התמכרות למחשב: כך תזהו כי הילד שלכם בבעיה
משחקי המחשב התחילו את דרכם כאמצעי העשרה מתוחכמים וכדרך מצוינת וחדשנית ללמוד על העולם. אבל בדרך, הם השתלטו על כל רגע פנוי בחיי הילדים ואחראים, כפי הנראה, ללא מעט בעיות חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות. פסיכיאטר מסביר איך לזהות כי הילד שלכם בבעיה, ומה צריך לעשות כדי לנסות לחזור לחיים האמיתיים
העולם המודרני מציע להורים מגוון רחב של אפשרויות דיגיטליות באמצעותם הם מאפשרים לילדם את החשיפה לעולם. זה מתחיל מהקומפי הצבעוני, עובר לתוכניות טלוויזיה צבעוניות ומשחקי מחשב מהסוג שנועד ללמד ולהעשיר את עולמו של הילד.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
אלא שלפעמים, בלי ששמים לב, הורים מרגילים את הילדים שלהם לווסת את עצמם באמצעות המחשב - התינוק נרגע מהבכי על ידי הצלילים הנעימים של המשחק הצבעוני והילד שרק עלה לכיתה א' מפיג את השעמום שלו או נרגע מהמריבה עם אחיו, על ידי משחק מחשב. בחלק מהמקרים, הילד הקטן, שלא מזמן הלך לגן, מכיר, יודע ולומד את המחשב הרבה יותר מהר מאיתנו, ההורים.
איך המחשב יכול להזיק
התמכרות לאינטרנט - הפרעה נפשית רשמית
האם הילד שלך מכור למחשב?מסמך רפואי ראשון: כך תזהו התמכרות לפייסבוק
בהדרגה, המסך מפסיק לשמש ככלי בידורי והילד פונה למחשב כדי שיווסת אותו ויפחית לו אי שקט. מאוחר יותר המשחק הפשוט שקנינו לו מתחלף במשחק פנטזיה מורכב שהוא הצליח להוריד באינטרנט, בחינם, בלי כסף ובלי שנשים לב.
השלב הראשון של התרגלות למסך כמרגיע, והשלב השני של שקיעה למשחק פנטזיה, הופכים להיות דפוס מוכר האופייני לבני נוער שחלקם אחר כך מתמכרים למחשב.
משחקי פנטזיה (אם כי גם משחקים אחרים, שאינם מורכבים כל כך), נוטים לשאוב את השחקן אליהם ולגרום למעין תחושה של תלישה מהמציאות. על פי מחקרים אחרונים, נמצא כי בגיל צעיר ריבוי שעות מול משחקים מעין אלו גורמים לשינויים במוח המשפיעים בהמשך על יכולות קוגניטיביות, יכולות ויסות, יכולות איפוק וריסון עצמי ועוד.
ההתפתחות הויסות העצמי בגיל הצעיר היא חשובה מאד להמשך התפתחות תקינה בגיל ההתבגרות, גיל בו עיקר העיסוק הוא בגיבוש הזהות וברכישת כלים לחיים עצמאיים וחברתיים. זהות, עצמאות וקשרים חברתיים הם התחומים העיקריים הנפגעים בשימוש לא מבוקר במחשב.
מכיוון שכך, מניעה של הפיכת חיי הילד לחיים וירטואליים בעיקרם, וחיזוק התנהלות מווסתת בחיים הריאליסטיים, היא פעמים רבות המשימה העיקרית של דור ההורים הנוכחי.
איזה ילדים נשאבים למשחקי המחשב?
לרוב נראה כי ילדים הנוטים יותר להישאב למשחקי מחשב הם ילדים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות, לעתים ילדים מחוננים, אך עם קשיי למידה או קשיי התארגנות, קשיים אשר פחות בולטים בעת השימוש במחשב שמהווה מעין קביים ועוזר לעשות סדר.
עוד נראה, כי אלו ילדים החווים קשיים חברתיים כלשהם, נעדרי כלים המסייעים בתקשורת חברתית, וחלקם סובלים כנראה מחרדה חברתית. ילדים הנוטים להתאפיין בחוסר ביטחון, בעלי רגישות מאוד גבוהה וקושי בביטוי וורבלי, אף הם נמצאים בסיכון יחסי שכן כשהמחשב מהווה עבורם קרקע נוחה לבטא את עצמם עם פחות קושי.
לעתים אלו ילדים בעלי קושי בוויסות רגשי או פיזי - כלומר קושי להביע תחושות לא נעימות, כעסים, התרגשות, שמחה או עצב באופן מותאם ומבוקר. המחשב שוב מהווה פתרון נוח, קל, מרגיע ונוסך ביטחון, שהעולם בחוץ לא מספק, ובהדרגה יש התרגלות לבטא את הרגשות הללו ואת התסכול הנלווה במשחק בלבד.
הורים רבים פונים לסיוע כי יש להם תחושה לא נוחה שהילדים הצעירים שלהם לא רק משחקים במחשב לשם המשחק ואינם מוצאים בו רק מקור להנאה, אלא שהמחשב הוא העולם היחידי שלהם.
הם מבטאים את עצמם רק במחשב, גם אם יש להם חברים או הם מקיימים קשרי חברות הם סובבים סביב המחשב - בין אם דיבור על המשחק עצמו ובין אם משחק משותף יחד. נראה כי שאר הפעילויות המאפיינות חלק מחייהם של ילדים אחרים באותו גיל, מצומצמות וכל ניסיון לדבר עם הילד על נושאים אחרים או על נושאים רגשיים נדחה על הסף. לעיתים נראה כי כי לילד אין מספיק ניסיון, חשק או יכולת לשוחח על משהו אחר, מלבד משחקי המחשב.
