טיקי טקה בטורבו / על באיירן מינכן
הוא הביא את העקרונות מברצלונה, אבל הכניס בהם חידושים ושכלולים שמעולם לא ראינו. כך עשה פפ גווארדיולה את הבלתי-אפשרי אצל הבווארים: לקח קבוצה שזכתה בכל תואר אפשרי - והפך אותה לטובה יותר
אי שם בסתיו נשמעה בגרמניה ביקורת על פפ גווארדיולה. זו לא הייתה ביקורת רצינית או משמעותית, רק כזו שהתעסקה בכמות השינויים העצומה, או "הניסויים" כפי שקראו לזה אחרים, שעשה ממשחק למשחק בבאיירן מינכן.
"יש לפעמים כל כך הרבה הוראות שונות, שאנחנו מתקשים לעקוב," אמר אז תומאס מולר, עם חיוך כמובן. כשנשאל אם זה לא מפריע, ענה הכוכב הגרמני: "להיפך, תחשבו מה זה עושה ליריבים. המוח שלהם בטח מתפוצץ."
גווארדיולה, ועל זה כבר כולם מסכימים היום, הצליח באורח פלא לשדרג אפילו את באיירן של עונת הטרבל. והוא לא עושה את זה סתם כך. על הדרך, בדיוק כפי שעשה בברצלונה, המאמן הספרדי ממציא דברים נדירים: מגדיר מחדש עמדות על המגרש, עושה אקסטרים מייקאובר לשחקנים מסוימים ויוצר שילוב של נתונים סטטיסטיים שנראה בלתי אפשרי בעולם הכדורגל הישן והמוכר.
אפשר לחלק את מאמני העולם לשתי קבוצות. מצד אחד, מאמנים שדוגלים בשיטה מסוימת, ולכל מקום שאליו יגיעו ינסו להנחיל אותה ולרכוש שחקנים שמתאימים לה. בקבוצה השנייה נמצאים המאמנים שמתאימים שיטה לשחקנים הקיימים.
החלוקה הזו הייתה הבסיס לשאלה הגדולה שנזרקה לאוויר כשגווארדיולה הגיע למינכן: האם ינסה להפוך את באיירן לבארסה, שם שיכלל שיטת משחק כמעט בלתי ניתנת לעצירה, או שיתמיד עם השחקנים הקיימים ועם השיטה שהביאה רק לפני כמה חודשים כל תואר אפשרי?
היום כבר אפשר לומר שהתשובה היא "גם וגם," והיא מפוצצת את מוח היריבות, אם להשתמש במילים של מולר. גווארדיולה הצליח במשימה הקשה מכל. הוא משתמש בכמה נקודות שהפכו את בארסה שלו לקבוצה (אולי) הטובה בכל הזמנים, אבל מחבר אליהן עקרונות חדשים, שמתאימים לשחקני באיירן ורחוקים מאוד מדרך המשחק של ברצלונה. והשילוב הזה, כך נראה כרגע, יצר מפלצת שתשלוט בכדורגל העולמי כמה שנים טובות.
ממציא לנו פטנטים
כאמור, עקרונות בסיס פילוסופיית המשחק של גווארדיולה הוטמעו גם בבאיירן: הנעת הכדור בלתי נגמרת (הרבה יותר מהעונה שעברה, וגם אז באיירן כבר הייתה שנייה רק לבארסה); לחץ שש השניות המפורסם הותאם לקבוצה החדשה; מולר, ובעיקר מריו גצה, מקבלים את תפקיד החלוץ המזויף של לאו מסי; באיירן עברה למשחק עם "פיבוט" אחד בין ההגנה לקישור, ופיליפ לאם משחק בעמדה של סרחיו בוסקטס.
עד כאן העקרונות מברצלונה, אבל הנה מגיעים השיפורים והחידושים:
טיקי טקה בטורבו. יש כאלה שמכנים כך את באיירן החדשה. האלופה הגרמנית מחזיקה בכדור בלי סוף - 70.5 אחוז, שנייה בהיסטוריה אחרי בארסה של - 2010/11 אבל בניגוד לברצלונה היא לא מניעה כדור באיטיות במרכז. בכל השנים האחרונות ברצלונה החזיקה בכדור חצי מהזמן בשליש המרכזי של המגרש, יותר מכל קבוצה באירופה. והנה, באיירן כמעט לא משחקת באמצע, אלא טסה להתקפה.
מבין הליגות בגרמניה, באנגליה ובספרד, היא דווקא הקבוצה עם הכי מעט החזקות כדור בשליש המרכזי, בדיוק ההיפך מבארסה של גווארדיולה. הטיקי טקה נשמר, אבל עובר קדימה, ליד רחבת היריב. הוא מהיר יותר, חד יותר והתקפי יותר.
