הטטרים בקרים מפחדים מרוסיה: "יש סכנה"
לקראת משאל העם על סיפוח חצי האי האוקראיני, המיעוט המוסלמי במתח גדול. "הם לא יחליטו על גורלנו, לא רוצים לחוות שוב את הזוועות הרוסיות"
הגעת כוחותיה של רוסיה לחצי האי קרים פתחה מחדש את הפצע של המיעוט הטטרי, שגורש מחצי האי במהלך מלחמת העולם השנייה. המיעוט המוסלמי חושש מגירוש נוסף, וחלקו כבר הקים משמר אזרחי שמסייר ברחובות ומגן על משפחות ועל בתים, באזור שלדעתם חייב להישאר חלק מאוקראינה.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לקראת משאל העם ביום ראשון על הסיפוח לרוסיה, המתח בקרב הטטרים גדול. "מסתבר שישנה תחושת סכנה פתאומית", אמר דילייבר רשטוב, שמוביל את המשמר האזרחי בשכונת אקמצ'ט בסימפרופול. בזמן שהרוב האתני הגדול בקרים, הרוסים, מעדיף להצטרף לוולדימיר פוטין, הטטרים נהרו לרחובות להפגנת תמיכה בממשלה החדשה בקייב. להם ברור שסיפוח לרוסיה יהפוך אותם למטרה עבור הלאומנות הרוסית בחצי האי.
"אף אחד לא יגן עלינו"
זמן קצר אחרי שוויקטור ינוקוביץ' נמלט מאוקראינה והודח מכס הנשיאות, כ-20 אלף טטרים צעדו בסימפרופול להזדהות עם ההנהגה החדשה. הם התעמתו עם פרו-רוסים, ולפחות 20 נפצעו בעימותים. "מאז שהשתלטנו, חמושים התחילו להופיע", אמר רשטוב.
"למען ביטחון השכונה שלנו, בגלל שאף אחד לא הולך להגן עלינו, אנחנו יוזמים התכנסויות כדי לוודא שאנחנו בטוחים", סיפר. מה שהחל ב-40 מתנדבים גדל במהירות ליותר מ-200 בשכונת אקמצ'ט. ה"חמ"ל" ממוקם במסגד, שם הצוות רושם את המתנדבים. בלילה, עם מפות ופנסים, עוצרים כל רכב חשוד שמנסה להיכנס לשכונה.
הטטרים מונים 12% מאוכלוסיית קרים. הם שלטו בחצי האי מהמאה ה-15, עד שנכבש במאה ה-18. במאי 1944, זמן קצר אחרי שהסובייטים גירשו את הצבא הנאצי מקרים, האשים סטאלין את כל האוכלוסייה הטטרית בשיתוף פעולה עם היטלר, והורה לגרש אותם.
250 אלף הטטרים נשלחו ברכבות משא למרכז אסיה, שם יותר מ-40% מתו מרעב או ממחלות. בשנים שקדמו לפירוק הגוש הסובייטי ב-1991 החלו הטטרים לחזור לחצי האי קרים, שבהמשך הפך לחלק מאוקראינה. הם אימצו את מדינתם החדשה.
"אין לנו בית אחר, אין לנו ברירה"
"הטטרים בקרים לא מצליחים לישון בלילה בגלל שהם שומרים על הכפרים שלהם", סיפר סירן איסמגילוב בן ה-23. רפעת שוברוב, מנהיג הקהילה הטטרית בקרים, אמר כי הוא מבין מדוע הרוסים בקרים מעוניינים להצטרף לרוסיה, אך מדגיש: "אנחנו רוצים שהם יבינו את אהבתנו לארץ שלנו, וישקלו את העובדה שאין לנו בית אחר. אין לנו ברירה".
שוברוב קרא להחרים את משאל העם ביום ראשון. לדבריו, מדובר בהפרת הזכויות של כל תושבי קרים. הוא הפציר באו"ם לשלוח פקחים לאזור. ראש הממשלה החדש בקרים הבטיח שלא תהיה אפליה דתית או אתנית בחצי האי. "לכולם יהיו זכויות שוות", התחייב סרגיי אקסיונוב, וקרא לטטרים להשתתף במשאל העם.
למרות קריאתו של אקסיונוב, לא סביר שנראה את המיעוט הטטרי משלשל פתקים לקלפיות. "הרוסים חיים במולדת שלי, במולדת ההיסטורית שלי, והם רוצים להחליט על הגורל שלי במקומי", אמר זאיר סמדלייב בן ה-51, שהגיע לפני 25 מטג'יקיסטן . "אני לא אאפשר את זה", הוא אמר.
"אוקראינה מתקדמת לאירופה", אומר ארנס מוסטפאייב, מורה בן 52 שהצטרף להפגנות נגד ינוקוביץ' בכיכר העצמאות בקייב. "בדמוקרטיה יש למיעוטים חיים טובים. בגלל זה עמדתי בכיכר, בגלל זה אני מוכן לעמוד למען קרים. אוקראינה הגנה על זכויות הילדים שלי", אמר. הוא הוסיף כי אין לו כוונה "לחוות מחדש" את הזוועות שעברו על הטטרים במהלך המאה ה-20.
לפנייה לכתב/ת 
