עדשות מולטיפוקל: איך נעשית ההתאמה למשתמש?
מאז יצאו לשוק עדשות המולטיפוקל, הן השתנו עיצובית ופונקוציונלית. למה זה קרה ובמה כדאי להתחשב בהתאמת העדשות?
עדשת מולטיפוקל מאפשרות למרכיב אותן ראייה למרחקים שונים: רחוק, ביניים וקרוב עם רציפות ראייה וללא שום חוסר במעברים. מאז פיתוח העדשה הפרוגרסיבית בצרפת בשנת 1951 ע"י המהנדס Bernard Maitenaz בחברת Essel Optical Company, (כעת חלק מחברת Essilor) שיווק עדשה זו עלה בהדרגתיות ובאופן יציב.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
קיימים אין-ספור סוגים של עדשות מולטיפוקל, וכל עדשה היא בעלת עיצוב ונתונים טכניים שונים מרעותה: אחת היא בעלת תעלה ארוכה (האזור בעדשה בו משתנה המרשם באופן הדרגתי, החל ממרשם המרחק הממוקם בחלקה העליון של העדשה ועד למרשם הקריאה הממוקם בחלקה התחתון), השנייה בעלת אזור רחב לראייה לרחוק והשלישית בעלת אזור ראייה צר לרחוק וכו'.
עוד כתבות במדור משקפיים
מתי להתחיל לבדוק את הראייה אצל ילדים?
מה הקשר בין לחץ דם לבריאות העיניים? סוכרת וראייה: איזה נזקים נגרמים לעיניים?
בהתאמת עדשות מולטיפוקל חשוב מאוד להתחשב בצרכיו ובעיסוקו של המשתמש. יש להתחשב בשאלה אם להתאים למשתמש עדשות בעלות עיצוב קשיח (עדשה בעלת אזורי ראייה רחבים לרחוק ולקרוב ותעלה פרוגרסיבית לראיית ביניים צרה וקצרה) או בעלות עיצוב רך (עדשה בעלת אזורי ראייה לרחוק ולקרוב קטנים יותר מעיצוב קשיח, אך בעלת תעלה פרוגרסיבית לראיית בינים רחבה וארוכה).
השאיפה בשדרוג עדשות מולטיפוקל היא בהרחבת אזורי הראייה השונים וצמצום העיוותים ושמירה על סימטריה של עיוותים במבט לצדדים ובהתכנסות העיניים.
עדשות מולטיפוקל אינן מוערכות רק לפי נתונים טכניים אלא בעיקר לפי מבחן המשתמש שהוא המבחן החשוב והקובע לגבי כל עדשה. אנו נתקלים בעדשות בעלות נתונים פיזיקליים וטכניים טובים מאוד לכאורה, אך תגובות הפציינטים לעדשות אלו הן שליליות, דבר שהוביל להורדתן מהמדף.
שינוי מבנה העדשות
הדור הראשון של עדשות מולטיפוקל הציג את הקימור הפרוגרסיבי במשטח הקדמי הקמור של העדשה, ועדשה אחת בעלת קימור פרוגרסיבי אחד התאימה למרשמים שונים, וכדי לקבל את המרשם הדרוש לוטש המשטח האחורי הקעור כמשטח ספר או צילינדר.
בשנת 1996 פותחה שיטה ליצור עדשה בעלת קימור פרוגרסיבי במשטח הקעור האחורי. דור זה של עדשות שנכנס לשוק העדשות בשנת 1997 שיפר באופן משמעותי את האיכות האופטית וההסתגלות המהירה לעדשות - דבר שהתאפשר הודות לטכנולוגיה הנקראת Free Form.
חזית הגל: עם כניסתו של מכשיר המודד את מידת הסטיות והעיוותים של חזית גל לאחר מעברו דרך עדשה, מכשיר שנקרא Wave Front Aberrometer or Sensor הדבר אפשר מדידת את העיוותים בנקודות רבות על גבי העדשה, ולחשב את גודל העיוותים וקביעת מיקומםהמדויק.
בדרך זו ניתן היה ליצור תוכנה שמאפשרת עיצוב טופוגרפיה מסורבלת של פני עדשה ברמת דיוק מרבי, אך הדבר לא התאפשר בשיטת הליטוש הקונבנציונלית אלא רק במכונת ליטוש חדשה ומיוחדת שנכנסה לענף האופטיקה והעובדת על עקרון CNC שבה עוסקים בתעשיית המתכות המדויקת וכן בליטוש יהלומים.
ליטוש שמבוסס על תוכנה שנבנתה לפי חזית הגל Wave Front ובמכונת הליטוש החדשה לשם הפחתת העיוותים וקבלת משטח אופטי באיכות גבוהה מאוד נקראת טכנולוגית Free Form .
Free Form: טכנולוגיה המאפשרת ייצור מבנה טופוגרפי של עדשה לפי התאמה אישית. דבר שהוביל לשליטה מוחלטת בשני משטחי העדשה וייצור עדשה בעלת קימורים פרוגרסיביים בשני המשטחים ((Dual Surface Progressive Addition Lens) וקבלת עדשה יותר איכותית.
בתכנות ובניית עדשה מולטיפוקלית המתכנתים לוקחים בחשבון גם התאמה לפיזיולוגיה ולהנעת הראש/העיניים וזויות הראייה השונות בכל נקודות המבט של המשתמש.
כך בעדשות מתקדמות ביותר ניתן להתאים את מבנה העדשה לטבע מערכת הראייה של המשתמש ולא רק האיכות האופטית של העדשה.
חשוב להבין כי שילוב נכון של כל הנתונים הפיסיקלים והפיזיולוגים מאפשרים למדענים לבנות תוכנה וליצור עדשות בעלות איכותיות טובות יותר. ובסופו של דבר "עדשה טובה נמדדת במבחן המשתמש".
הכותב הוא אופטומטריסט M.Sc