למכבי, כזה שמציב אותה במקום הריאלי שלה.
הפסד שאמור לצייר בהמשך את העונה של מכבי ת"א מוצלחת כבר עכשיו, עם עמדת האנדרוג ומחסור ביתרון הביתיות מול ככל הנראה מילאנו בשלב ההצלבה. הפסד שם, לא ייחשב לכישלון. כן-כן, לא-לא. אבל בעיקר – זה הפסד שמסביר איזה פלאים הצליח בלאט לחולל עד עכשיו.
