הרמטכ"ל לא עודכן על כשל בגיוס מילואים

עשרות אלפי רקטות מכוונות לעבר ישראל, אבל למרות הסכנה הגדולה שנשקפת למיליוני תושבים, מבקר המדינה מצא ליקויים בהיערכות ובכשירות מערך גיוס המילואים לירי תלול מסלול על העורף. בנוסף עוסק הדו"ח, שהגיש השופט בדימוס יוסף שפירא ומתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), במוכנות צה"ל ללחימה תחת מתקפת חומרים כימיים, באירוע ההצפה בבת חפר, בהיבטים בפעילות נכי צה"ל ובסוגיות ארגוניות במשמר הגבול.

• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
  

ליקויים במערך גיוס המילואים

חיילי מילואים. ירי רקטי מסיבי עלול לפגוע בגיוס(צילום: אוהד צויגנברג)

המבקר כתב כי נמצאו ליקויים, חלקם מהותיים, בהשקעת המאמצים הנדרשים לשיפור כשירותו של מערך גיוס המילואים, כך שיוכל למלא את תפקידו בעת הצורך בתנאים אלה. הליקויים באים לידי ביטוי, בין היתר, ברידוד רמת האימונים והתרגולים של מערך הגיוס לאורך שנים, עד כדי צמצום חריף של האימונים והתרגולים בשנת 2012. כמו כן, הליקויים באים לידי ביטוי בבקרה חלקית וחסרה על היבטי המוכנות להתגוננות ולרציפות תפקודית בשלבי הקליטה וההצטיידות בתוך יחידות מחסני החירום, ובהצגת תמונת מצב לא מלאה ולא מבוססת דיה של כשירות מערך הגיוס.

עוד נכתב בדו"ח כי עקב החרפת האיום על העורף, הפך תהליך גיוס המילואים וריכוזי הכוחות בפתיחת מלחמה לנקודת כשל. המבקר כתב כי יש חשיבות רבה לכשירות מערך הגיוס כמענה לאיום של ירי תלול מסלול בעת גיוס המילואים. הוא הוסיף כי כשירות זו צריכה להתבסס, בין היתר, על קיום אימונים ותרגילים מסוגים שונים, למפקדים וחיילים.

מצה"ל נמסר בתגובה כי "האילוצים התקציביים בשנת 2014 אינם פוסחים גם על מודל הכשירות למערך הגיוס ולכן, המענה הניתן הוא חלקי ומותאם ככל הניתן לצורך ובהתאם לניתוח הכשירות ומימוש המודל. בשל האילוצים התקציביים, הומרו כלל התג"תים (תרגילי גיוס תחת אש) למעבר משגרה לחירום תחת אש. תרגילים אלה יכללו בתוכם מרכיבים של גיוס תחת אש אך נתח המילואים המותאמים לשמ"פ בתרגילים אלו יהיה מצומצם".

לא ערוכים למתקפה כימית

בפרק אחר הצביע משרד מבקר המדינה על ליקויים ביכולת של צה"ל להתגונן מפני חומרי לחימה כימיים (חל"כ) ולפעול בעת מתקפה כזו. ליקויים אלה באים לידי ביטוי, כתב שפירא, בפערים בתרגול ההתמודדות עם האיום, בתרגול לא מספק ובביצוע אימונים בהיקף מצומצם וכן בחסר בציוד ייעודי. עוד נמצא בביקורת, שפרטים נוספים ממנה נשארו חסויים, כי נמשכים הפערים באמצעי המיגון מפני חל"כ באחת מזרועות צה"ל.

מצה"ל נמסר בתגובה: "נוכח השינויים בכל הנוגע למאפייני איום החל"ך, מונתה ועדה מטכ"לית, הפועלת בימים אלה, שתכליתה לבחון את המענה לאיום הבלתי קונבנציונאלי בצה"ל".

בית הלוחם בבאר שבע. ניצול משאבים לא יעיל (צילום: Street View on Google Maps)

המדינה שילמה כפל הוצאות רכב

המבקר מצא בין היתר ליקויים בתכנון הקמת בית הלוחם בבאר שבע. על-פי התכנון, בית הלוחם בבירת הנגב היה אמור לשרת כ-1,270 בתי אב של חברי הארגון, אבל בפועל הוא נבנה בהיקף המאפשר קליטה של עד 3,000 בתי אב. באוגוסט 2013 היו חברים בבית הלוחם בבאר שבע 1,118 בתי אב של נכים שהם חברי הארגון, ועוד כ-600 בתי אב שאינם חברי הארגון. המבקר העיר כי בנייה בהיקף גדול משמעותית מהנדרש לאוכלוסייה הפוטנציאלית, יש בה משום ניצול לא יעיל של משאבי הארגון.

