רגע של צחוק: דמויות קומיות בסדרות רציניות
עומאר מ"הסמויה" העלה חיוך בעולם שכולו רקוב, עו"ד סול גודמן היה האתנחתא הקומית של "שובר שורות" ופולי מ"הסופרנוס" היה המאפיונר הכי מגוחך בסביבה. לכבוד פורים: הדמויות המצחיקות של סדרת הדרמה
מאז סוף שנות ה-90, עת עלו לאוויר סדרות כמו "הסופרנוס" ו"אוז", הפכה הטלוויזיה האמריקנית לקרקע פוריה של סדרות דרמה אפיות, יצירות מופת שעוסקות בטבע האדם וביכולת שלו להתמודד עם שלל המשברים שהוא נתקל בהן. בין אם מדובר בניהול משפחת פשע, חקירת רצח או התמודדות עם אקלים חברתי משתנה - היצירה הטלוויזיונית של השנים האחרונות הפכה דרמתית, מנומקת ורצינית יותר.
אך גם סדרת הדרמה הכבדה ביותר (פרט, אולי, ל"בלש אמיתי" הטרייה) משלבת בתוכה גם דמויות קומיות, מופרכות ברמות משתנות, קצת כדי להקליל את האווירה, קצת כדי להפיג את המתח, ולא מעט כדי לגרום לנו להבין שבסופו של דבר - גם בסיטואצית הקודרות והרציניות ביותר, מסתתרים אלמנטים קומיים וסיבה טובה לצחוק.
"הסופרנוס" – פולי גולטיירי
בין שלל הגברים המבוגרים וה(אובר)רציניים של הסופרנוס, מסתתרת לה פנינה קומית מגוחכת במיוחד. פולי גולטיירי (או "פולי וולנאטס", בשבילכם) הוא ילד בגוף של גבר מזדקן, שמתנהל בעולם המאיים והמסוכן של המאפיה כשהוא מדגמן תספורת בעלת גווני ברק וגרדרובת חולצות הוואי מרשימה, ומתחזק מקרה חמור של OCD. למעשה, פולי הוא אחת הדמויות היותר חרדתיות בהיסטוריה של הטלוויזיה, וכמעט לא ברור איך אדם כזה יכול היה להסתדר במציאות, נוכח הסכנות התמידיות שאורבות במקצוע שבו בחר לעבוד.
פולי. ילד בגוף של גבר מזדקן
לצד כריסטופר מולטיסנטי, פולי מככב ב"ביער", הפרק המצחיק ביותר בכל תולדות הסופרנוס, והוא חתום על עוד שלל רגעים מגוחכים ואבסורדיים במהלכה. באופן מעניין, דמותו של פולי היתה בין היחידות שתסריטאי הסדרה החליטו לחוס עליה ולהשאירה בחיים אחרי שני פרקי הסיום של הסדרה, ואף החליטו לצוות אליה חתול שמפתח אליה אובססיה קלה – ככל הנראה בשל העובדה שהוא, ובכן, נושא את רוחו של כריסטופר. נסו לחשוב על דמות אחרת ב"סופרנוס" שאפשר היה להצמיד לה חתול עם נשמת אדם. בהצלחה עם זה.
"שובר שורות" – סול גודמן
"שובר שורות" נחשבת לסדרה יוצאת הדופן ברשימה. נכון, אמנם עלילותיו של וולטר ווייט בדרכו להפוך לברון הסמים הגדול ביותר באזור אלבקרקי ראו לא מעט טוויסטים מסמרי שיער ורגעי שפל איומים. אבל בין הסתבכות, סכנת חיים, פלירטוט עם המשטרה והידרדרות ביחסים ביניהם, וולטר וג'סי פינקמן חוו גם לא מעט רגעים אבסורדיים וקומיים להפליא.
סול גודמן. הוא עוד ישוב
הדמות המצחיקה ביותר בכל עונות "שובר שורות" לדורותיה היא כמובן סול גודמן, עורך הדין החלקלק ("עורך דין קרימינל", כפי שמגדיר אותו ג'סי, במה שניתן להגדיר ככפל המשמעות המדויק ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה) שמחלץ את לקוחותיו מהסתבכות אחת, רק כדי לדרדר אותם לאחת מסוכנת יותר.
