העליון: ניסנקורן יחליף את עיני בהסתדרות
ברוב של שניים מול אחד דחה בית המשפט את ערעור ח"כ איתן כבל על מינויו של ניסנקורן לתפקיד יו"ר ההסתדרות. השופט רובינשטיין כתב בדעת מיעוט כי "ההסדר לפיו בית הנבחרים בוחר את היו"ר מרוקן את החוקה שקובעת את בחירתו על ידי חברי ההסתדרות"
בית המשפט העליון אישר היום (א') את מינויו של יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, למחליפו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. ברוב של שני שופטים מול אחד דחה בית המשפט את ערעורו של ח"כ איתן כבל על החלטת בית המשפט המחוזי מנובמבר האחרון שקיבל את עמדת ההסתדרות לפיה ייערכו בחירות בבית נבחרי ההסתדרות לתפקיד.
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
ניסנקורן הוא המועמד המוביל ונתמך על ידי סיעת עוגן של עיני לה רוב בבית הנבחרים ובחירתו הצפויה תאפשר לו לכהן בתפקיד כשלוש שנים וחצי עד שייערכו בחירות כלליות לתפקיד בקרב כל חברי ההסתדרות. טרם נקבע מתי ייערכו הבחירות בבית נבחרי ההסתדרות, אך אלו צפויות להיערך בשבועות הקרובים ולאחריהם עיני יעזוב את תפקידו.
באוקטובר האחרון הודיע עיני כי הוא מתכנן לפרוש מההסתדרות ב-1 לפברואר לאחר כהונה של שמונה שנים ולהציע את ניסנקורן כמחליפו. ח"כ כבל, שהתמודד מול עיני בבחירות שנערכו ב-2012, עתר נגד כוונת המינוי לבית המשפט המחוזי. כבל, יחד עם ח"כ מיקי רוזנטל, טען כי הליך מינוי שכזה אינו דמוקרטי ויש לאפשר לכלל חברי ההסתדרות לבחור את היו"ר. מנגד, בהסתדרות טענו כי מדובר בהליך שנעשה לפי חוקת הארגון. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת ההסתדרות אך רק לאחר שזו שינתה את הסעיף בחוקה כך שלא רק היו"ר יכול להמליץ על מחליפו אלא כל סיעה בבית הנבחרים תוכל לעשות זאת.
השופטים צבי זילברטל ויצחק עמית דחו את טענת כבל לפיה החוקה בסעיפה החדש עדיין אינה דמוקרטית או כי יש פסול בכך שבית הנבחרים של ההסתדרות הוא שיבחר את היו"ר שכן חלק מהחברים בו הינם עובדי הסתדרות. מנגד, השופט אליקים רובינשטיין כתב כי בשל חשיבות ההסתדרות במשק הוא מבקש להחזיר את הדיון אל בית הנבחרים כדי שזה יחליט על דרך חדשה לבחירת היו"ר ומקבל, לפחות ברמה העקרונית, את טיעוניו של כבל, שכן לדבריו "האפשרות לבחור את יו"ר ההסתדרות החדש בכל עת בידיו של בית הנבחרים מרוקנת - במידה רבה - מתוכן את הוראתה המפורשת של חוקת ההסתדרות, לפיה יו"ר ההסתדרות ייבחר בבחירות כלליות, ועל כן מצדיקה התערבות שיפוטית".
השופט רובינשטיין כתב עוד כי אחת הסיבות לדעתו כי יש להתערב בהליך היא כי "ככל שחשיבותו ועוצמתו של הגוף משמעותיים יותר, כן על ההקפדה והביקורת השיפוטית במובני המשפט המינהלי להיות עוצמתיות יותר. סבורני איפוא כי מאפייניה הציבוריים של ההסתדרות עזים מאוד במהות ולכך השלכות לענייננו". השופט רובינשטיין אף הביע תמיהה על כך ש"שההסתדרות, גוף ציבורי, שכרה שני משרדי עורכי דין מן הגדולים, תוך פיצול הייצוג בינה לבין בית הנבחרים". הכוונה למשרד ש. הורוביץ ומשרד אגמון ושות'.
לפנייה לכתב/ת 
