בין עלוויסטן לחיזבאללסטן. מי שולט בסוריה?
יותר מ-130 אלף הרוגים, מיליוני עקורים ופליטים, וכל צד מנסה לבצר את אזורי ההשפעה שלו. לאן הולכת סוריה לאחר שלוש שנות מרחץ דמים?
שלוש שנים חלפו מאז שההפגנות המקומיות בדמשק ובדרעא בדרישה לביצוע רפורמות בסוריה התחלפו במאבק להפלת משטרו של בשאר אסד ובמרחץ דמים שסופו אינו נראה באופק. שלוש שנים, בהן הנתונים מספרים את כל התמונה: יותר מ-130 אלף הרוגים ובהם מעל 10,000 ילדים, 80 אחוז מהם אזרחים ומורדים (מתונים ואיסלאמיסטים), ו-20 אחוז מכוחות אסד וחיזבאללה; מיליוני עקורים בתוך סוריה; 2.5 מיליון פליטים שברחו מהמדינה ונזק של שלושה מיליארד דולר לתשתיות.
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
המונח המדויק ביותר להגדיר את מה שקורה בסוריה כרגע הוא "תיקו מדמם" ועד כה אין שובר שוויון והכרעה לטובת אחד הצדדים. באופן אירוני יש סוג של יציבות במערכה בסוריה לצד תהליך קנטוניזציה של אזורים שמתרחש בפועל. נראה כי מה שיכול ליצור שינוי זו רק מעורבות בינלאומית פעילה, שכרגע לא נראית בשטח או לחילופין גם פעולת התנקשות בודדת של המורדים באסד. באופן כללי, כל עוד חיזבאללה ואיראן משקיעים משאבים בסוריה לא נשקפת סכנה ליציבות משטרו של אסד, אבל סוריה כבר לא תחזור להיות מה שהייתה.
האירוע הבולט ביותר בשנה האחרונה בלחימה בסוריה היה השימוש בנשק הכימי על ידי המשטר הסורי בפרברי דמשק ובערים נוספות, שהביא לאלפי נפגעים והרוגים וכמעט גרם להתערבות צבאית של ארצות הברית. התהליך של פירוק סוריה מנשק כימי, שהחל כתוצאה מכך (בחסות רוסית), עדיין נמשך, אבל הוא ארוך מהמצופה ולא יסתיים כמתוכנן עד סוף חודש מארס. כל עוד פירוק הנשק איטי, למשטר הסורי יש לגיטימציה בשלטון כשהרוסים נמצאים במעטפת. חרף ההסכם לפירוק הנשק, האיום הכימי עדיין קיים, אומנם לא בהיקפים שהיו בעבר, אבל תהיה זו תמימות לחשוב שהסורים לא שימרו יכולת שיורית כזו או אחרת.
המשטר הסורי מבחינתו כבר הגדיר את השטח שבו השליטה שלו היא קריטית וניתן לקרוא לכך "עלוויסטן", כלומר מדינת העלאוויים, בני עדתו של הנשיא הסורי אסד. השטח כולל את ערי החוף לטקיה וטרטוס, דמשק ופרבריה, העיר חומס, חלב ודרעא. בערים אלו יש מורדים, אבל מבחינת המשטר הסורי מדובר באזורים קריטיים שאיבודם הוא בבחינת ייהרג ובל יעבור.
בשאר האזורים, בעיקר בפריפריה הסורית, יש שליטה של מורדים, חלקם לאומנים וחלקם איסלאמיסטיים, במקביל למרחב הכורדי שכבר מתנהל בעצמאות יחסית. בגבול ירדן לדוגמה ישנם מורדים מתונים ואיסלאמיסטיים, ובגבול עם ישראל בעיקר מתונים. בגבול עם תורכיה יש נוכחות מוגברת של איסלאמיסטיים ובגבול עם עיראק מדובר באנשי הג'יהאד העולמי שמחוברים לארגון אל-קאעידה בעיראק.
איסלאמיסטים ברמת הגולן
רמת הגולן הופכת לחשובה יותר ויותר עבור המשטר הסורי, בעיקר בגלל הציר האסטרטגי עם דרעא שנמצא על דרכי הגישה לדמשק. גישה של איסלאמיסטים לרמת הגולן תהווה בעיה לשלטון אסד ולכן מרחב דרעא הוא קריטי למשטר.
על פי הערכות, ברמת הגולן יש בין 5,000-10,000 מורדים. 60 אחוז מאזור החיץ בגבול עם ישראל נמצאים בשליטת מורדים שנחשבים ליותר מתונים. בדרום הרמה יש נוכחות של גורמים איסלאמיסטים שנמצאים בקשרים עם ארגון ג'בהת א-נוסרה, שאנשיו דומיננטים מאוד בדרעא.