בנוסף מצא המבקר כי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון מנכה מתגמולי הנכים כמה תשלומים שאינם עולים בקנה אחד עם המותר על-פי חוק. מדובר בדמי חברות של נכים בבית הלוחם, דמי חברות עבור בני משפחותיהם ותשלומים בגין הלוואות שנטלו הנכים מארגון נכי צה"ל.

המבקר מצא גם כי ישנם נכי צה"ל העובדים בגופים ציבוריים שמקבלים כפל הטבות מקופת המדינה בגין הוצאות רכב – מצב "לקוי מיסודו" שגורם להוצאות כספיות מיותרות וכפולות לאוצר המדינה. הדברים היו ידועים למשרד האוצר זה שש שנים, בלי שננקטה פעולה ממשית כדי לתקנם. למשל, בשנת 2007 נמצאו 110 מקרים של עובדים שקיבלו סכום כולל של שני מיליון שקל מאגף השיקום עבור הוצאות רכב, וכ-1.5 מיליון שקל ממשרדי ממשלה שבהם מועסקים העובדים. זאת בנוסף ל-97 עובדים שקיבלו החזר ביטוח רכב בסך כולל של 367 אלף שקל, ובמקביל החזר מהמשרדים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרק זה כי" משרד הביטחון מעניק רק רכב אחד, לפי בחירת הנכה. אם הנכה בוחר לממש זכאותו כעובד, מוקפאת זכאותו באגף השיקום (למעט דמי ניידות בסיסיים). אשר לעובדי מדינה, למעט במשרד הביטחון, שהינם נכי צה"ל - הנושא מצוי על שולחן הממונה על השכר במשרד האוצר, ומשרד הביטחון ממתין להנחיותיו בנושא".

"פיקציה" במשמר הגבול

בפרק העוסק במשמר הגבול מצא המבקר כי המשטרה ומג"ב טרם מיגרו את התופעה של קצינים ושוטרים הרשומים כנושאי תפקיד על-פי התקן באחת מיחידות מג"ב, אך מוצבים ומשרתים בפועל בתפקידים אחרים באותה יחידה או ביחידה אחרת. תופעה זו מופיעה גם בביקורת קודמת, והיא מכונה במסמכי מג"ב והמשטרה בשם "פיקציה". תופעה זו, כתב המבקר, גורמת להצגה מטעה של שיבוץ ושל ניצול כוח האדם במג"ב ויש בה כדי לפגוע ביכולתו.

כמו כן מצא המבקר כי באוגוסט 2013, מספר התקנים שאישר אגף התכנון במשטרה כמענה לכל הצרכים המבצעים של כל היחידות – ובתוכן מג"ב – היה גדול בכ-600 מהשיא שאושר בחוק התקצוב באותה שנה. התקנים שמעבר לשיא מכונים במשטרה "תקנים וירטואליים". המבקר העיר כי קיום "תקנים וירטואליים" פוגע בבקרה ובפיקוח של גורמי המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה על התאמת הצרכים לתקן. 

בת חפר בחורף שעבר. לא פעלו לפתרון בעיית הניקוז(צילום: עידו ארז)

ההצפה בבת חפר עלולה לחזור

המבקר בדק גם את אירוע ההצפה בבת חפר בחורף שעבר,

בעקבות תלונה שהגיש תושב היישוב על פעולות רשויות המדינה ומשרד הביטחון למניעת האירוע, ועל הסיוע החלקי שניתן לטענתו לתושבים.

 בדו"ח נכתב כי לא כל הגופים האחראים פעלו לפתרון בעיית הניקוז של נחל שכם שעלה על גדותיו ואלה שפעלו - פתרו את הבעיה לטווח הקצר ובאופן "נקודתי".

המבקר מצא כי אירועים דומים עלולים לפקוד שוב את האזור ולגרום לפגיעות בנפש ולנזקים חמורים לרכוש ולתשתיות. בביקורת לא נמצא כי משרד הביטחון ומִנהלת מרחב התפר בדקו את עמידות גדר ההפרדה בפני לחץ מים במקרה של הצפה. כמו כן לא נמצא שהם דנו במציאת פתרונות אפשריים לחיזוק גדר ההפרדה ולמניעת קריסתה בעת עליית הנחל על גדותיו.

משרד הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים והמִנהל האזרחי טענו כי פתרון הבעיה בנחל שכם אינו בתחום אחריותם. לדברי אותם גופים, נחל שכם זורם ברובו בתחומי הרשות הפלסטינית ולכן האחריות בנושא זה חלה על הפלסטינים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לאירוע ההצפה: "מערכת הביטחון מצרה על כל נזק שנגרם לתושבי בת חפר, אך מדגישה כי האחריות למנוע נזקי הצפה וניקוז בישוב בת חפר, המצוי רובו ככולו בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, מוטלת על כתפי הרשויות האזרחיות ובראשן רשות הניקוז והנחלים "שרון", מכוח חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות".