הגרסה הנשית של אוסיין בולט
היא מתנשאת לגובה של 1.52 מ', פרצה לתודעה רק לפני שש שנים וכבר התמנתה לשגרירת רצון טוב של ג'מייקה. על המסלול: היא הדבר הכי קרוב לבולט. שלי-אן פרייס-פרייזר, טיל הכיס שלא עוצר
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
ניסיון תפיסת הכדור כמעט הסתיימה באסון
צפו: ג'סטין ביבר שולט גם במגרש הכדורסל
לא תאמינו מאיפה קלעו את הסל הבא. צפו
שלי-אן היא למעשה החלק הנשי בזוג המלכותי בריצה ל-100 מ', המרחק המכתיר את המהיר בעולם, כשמן הצד הגברי נמצא לא אחר מאשר אוסיין בולט האחד והיחיד. שניהם לקחו את הזהב ב-100 באולימפיאדות בייג'ינג ולונדון, בולט הוסיף גם את ה-200 והשליחים. כאשר שניהם מתייצבים פיזית אחד מול השני, במקרה הטוב מגיעה אלופת הנשים שלי-אן לכתף של הענק שגובהו 1.95 מ'. הגדול והקטנה.
ד"ר יואב מקל, פיזיולוג-מאמץ, ראש בית-הספר לחינוך גופני במכללה הקדמית במכון וינגייט, מסביר איך זה קורה: "מכיוון שהיא קטנה, תדירות ומהירות הצעדים שלה עושים את ההבדל. יש לה כח מתפרץ עצום ובהשוואה לגובהה היא אינה רזה, 55 ק"ג. יתרון נוסף הוא מערכת עצבים מאוד יעילה עם קוארדניציה מושלמת".
למרות שהשניים הם נסיכי הריצה, ומייצגים אותה מדינה, קשה להצביע על קשר מיוחד ביניהם. למשל, כאשר שלי-אן נשאלה אחרי ה-10.69 שנ', הזהב הראשון של בולט באיצטדיון "קן הציפור" בבייג'ינג, איך הייתה הריצה שלו בעיניים שלה, הסבירה בתמימות: "לא ראיתי. הייתי בדיוק ברך לאוטובוס שהסיע חלק מהמשלחת". ככה זה, גמרה את חלקה ולא הסתכלה לאחור. גם לא על בולט.
מי שרואה את שלי-אן מקרוב, יתקשה להבחין כי מדובר בטייסת-מסלול. אחת שאינה שונה חיצונית מאלפי אחרות. נמוכה, כבר אמרנו. 55 ק"ג, כבר אמרנו. אין לה את העוצמות הטבעיות של בולט שכל פסיעה שלו שווה שניים וחצי צעדים. פסיעה אחת שלה, היא לא יותר מפסיעה אחת אבל היא היא עושה זאת בתדירות גבוהה בהרבה מאחרות. התוצאות והמדליות, הו התוצאות והמדליות.
אז נכון שהיא לא יכולה להיות גם תיאורטית שיאנית עולם: השיא של פלורנס-גריפית' האמרינית המנוחה, 10.49 שנ', שנקבע בסערה שהביאה פלו-ג'ו בקייץ 1988, נחשב לבלתי-שביר. סערה שנמשכה באולימפיאדת סיאול 1988 בריצת ה-200 מ' הבלתי נתפסת ל-21.34 שנ'. אולם מבין אלו שהתוצאות שלהן הגיוניות, לשלי-אן יש מקום של כבוד. 10.70 ב-100 (התוצאה הרביעית בהיסטוריה) ו-22.09 ב-200. והיציבות, אין יציבה ממנה.
בשבוע שעבר קפצה שלי-אן לביקור ראשון בתחרויות אולמות גדולה. בולט פוסח כידוע על עונת החורף, היא דווקא הגיעה לסופוט שבפולין. ההישג המוקדם שלה 7.08 ש' ב-60 מ', לא הבטיח לה את הבכורה. מריל א'והרה מחוף השנהב התהדרה ב-7.03. זה היה נכון עד לרצת הגמר. "טיל כיס" נורה ממשגר אדני הזינוק, וחצה ראשון בבירור את חוט המטרה. 6.98 ש', שיא אישי חדש ורק 6 מאיות לאט מהמקצוענית בתחום שיאנית העולם - אירינה פריבולובה הרוסיה מ-1992. מה המסר? שכל מרחק קצר הוא שלי-אן פרייזר. חוץ מזה, מה רע בבונוס 40 אלף דולר מחוץ לעונה הרגילה?
הגשימה את החלום של אמא
מקסין פרייזר הייתה אתלטית בילדותה. רצה למרחקים קצרים וקפיצה למרחק. רצתה להיות אלופה כשתגדל. מה לעשות כשבגיל 17 ילדה את בנה הבכור (אחיה של שלי-אן) ונאלצה לחפש פרנסה כדי לגדל את הילד. היא הקימה סלון יופי בקינגסטון, הצטיינה כספרית. עכשיו הלקוחות שלה מגיעות לספרית שהיא אמא לאלופה אולימפית ואלופת העולם. "בסך הכל הגשמתי בעצמי את החלום של אמא שלי", סיפרה שלי-אן באחד הראיונות.
