האקדח עדיין על השולחן בבית

ב-2008 עוגנה ההחלטה בחוק, בסעיף שלא נאכף עד היום. מאז נרצחו לפחות 14 בני אדם בנשק אבטחה מחוץ לעבודה, בהקשר המשפחתי. בין 2002 ל-2014 נרצחו לפחות 33 בני אדם בנשק אבטחה בהקשר משפחתי. בשנה שעברה, תוך שבעה חודשים בלבד, נורו ונרצחו חמישה בני אדם בנשק אבטחה שנלקח הביתה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מה רוצים הדיפלומטים הישראלים? / רדא מנצור

רק בשנה שעברה, בעקבות פעולה עקבית של קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" שאסף, תיעד ופרסם את התופעה, ולאחר חמישה מקרי רצח נוספים, נקט המשרד לביטחון פנים צעדים מעשיים ראשונים לאכיפת הסעיף הרלבנטי. במהלך הקיץ פרסם הנחיות חדשות המורות לאחסן נשק אבטחה במקומות עבודתם של המאבטחים, עם סיום משמרתם.

בסקר חדש שיזם וערך "האקדח על שולחן המטבח" נמצא שינוי מובהק בדפוסי אחסון הנשק של מאבטחים בעקבות ההנחיות החדשות. נראה שכיום רוב גדול מבין המאבטחים (כ-85% מהמאבטחים במדגם) מפקידים את נשקם במקום העבודה בתום המשמרת. רק כ-15% ממשיכים לאחסן בביתם את כלי הירייה שהנפיקה להם חברת האבטחה. המאבטחים העידו על שינוי בסדרי האחסון בתקופה האחרונה. מבין המאבטחים שמפקידים את נשקם במקום העבודה, 20% מחזיקים באישור לאחסן נשק בבית אבל מעדיפים לא לעשות זאת. בנוסף, בעקבות כניסתן לתוקף של ההנחיות החדשות, כ-27% מבין המאבטחים הפסיקו לשמור עם נשק.

נראה שההנחיות החדשות תרגמו לראשונה את החוק לשינוי ממשי בשטח. אלפי בתים ומשפחות הפסיקו לשמש מחסן נשק לתעשיית האבטחה. ההנחיות גם צמצמו משמעותית את תופעת חימוש היתר. יחד עם זה, הן לא חלות על מוסדות החינוך.

נשק קל בתוך המרחב הביתי מאיים במיוחד על נשים והן רוב הקורבנות של נשק המשמש לאבטחה. מבין 33 הקורבנות מאז 2002, 18 היו נשים. מחקרים בחו"ל מצאו שנוכחות של כלי ירייה מעלה עד פי חמישה את הסיכון לרצח אישה בבית, וכן שנשק חם משמש לפגיעה בבני הבית פי כמה מאשר להגנתם. בבית מוכה אלימות, נמצא שכלי ירייה מהווה איום ממשי על החיים לצד אימה משתקת. אלפי כלי ירייה שעדיין נשלחים יומיום לתוך משפחות בישראל כופים משטר אימה חמוש על אלפי נשים וילדים.

קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" המאחד 13 ארגוני נשים וחברה אזרחית מברך על הצעדים שננקטו - מאוחר מדי לנשים, גברים וילדים רבים מדי - וממשיך לקרוא לאכיפה מלאה של החוק ולהמשך צמצום תפוצת הנשק במרחב האזרחי. החברה האזרחית בישראל נוטה עדיין לראות בנשק קל אמצעי הגנה בלבד. עד לאחרונה, הקורבנות היו בלתי נראים. אחוז משמעותי מביניהם דוברות ודוברי רוסית או מהקהילה האתיופית, נשים וגברים שחברת הרוב בישראל "לא סופרת". 

אנחנו סופרות וזוכרות את הקורבנות, תוך התנגדות למחיקה של נשים וגברים מכל קבוצת השתייכות ודרישה ליישום מדיניות נשק שלא מתעלמת מהם.

רלה מזלי, סופרת, חוקרת עצמאית ופעילה פמיניסטית, מרכזת במשותף עם עו"ד סמדר בן-נתן את קמפיין "האקדח על שולחן המטבח" במסגרת פרויקט של אישה לאישה, מרכז פמיניסטי, חיפה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il