הוא לא משלנו / מליניאק ברביעי
יש לא מעט שחקנים ישראלים עם רקורד מוכח של קיצוץ רגליים. עוד לא שמעתי מישהו מציע להשעות אותם לכל החיים. הם הרי משלנו, צריך להתחשב. לפי שמגרשים את ראיוס מהארץ, כדאי לספור עד עשר
הכניסה של רובן ראיוס ברפי דהן הקפיצה את כל חובבי הכדורגל. זה נראה רע מכל זווית, והקריאה לשלוח את ראיוס הביתה נשמעת מקצה עד קצה. אבל עוד לפני שהתקיים הדיון בעניינו, נשמעים גם הקולות לא להגזים בעונש, כי קל מאוד להשתלח בשחקן זר.
בתחושה שלי, הכניסה הפראית ברפי דהן חיסלה את הסיכוי של ראיוס להמשיך עונה נוספת בחיפה, למרות שיש לו חוזה. יהיה לו קשה לשחק במגרשים כשכל הקהל יהיה נגדו. משחקן מחונן כרטיס הביקור שלו התחלף בכסחן שובר רגליים.
יש לא מעט שחקנים ישראלים עם רקורד מוכח של קיצוץ רגליים. כן בכוונה, לא בכוונה, כולם יודעים שמסוכן להתקרב לרדיוס הפגיעה
שלהם. עוד לא שמעתי מישהו מציע להשעות אותם לכל החיים, וגם לא עד לסיום העונה. הם הרי משלנו, צריך להתחשב.
לפעמים שחקנים טועים בשיקול הדעת, ויורדים לגליץ' בתזמון מאוחר. גם אותי הדברים האלה מקפיצים לפעמים לתקרה. אני לא מסוגל לראות שחקן שפוגע בחברו פיזית או נפשית. אם ברור במאה אחוז שהוא עושה את זה בכוונה, אין מחילה. אבל אפילו במקרים החמורים ביותר לא מומלץ להסיק מסקנות כאשר המקרה עדיין חם.
העובדה שראיוס נסע לספרד (נסיעה מתוכננת מראש) דוחה את מועד הדיון בבית הדין של ההתאחדות, ומשחקת לטובתו. בסופו של יום, כולם בני אדם, והעונש על מעשה שבוצע לפני כמעט שבועיים לא דומה לזה שנעשה לפני יומיים.
אין לי ספק שזר יספוג עונש כבד יותר מישראלי, כי אף אחד הוא לא מלאך, כולל הדיינים. כל אחד מאיתנו יעניש את הבן שלו בעונש קל יותר מהעונש שיטיל על מישהו שהוא לא מכיר. שחקן זר אפשר לגרש, ישראלי יישאר לחיות כאן ויהודים הם רחמנים בני רחמנים.
אבל חשוב לזכור שכאשר באים בטענות לשחקנים ישראלים שהם משחקים רך מדי, הצד השני של המטבע עלול להיות כסאח. אפשר לשחק רך ומלוכלך, ואפשר לשחק חזק ונקי. הכל עניין של חינוך מגיל צעיר. והכי חשוב, לספור עד עשר לפני שחורצים דין. כמו שאני מכיר את הישראלי המצוי, המגמה תתהפך מהר מאוד מעונש השעיה לכל החיים ל"לא צריך להגזים. מה, הוא רצח מישהו?" ומשם יהפכו את הפוגע לקורבן ("תראו כמה שהוא בעצמו סובל, לא ישן בלילות"). לשמור על איזון ומידתיות, גם במגרש וגם בבית הדין.
הקרב על (שחקני) הבית
אני לא מכיר את כל פרטי הוויכוח בין ג'קי בן־זקן לניר קלינגר. עקרונית אני בצד של בן־זקן, שדורש מהמאמן שלו לשתף שחקני בית בקבוצה הבוגרת של מ.ס אשדוד. אין לי דבר נגד קלינגר, שדורש חיזוק ולא מוכן שהפסדים בגלל שילוב שחקני נוער יירשמו ברקורד שלו.