מי צריך להשתנות - הילד או ההורה?
פעמים רבות, השינוי נדרש גם אצל ההורים. לעתים, חלק מההתמכרות קשורה לקושי בהצבת גבולות. לעתים קיימים מאבקי כוח במשפחה, קשיים בין ההורים ועוד סיבות מרובות. כך או אחרת, צריך ללמד את המשפחה לאפשר לילד לבטא את רגשותיו בבית, מבלי שיבוקר או ייפגע.
ישנם מקרים לא מעטים בהם הקשר המשפחתי-רגשי כה בולט, שמי שנרדש לשינוי הם ההורים, וברגע שהם מתנהגים ומרגישים אחרת, הילד משתנה באופן טבעי ולא נדרשת התערבות נוספת. נשוב לתפקיד המכריע של ההורים בהמשך.
עם זאת, ישנם מקרים בהם טיפול בילד עצמו הוא חלק אינטגראלי מהשינוי. כך במקרים בהם לילד יש מעט מאוד חברים, הוא נמנע מפעילויות חברתיות ונמנע מליצור אינטראקציות חברתיות, כשמערכות הקשרים החברתיות היחידות שלו נמצאות דרך המחשב או במחשב ולמעשה מסתכמות במשחקים דרך הרשת.
במקרים כאלה, התחושה היא שהילד "שוקע" במחשב ובמקביל משתף פחות ופחות בחייו כך גם במקרה בו הילד מווסת את רגשותיו בעזרת המחשב, כלומר שכשהוא מרגיש עצבני, רע לו והוא מתוסכל והדרך הבלעדית או העיקרית שלו להירגע ולהרגיע את עצמו היא על ידי הסתגרות ובריחה אל המחשב.
כך גם כשהילד משחק משחקים שהם לא לגילו ונבלע בתוך המשחק כך שהוא לא שומע ואי אפשר לתקשר איתו, ללא ניתוק פיזי שלו מהמחשב. וכך גם במקרה בו הילד מתרגם את הסיטואציות החברתית בחייו דרך מושגים שלקוחים מעולם הרשת והמשחק.
כך גם כששפת המשחק היא השפה היחידה שלו שבאמצעותה הוא מתרגם ומסביר את העולם סביבו, כשהוא נפגש עם חברים והשיחה סובבת סביב העולם הוירטואלי בלבד: והוא מדבר רק על המשחק, מצליח לתקשר עמם רק אם הוא יושב ליד המחשב ומראה להם איך לשחק איתם או כשהדבר היחיד שהם עושים יחד זה לשחק במשחק מחשב.
מתי יודעים שיש בעיה?
הורים רבים מגיעים עם ספקות, חוסר ביטחון והתלבטות - האם באמת משהו לא רגיל אצל ילדם או שהוא פשוט ככל הילדים בעידן המודרני? השלב הראשון לפיכך הוא זיהוי והגדרת המצב הנוכחי.
אם יש ניצנים של מצב דומה, קיימת התגייסות לשינוי וטיפול בעיקר לשם מניעת הידרדרות בעתיד ועל מנת לאפשר לילד להמשיך את התפתחותו באופן בריא ולאפשר לו להיכנס לגיל ההתבגרות מחוזק יותר.
השילוב בין הטיפול בילד לבין הדרכת ההורים ברוב המקרים מאפשר השגת מטרות אלו. במהלך הטיפול, פסיכולוג ילדים ונוער עובד עם הילד בעיקר על חיזוק כישורים ומיומנויות חברתיות, התמודדות עם כעסים, כלים לוויסות רגשי נכון, זיהוי רגשות ורכישת כלים להתמודדות עם הקשיים והימנעות מבריחה אל המחשב.
תפקיד ההורים בטיפול
פעמים רבות ההורים הם אבן היסוד של הטיפול. למעשה, בפועל, הגורם המרכזי שמביא לשינוי בחיים של הילד ובאורח החיים של המשפחה כולה הם ההורים. ההורים מהווים את המתווך העיקרי בין מה שהילד לומד בחדר הטיפולים לבין העולם הריאלי - הם שיעזרו לו להשתמש בכלים החדשים שרכש, כמו למשל איך לעזור לו לתמלל את מה שהוא מרגיש ועליהם האחריות ליצור אווירה המאפשרת שינוי ובעיקר מונעת התדרדרות.
ההורים מתרגלים הצבת גבולות, שימוש בונה בסמכות ההורית שלהם, לומדים כיצד להכיל את הילד, איך לפרש את ההתנהגות שלו, איך להתייחס אליו באופן אמפתי, כיצד להבין אותו ולהבין מה יסייע לו לחולל שינוי.
הם לומדים איך אפשר לתקן קשיים במשפחה בלי לברוח ובעיקר הם לומדים איך להעניק לילד את המקום בו יוכל להתפתח ולהתקדם. פעמים רבות, המשפחה לומדת שפה חדשה אשר תאפשר בסופו של דבר לילד להשתחרר מהקושי שלו ולהיות חלק בחיים הריאליים ולא רק הווירטואליים.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה ואינה ארצי, מטפלת בהתמכרויות ממרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
