מקום בטוח: יום האישה בממקלט לנשים מוכות
יום האישה נחגג זה אך ברחבי העולם ופרחי המימוזה, הפורחים בעונה זו וצבעם כצבע השמש, הם סימלו של היום. במקלטים שלנו אנחנו תמיד מציינות את היום הזה. זוהי חגיגה מיוחדת לנו ולנשים האמיצות אשר קמו והגיעו אלינו למקלטים שלנו, עם ילדיהן
אנחנו תמיד חושבות על כל הנשים אשר לא הגיעו למקלט ולא יכולות לשמוח באור השמש - הנשים והילדים מגיעים אלינו ממקומות קשים וממצבים שונים ומגוונים. באותו מקלט, ולעיתים באותו החדר, חיה אישה אתיופית חכמה, יפה ומסורה לילדיה אשר כל חיי נישואיה נאנסה באכזריות והוכתה תדיר, היא וילדיה, על ידי מי שאמור היה להיות חברה ושותפה. הוא, כמובן, לא חשב כך. מבחינתו, כל מה שעשתה לא היה מספיק וזכותו הייתה לדרוש - ולקחת. ממנה ומילדיו. לידה, נמצאת אישה אוקראינית, חכמה, משכילה ויפה. היא התאהבה בגבר ישראלי ובאה אחריו לכאן. מצאה עבודה במקום מכובד, חסוי מסיבות מובנות, וילדה לו שני ילדים.
לקח זמן עד שהבינה שהוא עבריין, שמתקיים מכל מיני עסקים מפוקפקים וכי גם היא, איננה מצליחה להבין כיצד להתנהג באופן שלא ירגיז אותו ויגרום לו להתנהג כלפיה באלימות. בנוסף לאלימות הפיסית שספגה, עמד מעליה איום מתמיד להיות מגורשת מהארץ ללא ילדיה, אם רק תעיז להתלונן. ואכן, ברגע שלקחה את שני ילדיה וברחה למקלט, הוא הפסיק את הליך ההתאזרחות שלה והיא קיבלה צו גירוש מהארץ, תוך 30 יום. את הילדים כבל אליו בצו עיכוב יציאה מהארץ.
אלה רק שתי דוגמאות מתוך כ-30 נשים שנמצאות בשלושת המקלטים שלנו דרך קבע. יש בארץ רק 14 מקלטים. וזאת - למרות שלפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי בין 20-50% מהנשים במדינות מערביות ומפותחות, ממש כמו שלנו, סובלות מאלימות. בישראל פירושו לפחות 800,000 נשים. שמונה מאות אלף נשים לפחות סובלות מאלימות בביתן בישראל. אלימות פיזית, נפשית, כלכלית, מינית.
ולמרות הסיפורים והמראות הקשים שאנו פוגשות, עדיין אנחנו מסוגלות להתמודד עם כל דבר שהנשים מביאות לפתחנו. זאת, כל עוד הן אכן יכולות לבוא אלינו, לקבל מיטה, בה הן ישנות בפעם הראשונה מזה זמן רב, ללא חשש שיאונה להן או לילדיהן כל רע בעת שהן ישנות. כאן הן יכולות להירגע. כאן הילדים יכולים לאט לאט לשחרר את הפחד המתמיד עימו הם חיים. לקבל טיפול נפשי. לקבל סיוע משפטי.
רק לאחרונה קיבלנו אישור להתחיל פיילוט שיאפשר לנו לקלוט נשים שילדיהן עברו את גיל 11. עד כה, אישה שילדיה היו גדולים מדי מכדי לשהות במקלט – נשארה ללא מענה וללא מקום לברוח אליו. אולי בעוד כמה שנים נוכל לקלוט ממשית נשים וילדים ללא הבדלי גיל.
אנחנו לא יכולות להתמודד עם חוסר היכולת שלנו לקבל נשים וילדים שחייהם נמצאים בסכנה והם חיים באלימות מתמדת. וזה קורה ב- 70% מהמקרים.
70% מהפניות אלינו אנו דוחות. בלתי נתפס, בישראל של שנת 2014, השייכת לOECD והינה מערבית ומתועשת. זה בלתי נתפס במדינה מודרנית, במאה ה- 21, שאיננה יכולה להגן על הנשים והילדים שחיים בה. שלא מקציבה תקציבים משמעותיים על מנת לשנות את המציאות ולא רק לטפל בכיבוי שריפות קטנות, מקומיות.
לנו, הנשים המתמודדת בשטח עם המקרים, ומכירות מקרוב את הנשים והילדים שהצליחו לברוח, אלה לא מספרים ערטילאיים או כתבה מובטחת לעיתון של מחר. אלה אנשים בשר ודם. אלה פני החברה שלנו והעתיד של מדינת ישראל. עבורנו בעמותת לא לאלימות, זו מציאות יומיומית, מלחמה עיקשת על מספיק מקום, מזון, ציוד וכתף תומכת עבור כל הנשים והילדים במקלטים שלנו.
יום יום אנחנו שואלות האם באמת אין לקופת האוצר משאבים כדי לפתוח עוד מקומות לנשים שהעזו לברוח? האם כל נטל הבנייה וההפעלה של המקלטים ימשיך להיות פסיק קטנטן בתקציבי הרווחה? עד מתי, כשמשנות השבעים אנחנו נלחמות כאן? התשובות תמיד מאחרות להגיע ובינתיים יש רק 160 מקומות במקלטים כל הארץ ועל כל אחת שנכנסת למקלט יש 6 שיוותרו בחוץ.
- דניאלה קהת היא מנכ"לית עמותת לא לאלימות נגד נשים המפעילה 3 מקלטים לנשים וילדים שנפגעו מאלימות במשפחה, קו חירום: 1-800-353-300 וסיוע משפטי לשורדות אלימות במשפחה
לפנייה לכתב/ת 
