הדרך למאדים עוברת באוניברסיטת החלל

אילו חוקים יחולו על המתיישבים על מאדים? מי קובע כמה לוויינים יסתובבו בחלל? מה צריך לעשות עם פסולת החלל? ואיך בונים חללית? זה לא רק מדע בדיוני - באוניברסיטת החלל הבין-לאומית (ISU) מתכנסים מדי שנה מנהיגי החלל העתידיים מיותר מ-40 מדינות ללימודי קיץ עם המדען הראשי של נאס"א, נציגי סוכנות החלל האירופית, אסטרונאוטים ומומחים מהאקדמיה - כדי לייצר את רשת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים העתידיים בחלל. החודש אף הודיעה האוניברסיטה כי תגיע בקיץ 2016 גם לישראל.

מדי שנה, שולחת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, מספר ישראלים להשתלמות באוניברסיטת החלל הבין-לאומית שמתקיימת בכל קיץ במקום אחר בעולם. במסגרת זו לומדים הישראלים, יחד עם אנשים מכל העולם, כל מה שצריך לדעת על החיים בחלל – מדעי החלל, ניהול ועסקים בחלל, חוק ומשפט בחלל, הנדסת חלל, יישומי חלל לאנושות ועוד – כדי לייצר רשת של שיתופי פעולה בין-לאומיים בנושא חלל ובחלל. הסטודנטים זוכים גם לדבר עם תחנת החלל הבין-לאומית, לבנות טיל קטן ולשגרו, לסייר בתעשיות אוויריות בעיר המארחת ועוד. בסוף ההשתלמות מגישים הסטודנטים פרויקט גמר בין-לאומי משותף.

סא"ל עפר לפיד, לשעבר קצין במנהלת החלל במשרד הביטחון, מראשוני הסטודנטים הישראלים באוניברסיטת החלל הבין-לאומי המרצה באוניברסיטה, נבחר החודש פה אחד לחבר הנאמנים של האוניברסיטה כנציג סוכנות החלל הישראלית ויכהן יחד עם נציגי סוכנויות חלל ותעשיות חלל מרחבי העולם. לדבריו, "האוניברסיטה הוקמה על ידי בוגרי אוניברסיטת MIT בימי המלחמה הקרה. היה להם ברור שעתיד האנושות תלוי ביכולת האנושות לצאת ולחקור מקומות חדשים כמו החלל. הם הגיעו להבנה שכדי להגיע הכי רחוק, צריך יותר ממדינה אחת וכך נולדה האוניברסיטה". לדבריו הרוח הזו קיימת עד היום: "בכל העולם יש מגמה של תקציבים שהולכים ומצטמצמים. זו הסיבה שבגללה היום, אפילו יותר מהעבר, צריך יותר שיתופי פעולה כמו אלה שמציעה אוניברסיטת החלל ויותר יזמים שיתמחו בשיתופי פעולה בינלאומיים".

סא"ל לפיד מציין גם את השפעת האוניברסיטה על העיר המארחת: "כשהלימודים התקיימו בברצלונה כל תחום החלל פרח בעיר לאחר מכן – נפתחו עוד תכניות לימוד וקמו עוד מכוני מחקר. לא מן הנמנע שנראה השפעה דומה גם על ישראל בדמות מיזמי חלל נוספים ומשיכת אנשים נוספים לתחום החלל".

בעקבות מאמצים משותפים של הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בשנתיים האחרונות, החליט החודש חבר הנאמנים של האוניברסיטה לקיים את השתלמות הקיץ היוקרתית שלה בת תשעה שבועות ב-2016 בטכניון בחיפה. זו הפעם הראשונה שהקורס היוקרתי יתקיים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל.

יהונתן, שעובד במקום עבודה מסווג, הוא אחד מארבעה משתלמים ישראלים שיצאו בשנה האחרונה ללמוד באוניברסיטת החלל במלגה מלאה של סוכנות החלל: "תוך כמה שבועות אתה לומד כל מה שרק אפשר לחשוב עליו בתחום החלל. אחרי כמה שבועות של לימודים מצאתי את עצמי עובד על פרויקט עבור המכון לחקר החלל בברזיל בנושא שידור נתונים ממיקרו לווייניים לאזורים בהם אין אינטרנט".

לדבריו, "אחד האתגרים המורכבים הוא לדעת להסתדר עם החברים בקבוצה כשכל אחד מגיע מעולם משלו ובסופו של דבר צריך להגיש יחד פרויקט. רק בקבוצה שלי היו אנשים מצרפת, סין, פורטוגל, ארה"ב, קנדה, דרום אפריקה ואירלנד. לקח לנו שבוע רק להחליט על איך נקבל את ההחלטות. לכל אחד תרבות דיון משלו ודרך משלו לפתור בעיות, למשל בתרבות הסינית לא אוהבים וגם לא מקובל למנות ראש צוות שינהיג וייתן הנחיות לאדם אחר וצריך לדעת להסתדר עם המורכבות הזו".

הישראלים מתקבלים בהערכה רבה באוניברסיטה והקשרים שהם יוצרים ממשיכים הלאה לדברי יהונתן: "עד היום אני משתמש בקשרים שיצרתי שם. אלו קשרים שיכולים לסייע גם לתעשייה הישראלית למצוא משקיעים נוספים במיזמים ובחברות וגם לאקדמיה שתוכל להכיר ולשתף פעולה בקלות עם אוניברסיטאות מובילות בעולם". נדמה אבל שהחשיבות האמיתית של המוסד הבינלאומי היא זו שעימה בוחר יהונתן לסכם: "אפשר לומר שאם ייווצר מצב בו בני אדם יעברו לגור בחלל, אז אני יודע שאני כבר מוכן".