דו"ח המסתננים שנתניהו לא רוצה שתראו
מבקר המדינה צפוי למתוח ביקורת על משרד רה"מ בהקשר לטיפול במסתננים ומבקשי מקלט. גורמים שמעורבים בנושא אמרו ל-ynet כי בסביבת נתניהו מאיימים לבקש להטיל חיסיון על הדו"ח
ההפקרה - וניסיון ההסתרה: בזמן שבדרום תל אביב וגם במקומות כמו באר שבע, אשדוד ואילת ממשיכים במשך שנים להתמודד עם עשרות אלפי מבקשי המקלט שהסתננו לישראל, דו"ח חמור של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא שעתיד להתפרסם מבקש לרדת לשורש הבעיה ומצביע על האחראים לתקופה ארוכה של גרירת רגליים. הדו"ח צפוי לסמן שורת גורמי שלטון אחראיים ואמור להטיח ביקורת גם במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי גורמים שנחשפו לדו"ח, בסביבת נתניהו מנסים להסתיר לפחות חלק מהמסקנות המביכות מהציבור.
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לדברי הגורמים, במשרד ראש הממשלה מאיימים לפעול לחיסיון הדו"ח, צעד ששמור לרוב לדו"חות בעלי אופי ביטחוני. מצב כזה יהיה "אבסורדי", כלשון הגורמים, "ויהווה פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת".
בסמכות הוועדה לביקורת המדינה בכנסת להחליט לא לפרסם חלקים מדו"ח לשם שמירה על ביטחון המדינה, למנוע פגיעה ביחסי חוץ או בקשרי מסחר בינלאומיים.
המבקר יוסף שפירא אמור לפרסם את הדו"ח השנתי אחרי פסח. המסמך אמור לכלול ביקורת על הטיפול בסוגיית הזרים עד כה וגם מבט צופה עתיד, לנוכח ההערכה שעשרות אלפים מהם צפויים להישאר בישראל. גורמים שנחשפו לדו"ח תיארו עוד בפני ynet תמונה לא מפתיעה - במסגרת התגובות גלגלו משרדי הממשלה את האחריות מאחד לאחר.
כרוניקה של התעלמות ומחדל / רקע
עוד לפני הדו"ח הצפוי, רבות פורסם על כך שמאז 2007 הסתננו לישראל דרך הגבול הדרומי הפרוץ עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט אפריקנים. כיום שוהים בישראל כ-51 אלף מבקשי מקלט, מהם כ-36 אלף אזרחי אריתריאה ו-13 אלף סודנים - שתי מדינות שישראל נמנעת מלגרש את אזרחיהן בשל מחויבויותיה הבינלאומיות.
היעדרה של מדיניות ממשלתית בנושא במשך שנים הביאה לכך שעד אמצע 2012, אלה שהסתננו לישראל נשלחו, למעשה על-ידי המדינה, למרכזי הערים. המדינה, שלא בדקה את בקשות המקלט שלהם ולא יכלה לגרשם, העניקה להם מעמד של "הגנה קבוצתית" שאפשר מצד אחד את הישארותם בארץ, אך מצד שני לא חייב הכרה בהם כפליטים ומתן הזכויות הנגזרות מכך. כך קרה שעשרות אלפי מבקשי מקלט "נקלטו" באזור דרום תל אביב ובערים נוספות ללא תשתיות מתאימות, ללא מדיניות העסקה ברורה וללא שירותי רווחה, בריאות וחינוך.
הרשויות הגיבו לתופעה באיחור ניכר, צוין עוד בעבר, ומדיניות ממשלתית לטיפול חלקי בנושא התגבשה במהלך 2012, שבמהלכה נכנס לתוקף החוק למניעת הסתננות. המדינה החלה לכלוא לתקופה של שלוש שנים וללא משפט מי שהסתנן ממועד זה.
באותם חודשים השלימה המדינה גם את בניית הגדר בגבול עם מצרים ושטף המסתננים פסק.
הבעיה במרכזי הערים נותרה בעינה, ובספטמבר 2013 פסל בג"ץ את החוק וקבע שהוא פוגע באופן שאינו מידתי בזכות לחירות. בתגובה מיהרה הממשלה לגבש תוכנית וחקיקה חדשה שכללה את הפעלתו של מתקן השהייה "חולות", שאליו זומנו מאז סוף השנה שעברה יותר מ-4,000 מבקשי מקלט.
במשרד הפנים מדגישים כי מאז כניסתו לתוקף של החוק החדש כ-2,800 מבקשי מקלט עזבו את ישראל, ובטוחים שהמגמה תימשך. מנגד, בארגוני זכויות אדם אומרים כי רוב מבקשי המקלט שעזבו הם ממוצא סודני וכי מבקשי המקלט האריתריאים השוהים בישראל לא יוכלו לחזור לארצם, הנחשבת על-פי דו"חות בינלאומיים לאחת המדינות הדכאניות בעולם.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בזכות הפעולות שהוביל בשנים האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובראשן הקמת הגדר וחוקים חדשים לטיפול בתופעת ההסתננות, נבלמה לחלוטין ההסתננות לישראל. לראשונה, מספר המסתננים שעזבו את ישראל (4,164 ממרס 2013 עד פברואר 2014) גדול ממספר המסתננים שנכנסו לערי ישראל (0)".
לפנייה לכתב/ת 