מהחליפות המצועצעות ועד תשדירי השירות הזולים, מטלפוני ההלו קיטי שהוא מקצה עבור לקוחותיו ועד שמו המקצועי בעל הצליל היהודי, שיכול להשמע גם כמו "S'all Good, Man" (הכל טוב, בנאדם) – כל מהותו של סול גודמן היא להוות אתנחתא קומית, רגע קסם קליל בים הצרות והתסבוכות שוולטר וג'סי נקלעים אליהן על בסיס שבועי. לא פלא, אם כן, שדמותו של סול היתה היחידה ב"שובר שורות" שזכתה לספין אוף עתידי משלה, שמסתמן כלהיט עתידי וכפיצוי הראוי ביותר עבור חובבי הסדרה המתאבלים.
"בוורלי הילס 90210" - סטיב סנדרס
בעיות הימורים? תנו לברנדון! התמכרות לאלכוהול וקוקאין? זו כמובן הטריטוריה של דילן! התאהבות קריפית בראש כת? נו, זו כבר עלילה לקלי. היתקלות מביכה עם קוקסינל? גניבת קמעות של בתי ספר, תעלול בתי אחווה בקולג' וביש מזל כללי? מדובר במקרה קלאסי של סטיב.
סטיב מביך את עצמו. שוב
אולי העובדה שאיאן זירינג, השחקן שגילם את דמותו של סטיב סנדרס בסדרת הקאלט הניינטיזית "בוורלי הילס 90210", היה בין המבוגרים שבחברי הצוות, היא זו שגרמה לו לרצות להתמקד בקווי העלילה הפחות דרמטיים של דרמת הנעורים המהוללת. אולי זו פשוט העובדה שכבר לפי החיוך המטופש שלו ידעו רוב צופי הסדרה שמדובר בסכין הפחות חדה במגירת ילדי העשירים מהשכונה עם המיקוד היוקרתי.
בעוד חבריו האחרים חוו שלל חוויות גיל התבגרות טראומתיות ברמות אמינות שונות, הקפיד סטיב להסתבך בשלל פרשות מטופשות, להביך עצמו מול רוב בנות הסדרה ובאופן כללי להוות אתנחתא קומית בסדרה שראתה את רוב דמויותיה סובלות בשלבים שונים בחייהן. נו, כל חבורה צריכה את החתיך הטיפש שלה. או במקרה זה - את הטיפש שלה.
"דקסטר" - וינס מסוקה
לפחות עד שלוש עונותיה האחרונות והמגוחכות עד כאב, דסקטר תפקדה כדרמת מתח רצינית ואפילו אדג'ית לפרקים. נכון, במבט לאחור נדמה שמדובר היה באחת הסדרות המטופשות שאי פעם ראינו, אבל בתחילתה סימנה עצמה דקסטר כאחת הסדרות המצמררות יותר על המסך, ופינתה כמעט אפס מקום להומור בעלילותיה.
מסוקה. חיבה לדם ולהומור נחות
עד שמגיעים לדמותו של וינס מסוקה. שותפו של דקסטר לחדר ניתוח נתזי הדם של משטרת מיאמי ואחת הדמויות היותר חרמניות על מסך הטלוויזיה שלכם. בין גילוי מרעיש אודות הביי-הארבור בוצ'ר לבין רצח מזעזע נוסף של טריניטי, במרווחים שבין המבטים המודאגים של דברה האיומה ובאטיסטה המעיק, תמיד מציץ לו מסוקה הקטן, אדם עם חיבה לדם ולהומור גס מהזן הנחות ביותר.
לו היתה זו כתבה העוסקת בהרגלי המין של כוכבי המשנה שלנו, אין ספק כי וינסנט מסוקה היה עומד בראש רשימת הדמויות הקינקיות שראתה הטלוויזיה (שני אולי רק למונה מ"מי הבוס"), אבל ברשימה זו הוא נחשב לנושא דגל הקומדיה בסדרה שאמורה היתה לתאר ייצוג די מחריד של הרוע האנושי, לפחות עד שהפכה בעצמה לקומדיה מגוחכת שכולה עלילות מופרכות, משחק איום ונורא וגימיק שמיצה את עצמו בערך בעונה השנייה. ותודה (שוב) ל"בלש אמיתי", שהחזירה לנו את האמון ברוע האדם. שם אין אף וינס מסוקה שימתיק את הגלולה.