תפקוד המגינים. ההמצאה החדשה של גווארדיולה היא מגינים שמשחקים רחוק מהקווים. זה קורה בעיקר עם דויד אלאבה, שהיה קשר בתחילת דרכו, אבל לא רק איתו. אלאבה, וגם ראפיניה מהצד השני, עוברים עם תנועת הכדור בהתקפה לעמדה מרכזית יותר במגרש, יוצרים עומס שעוזר לבאיירן להשתחרר מלחץ, ובעיקר מבלבלים את שחקני האגף של היריב שאינם יודעים על מי לשמור. התפקיד החדש הזה רחוק שנות אור ממה שעשה גווארדיולה עם דני אלבס בברצלונה.
שינויים לפני משחק ותוך כדי. במשחק הראשון נגד ארסנל גם מבט על דף ההרכב לא היה יכול ללמד היכן ישחק כל שחקן. לאם יהיה מגן ימני או קשר אחורי? חאבי מרטינס קשר או בלם? ג'רום בואטנג בלם או מגן? בניגוד לתקופת יופ היינקס, ובניגוד גמור לברצלונה של פפ, זה כמעט אף פעם לא אותו הרכב - והשחקנים משנים עמדות כל הזמן.
קחו, למשל, את גצה, שפתח העונה בחמש עמדות שונות (ראו תרשים), או את לאם ששיחק בארבע עמדות שונות במהלך משחק אחד נגד מיינץ. פתאום שאקירי משחק קשר מרכזי. פתאום מרטינס, ועוד מול דורטמונד, מופיע בתפקיד הסופוקו - קשר אחורי שמוצב בעמדה התקפית כדי ללחוץ על היריב. אפילו אריין רובן עובר לפעמים מהמקום שלו בקו הימני.
השחקנים מתחלפים, משנים עמדות ומביאים בכל פעם סגנון אחר לאזורים שונים במגרש. זה קורה בין משחקים, זה קורה תוך כדי משחק, וקשה מאוד להתכונן לזה.
כדורים ארוכים. באיירן היא הקבוצה עם אחוז הדיוק במסירה הגבוה באירופה (לפני פריז סן ז'רמן וברצלונה). היא השנייה בכל אירופה, אחרי מנשנגלדבאך, במספר כדורים ארוכים למשחק. זו סתירה מוחלטת, יש שיגידו אפילו נס סטטיסטי. קבוצה שמוסרת כל כך הרבה כדורים ארוכים לא אמורה להיות הכי מדויקת שיש.
ועדיין, באיירן היא כזו, הרבה בזכות טוני קרוס, שספג לאחרונה ביקורת מהמאמן שלו, אבל שולח כל כדור ארוך לכתובת הנכונה. גם בעונה שעברה הבווארים היו מצוינים בכדורים ארוכים, וגווארדיולה - בניגוד גמור לפילוסופיית המשחק המקורית
שלו - מצא דרך לשלב את האיכות הזו עם הנעת הכדור המסורתית.
אפילו מוריניו מוריד את הכובע
אומרים שלא צריך לתקן את מה שאינו שבור. גווארדיולה לא תיקן שום דבר - באיירן הייתה הקבוצה הטובה ביבשת עוד לפניו - אבל הוא הצליח ליצוק בה שיפורים שמגוונים אותה ויכולים לקבע את הדומיננטיות שלה לאורך שנים.
בחודש האחרון היא הבקיעה לא פחות 26-מ שערים בשישה משחקים. הניצחון האחרון,1:6 שלשום בוולפסבורג, היה 16-ה ברציפות בליגה - שיא בונדסליגה ומרחק ניצחון אחד מהשיא האירופי ששייך לאינטר.
באיירן של העונה כובשת יותר מהעונה שעברה וההצלחה שלה השתפרה 89-מ אחוז לכמעט .95
"אנחנו יותר חזקים מהעונה שעברה," אמר לאחרונה פרנק ריברי, והאמת היא שיש תחושה שבאיירן עוד תלך ותשתפר. החיבור הזה, בין עקרונות המשחק המוצלחים כל כך של גווארדיולה לבין היתרונות המובנים של באיירן, בתוספת יכולתו של המאמן לשלב בין השניים ולהמציא שיטת משחק חדשה, מציבים את אלופת גרמניה בעמדה מצוינת להפוך לקבוצה שתיזכר לדורות.
"באיירן הייתה מדהימה עוד קודם, אבל תחת גווארדיולה היא הופכת לטובה יותר ויותר," אמר בשבוע שעבר ז'וזה מוריניו במסגרת השלמת ההכנסה שלו כפרשן החדש של "יאהו." ואם המחמאה מגיעה מאחד השונאים הכי גדולים של גווארדיולה, ממאמן שלא מרבה לומר לאחרונה מילה טובה על קולגה, כנראה באמת קורה כאן משהו מיוחד.
רוצים לדבר על כדורגל? עשו לייק לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי" ועקבו אחרי אורי קופר בטוויטר .
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
לא תאמינו מאיפה קלעו את הסל הבא. צפו
רוצים לקחת חלק במופע של הארלם גולובטרוטס? לחצו לפרטים