בן־זקן נותן לקלינגר גיבוי. זה נחמד בשביל לא להיות מפוטר עד סוף העונה. מצד שני, זה לא יעזור לקלינגר בהמשך דרכו, כשהמאזן הוא הדבר היחיד שיזכרו מהעונה הזאת. ואשדוד הולכת לעוד עונה של בינוניות.
מישהו זוכר כמה שחקני נוער העלה רן בן־שמעון לבוגרים, כשאימן את קריית־שמונה? זוכרים את השורה התחתונה. בן־שמעון קיבל חוזה בהפועל ת"א לא בגלל שחקני הנוער שקידם, אלא בזכות האליפות שלקח.
בן־זקן משקיע באקדמיה לנוער באשדוד, ורוצה לקדם שחקנים לרמה גבוהה. הלוואי שעוד בעלי קבוצות היו דורשים ממאמן הקבוצה הבוגרת לשלב שחקני בית. מכבי חיפה לא רצה לאליפות, אבל עד שאריק בנאדו נותן כמה דקות לשובל גוזלן יוצאת הנשמה. שי אבוטבול וסלים טועמה ישבו על הספסל מתחילת העונה, זה היה אכפת למישהו? הם לא עלו מהנוער, אבל הם שחקני בית. כשמפסידים מתחילים לדבר על שחקני בית.
אשדוד לא רצה לאליפות וגם לא תרד ללאומית, למה לא לקדם נוער? לשילוב נוער יש מחיר, וקלינגר זמני במועדון ולא מוכן לשלם אותו. לא שמעתי שיוסי מזרחי קיבל בונוס על המכירה של ניר ביטון לסלטיק. כל זמן שבעל הבית ממשיך לעמוד מאחורי המאמן גם כשהקבוצה מפסידה, קשה לבוא אליו בטענות. השאלה היא האם הדברים הובהרו וסוכמו מראש לפני תחילת העונה.
קידום צעירים כמדיניות זו הדרך הזולה להחזיק קבוצה ולהרוויח כשמצליחים למכור אותם, והכי נכונה כדי להעמיק את ההזדהות של האוהדים. למי שאין לו מיץ' גולדהאר מאחוריו, שילמד מאיזי שרצקי ועמוס לוזון. את המאמנים מעלים ממחלקת הנוער - ברק בכר, ייטב לוזון וקובי רפואה, ואת התוצרת מוכרים - אלרואי כהן, עומר דמארי וטל בן־חיים. אם יש טיפשים שמוכנים לשלם מיליון יורו תמורת שחקן ישראלי, חממה היא עסק לא רע. בסופו של יום, מה ההבדל בין מקום רביעי לשישי?
תנו ליהנות מכדורסל
כשמכבי ת"א הפסידה באשדוד ועפה מגביע המדינה בכדורגל, בהתאחדות תפסו את הראש. כשגם הפועל ת"א ומכבי חיפה סיימו את דרכן בגביע
, בהתאחדות החליפו צבעים. עכשיו הם תולים את מבטחם בהפועל באר־שבע ובבית"ר ירושלים, שתי קבוצות עם קהל גדול. מחשבות על עוד גמר כמו בשנה שעברה, בין קריית־שמונה להפועל ר"ג, מעבירות בהתאחדות צמרמורת.
בכדורסל המגרשים קטנים יותר, אבל גם שם לא קל למלא אולם. במינהלת הליגה לא היו יכולים לבקש בית עליון יותר אטרקטיבי מאשר מכבי ת"א, הפועל ירושלים, מכבי חיפה והפועל ת"א. ארבע קבוצות שמסוגלות למלא את האולם הביתי שלהן וגם להביא כמה אלפים למשחק חוץ חשוב.
ספורט בלי קהל הוא ספורט מסורס, והולך להיות כאן שמח. רק שהקהל לא ייסחף יותר מדי. כשזה קרוב, הפתיל דליק. לעורר עניין - כן, להתגרות - גם כן. להדליק מדורות, חס וחלילה. לקח הרבה שנים לבנות תחרות רצינית בכדורסל הישראלי. בכל קבוצה יש ישראלים מובילים, המשחקים מרתקים, אבל קל מאוד להרוס. עיזבו את השופטים ואל תעשו בלגן ליד הספסלים. תנו ליהנות מכדורסל.
לפנייה לכתב/ת 
