בית שמש בוחרת: קולות המצביעות
"חזון של חיים משותפים תוך כבוד הדדי" או "דרך נועם, אחדות ואהבה". רות בוארון ומירי שלם מסבירות את בחירתן לראשות העיר
מירי שלם בוחרת באלי כהן
אני חיה בבית שמש כבר 20 שנה, לא עזבתי את העיר בעשרות גלי העזיבה שפקדו אותה. יש לי חברות חרדיות טובות כאן בשכונה, וכל יום שבו אני יוצאת לרחוב ברמת בית שמש הוא יום של ליקוט חוויות מתוך מפגשים עם אנשים מגוונים.
לפני מספר שבועות הכרתי את שרית ואת אסתר, שתיהן נשים חרדיות. שאלתי אותן למה בחרו לגור דווקא בבית שמש והן ענו שבחרו בה בשל היותה עיר מעורבת. שאלתי אותן: ולבית"ר עילית או מודיעין עילית הייתן עוברות? והן אמרו: בשום פנים ואופן לא. כל מי שרוצה לשמור על איזון, על עיר מעורבת ומאתגרת ולא משעממת, כל מי שחושב שבית שמש היא המקום שבו יחסי דתיים-חרדים-חילוניים יקבלו ממד חדש ומקום שבו חיים מעורבים יהפכו להיות צורת חיים מקובלת, פשוט חייב להצביע לאלי כהן.
זה החזון שכהן מדבר עליו, חזון של חיים משותפים מתוך כבוד הדדי. כמוני גם חבריי במטה בחרו להמשיך ולהתגורר כאן, בעיר הצבעונית והמרתקת הזו, ולא נטשו בגלל "התחרדות". הרבה אנשים תוהים מה מחזיק אותנו פה, למרות ששמה של בית שמש יצא לשמצה כמעט בכל היבט אפשרי: אלימות נגד נשים וילדות, הפגנות אנטי-ציוניות, דירוג 3 בסולם הסוציו-אקונומי, פערים גדולים בין תושבים בתשלום מסים, תשתיות לקויות ועוד.
מה שמשאיר פה אנשים זו החוזקה הגדולה של חיי הקהילה. חלק גדול מהמשפחות בעיר מאוגדות בקהילות דתיות, עדתיות, משפחתיות ועוד, וחיים בתוך קהילה גורמים להרגיש שייכות ולהכות שורש. למרות זאת, כשהנהגה של עיר פונה רק לאוכלוסייה מסוימת או כשהיא מכריזה על בית שמש בתור "הבני ברק הבאה", גם השורש החזק ביותר לא יצליח לטשטש את התחושה שהפכנו להיות אזרחים לא רצויים בעיר הזו. מי שמחפש שיח אחר, שיח מאחה ומחבר, שיח שוויוני כלפי כולם, צריך להצביע לכהן.
כהן מנהיג בצורה של חיבור, בניגוד לשיטת "הפרד ומשול" שבה משתמשים מנהיגים שונים בעולם, בארץ וגם בבית שמש, על מנת לייצר תחושה של איבה בין קבוצות שונות. כל מי שחולם על בית שמש שחוברה לה יחדיו, כל מי שחולם לגדל כאן את ילדיו, כל מי שחולם על עיר תרבותית ונאורה שבה מתקיימים גם חיים של תורה, כל מי שלא מאמין בכשפים, קמיעות, קללות ונבואות זעם, כל מי שרוצה אותנו כאן בעיר הזו - מוזמן להצביע לו.
רות בוארון בוחרת במשה אבוטבול
מחר, יום שלישי פעמיים כי טוב, אצא לקלפי לבחור במשה אבוטבול, מי שכבר נבחר, ניצח ומכהן כראש עיר. אלי כהן, המתמודד גם הוא על ראשות העיר, צריך לזכור כי היא שייכת לכמה קבוצות; חרדים, דתיים, חילוניים. אני תוהה איזה מין דבר זה שמתמודד ואנשיו משמיצים ציבור שלם - אותנו החרדים - בגניבה. לעניות דעתי, הם חרטו על דגלם שנאה עזה לקבוצה שלמה.
חישבו על הסיטואציה שבה כהן יכהן כראש עיר שחצי מתושביה נקראים בעיניו "קיצונים". איך יהיה בידו לעזור למגזר גדול כל כך? ההסתכלות שלו שונה. חצי מתושבי בית שמש לא אהובים על ראש עיר שאמור לייצג את כולם. אני מניחה שגם הדרך שבה יבחר לעזור למגזר זה תושפע מהאנדרלמוסיה הרבה ששררה בעיר בחודשים האחרונים. כאן נשאלת השאלה אם נאה ויאה הדבר שאדם זה יהיה ראש עיר של תושבי כל בית שמש.
אבוטבול היה במשך שנים ראש עיר של כולם, עזר ופעל למען כל הציבור ללא הבדל וללא זרם. את האמת הזו כל תושב יודע, כי דרכו דרכי נועם של אחדות ואהבה, וכל נתיבותיו שלום בלי מחלוקת ובלי שנאה.
לפנייה לכתב/ת 