"הסמויה" - עומאר ליטל
מאז שעלתה בשנת 2002 היתה "הסמויה" מופת לריאליזם בסדרות דרמה משטריות. יצירת המופת של דיוויד סיימון לא ניסתה מעולם ליפות את המציאות, והפליאה להציג אותה במלוא הריקבון האנושי, הפוליטי והמנהלתי. אך גם המציאות המרה ביותר זקוקה לקריצה קומית, וזו באה לידי ביטוי בדמותו של עומאר ליטל, דווקא אחד האנשים המסוכנים בתולדות "הסמויה".
עומאר. מסוכן, אבל משעשע
השריקה המאיימת, המבשרת על בואו (וכדאי שתתפסו מחסה כשזה קורה), היותו רוצח קר רוח אך רומנטיקן חסר תקנה, חיבתו להרג חבר'ה רעים והעובדה שהרגיש לא אחת כדמות מיתית, כמעט בלתי מנוצחת (לפחות עד מותו הלא צפוי והסתמי להחריד) אמנם לא גרמה לנו להתגלגל מצחוק, אך בהחלט סימנה אותו כדמות ששברה את הריאליזם החונק לעתים של סדרת המופת. בטח ברגעים בהם סוחרי סמים השליכו שקיות הרואין לעברו, רק כדי שיחוס עליהם. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על העניבות המטופשות שהוא אוהב לענוב בבתי משפט.
"מד מן" - סטן ריזו
רגע, מי? כן, צופי "מד מן" האדוקים לא תמיד בטוחים לגבי שמו של סטן ריזו, מהדמויות היותר משעשעות וקלילות בסדררת הדרמה של מת'יו וינר. סטן ריזו הוא הארט דירקטור שהחליף את דמותו של סלבטורי בסדרה (לאחר שזה פוטר בחשד שהטריד מינית לקוח של החברה) ועיקר עשייתו היא עישון סמים וניגוח מזלזל בגינוניה הנשיים של פגי אולסון.
סטן. שוביניסט חינני
אז אמנם מדובר באחת הדמויות היותר סקסיסטיות ופוגעניות בסדרה, אבל לזכותה ייאמר שהיא ייצוג די הולם של חולאי התקופה, בנוסף, הערותיו של ריזו נורות מפיו בחן לא מבוטל - בניגוד לשאר הדמויות הגבריות ב"מד מן", שגילן ומעמדן המקצועי גורם לעלבונות שלהן לעבר פגי להיראות מרושעות וחסרות טעם עוד יותר. ריזו הוא בן גילה של פגי, הוא גבר שמתעצב יחד עם אמריקה המתעצבת מחדש בעצמה, ובשל כך אפשר לסלוח לו על שלל היציאות המטופשות שהוא דואג לספק מדי פרק.
בניגוד לגברים רבים במשרדי סטרלינג קופר דרייפר (ופעם גם פרייס), קשה לחשוד בסטן במיזוגניה, וקל יותר להניח שכל הערה שלו מגיעה ממקום עמוק של חוסר ביטחון. ההומור הסליזי שלו מצחיק לפרקים, ואפילו העקיצות שהוא שולח לפגי על נטיותיה המיניות (משום מה הבחור משוכנע שהיא לסבית, כשהוא לא מנסה להתחיל איתה) די מצחיקות, אם להודות באמת.
טיריון - "משחקי הכס"
לכל כיתה יש מלך, מלכה וליצן. בממלכת ווסטרוז יש הרבה טוענים לכתר, אבל אין ספק בקשר לזהותו של הליצן - טיריון לאניסטר, השימדון. בכל פעם שהקודקודים מתכנסים סביב השולחן של האיש החזק בממלכה, טיוויין לאניסטר, טיריון הוא היחיד שמנטרל את האווירה הכבדה בעזרת הערה עוקצנית.
טיריון. ליצן החצר
החיים לא חייכו אליו מהתחלה, והדרך של טיריון להתמודד עם העובדה הזו היא פשוט לצחוק על כך, ולשתות עוד כוס של יין (ועוד אחת, ועוד אחת). ההומור שלו הוא מריר ועוקצני, אבל כל רגע של חיוך והפוגה מכל הטרגדיות והדם שמסביב, מסופק לצופים בעיקר על ידי הסצנות שלו.
יכול להיות שטיריון המעוות הוא בדיוק מהילדים האלה שתמיד צחקו על איך שהם נראים, וההומור שלו הוא השריון שפיתח בשביל להתגונן מאמירות אכזריות שמגיעות מכל כיוון, ובעיקר מאביו ומאחותו. במקרה של הדמות הזו - הרווח כולו שלנו.