כמו בולט, הפרטנר, היא פרצה לתודעה רק בסמוך לאולימפיאדת בייג'ינג 2008. עד אז הייתה רצה לא-רעה שזמנה 11.31 שנ' ב-100 מ' שלא הבטיח לה כלום. ואז, בשנה ה-21 לחייה חלה המפנה. האתלטית הצנועה שהתאמנה במשך שנתיים עם אסאפה פאואל, גם הוא אקס שיאן העולם, היממה במסלול בבייג'ינג.
את בייג'ינג עזבה עם שיפור של 59 (!!) מאיות השניה כשניצחה בגמר בהפרש של 20 מאיות, גדול למדי, את חברותיה לנבחרת שרון סימפסון וקרון סטיוארט (שתיהן התחלקו בכסף, מדלית ארד לא חולקה). מה שבת ארצה מרלן אוטי הנצחית לא הצליח לעשות, שלי-אן ביצעה בגדול. כך הפכה לאתלטית הג'מייקנית הראשונה שמנצחת באולימפיאדות, והפכה למספר 2 בדירוג הזמנים של ג'מייקה אחרי אוטי.
שנה אחרי בברלין 2009, בשעה שבולט גרם לרעידת אדמה במושגי הזמנים ב-100 מ', ה-9.58 הבלתי נשכח, פרייזר ניצחה ב-10.73 שנ' שהפכה אז לתוצאה השלישית בכל הזמנים (בינתיים כרמליטה ג'טר עברה אותה עם 10.62, אבל לא ראתה זהב כלשהו. באותו שלב כבר רשמה היסטוריה ראשונה: היא הפכה בו-זמנית לאלופת האולימפיאדה והעולם, וחלקה את התואר עם האמריקנית גייל דיברס. אחר-כך כשתזכה במדלית הזהב בלונדון 2012, כבר תהיה אחת מהשלוש היחידות שלקחו שתי אולימפיאדות רצופות ב-100: הראשונה הייתה ואיומיה טיוס מארה"ב ב-1964 ו-1968, ושנייה אותה דייברס (אגב, אותו סטייל: קטנה, אבל טיל ריצה משייט) שהשתלטה על אולימפיאדות ברצלונה 1992 ואטלנטה 1996.
ב-2010 חטפה את המכה הראשונה. בעוד היא התמנתה לשגרירת רצון טוב של ג'מייקה מטעם יוניצ"ף, תואר המוענק רק למובחרים, הסתבכה בבדיקות הסמים בליגת היהלומים בשנחאי. לטענתה, השתמשה בתרופות נגד כאבי שיניים, אבל ועדת הסמים הרחיקה אותה לחצי שנה. יצאה בעונש קל.
הפגיעה ניכרה בה כשהסתפקה במקום הרביעי באליפות העולם בדיאגו, וכל שללה היה מדלית הכסף בריצת השליחות 4X100 מ' של גמייקה. אבל חכו, חכו, אולימפיאדת לונדון 2012 סומנה על-ידה כמטרה. כבר במבחנים הג'מייקנים קבעה את שיאה האישי ותוצאת השנה בעולם 10.70.
בגמר בלונדון הלך קשה יותר מול ג'טר (10.75 לעומת 10.78) וגם חברתה ורוניקה קמפבל-בראון יצאה לא רחוק מהן עם הארד ב-10.81. לא פשוט להיות כל-כך נמוכה לרוץ 100 ברמות הגבוהות, קל וחומר לסחוב 200. למרות זאת, יצאה עם כסף בשיא אישי, 22.17 אחרי אליסון פליקס מארה"ב (21.88). כסף נוסף השיגה ג'מאיקה בהנהגתה ב-4X100 בשיא לאומי 41.41 מיד אחרי ארה"ב שהציבה שיא עולם פטנסטי.
בגיל 26 החליטה שזהו הזמן להתחתן. לא כוכב אתלטיקה כמקובל היה החתן, אלא בחור בשם ג'ייסון פרייזר. התחתן עם האשה המהירה בעולם.
לא עת ללידות, אלה יידחו. בינתיים עשתה עוד היסטוריה כשלקחה 3 מדליות זהב באליפות העולם במוסקבה. ב-100 (10.71) הקדימה ב-22 מאיות את מריל א'והרה, ב-200 שוב ניצחה את החוף שנהבית ב-22.17 לעומת 22.32. בשליחות, נקמו שלי-אן וחברותיה באמריקניות תוך קביעת שיא אליפות 41.29. שיא העולם של האמריקניות יחכה.
לפנייה לכתב/ת 