מבחינת ישראל, שלוש השנים בהן מתחוללת מלחמת האזרחים בסוריה גרמה להחלשת הצבא הסורי ואיום התמרון שלו כלפי ישראל פחת. כיום יש בצבא של אסד כ-230 אלף חיילים, כאשר מחזורי הגיוס צנחו מ-30 אלף מתגייסים ל-2,000 בלבד, ורוב המשרתים מקבלים משכורות קבע. מי שמחזיק את הצבא הסורי הם משמר הרפובליקה, דיביזיה 14 והכוחות להגנת המולדת, כוחות אזרחיים שמסייעים לו בלחימה לצד מיליציות מקומיות.
במהלך שלוש השנים האלו עשה הצבא הסורי מעבר ללחימה בשטח בנוי, שידרג את יכולות הארטילריה שלו ולחימת חיל הרגלים הפכה לקריטית יותר מאשר השריון. לצבא הסורי יש יכולות אש לטווחים קצרים והוא משתפר בתחום זה. הצבא החל לאחרונה להשתמש בחביות הנפץ לא בגלל מחסור בתחמושת, אלא כדי לשפר את הדיוק.
המשטר הסורי נשען על שלושה גורמים מרכזיים: רוסיה, איראן וחיזבאללה. יש מעורבות רוסית גדולה מאוד בכל חלקי סוריה באספקת מערכות אמצעי לחימה, טילי קרקע אוויר, מערכות הגנה, ארטילריה וייעוץ ביטחוני. גם האיראנים מספקים אמצעי לחימה לצבאו של אסד, בנוסף לאלה שמייצר המשטר בעצמו.
בין כוח קודס האיראני לבין חיזבאללה יש חלוקת משימות ברורה. מאות איראנים נמצאים על אדמת סוריה, ויחד עם 3,500 עד 4,000 לוחמי חיזבאללה הם פרוסים בכל רחבי סוריה, בין אם זה בחלב, דמשק, חומס ואולי גם רמת הגולן. בלבנון, הפופולריות של הארגון ומנהיגו חסן נסראללה ירדה בגלל מעורבותו בלחימה בסוריה, אבל למרות כ-300 הרוגים וכ-1,500 פצועים חיזבאללה לא מראה סימנים שבכוונתו להפסיק את הלחימה, ומבחינת המורדים זו בשורה לא טובה.
מורדים, אבל לא מאוחדים
מהצד השני של המתרס נמצאים הרבה כוחות וארגונים שמתנגדים לאסד ונלחמים כדי להפילו. מדובר בכ-120 אלף מורדים ש-60 אחוז מהם איסלאמיסטים. בין 10-20 אחוז מזוהים עם ארגוני הג'יהאד העולמי כמו ג'בהת א-נוסרה והמדינה האסלאמית בעיראק (וא-שאם). הפטרונים של המורדים הם בעיקר ממדינות המפרץ כמו בחריין, קטאר, סעודיה ויש גם מורדים שנהנים מתמיכה של הנהגת אל-קאעידה.
'הצבא הסורי החופשי' היה אמור לאגד את כל הכוחות, אך לא עשה זאת בהצלחה רבה. הוא נחשב למתון יותר וממומן על ידי סעודיה, ירדן, טורקיה והקהילה הבינלאומית. יש ניסיונות סיוע של ממש למורדים גם מצד גורמים ירדניים ואמריקנים, כמו גם מעורבות של בריטניה וצרפת. זה בא לידי ביטוי בכסף ובאמצעי לחימה.
המצב בסוריה גרם לחיבורים מאוד לא טבעיים בתוך מסגרת הגג שנקראת המורדים. האינטרסים המשותפים גורמים לקואליציות שונות ומשונות בין גורמים איסלאמיסטים ומתונים, כאשר הגורם היחיד שאינו רצוי באופן גורף הוא הארגון של המדינה האסלאמית בעיראק, וא-שאם. ארגון זה מוכר כבר שנים בעיראק בגלל דרכי הפעולה האכזריות שלו כלפי האוכלוסייה.
גם לבנון סובלת
החזית הלבנונית קשורה בטבורה לחזית הסורית יותר מאי פעם, על רקע המעורבות של חיזבאללה בלחימה בסוריה, וארגוני האיסלאם הרדיקלי והג'יהאד העולמי שפועלים בשתי החזיתות (יש בלבנון התארגנויות מיומנות יותר מפעם של אל-קאעידה).
חיזבאללה גם החל באיסוף מודיעין ובפעולות קונקרטיות נגד אותם ארגונים. אפשר להוסיף לכך את השבר בין השיעים לבין הסונים, חוסר היציבות השלטונית והצבאות המוחלשים בשני הצדדים.
לא בכדי הגבול בין לבנון לסוריה, שגם בלאו הכי ידוע כאזור ספר, הופך למטושטש יותר מאי פעם. מצד אחד כוחות חיזבאללה עוברים בו בדרכם ללחימה בתוך סוריה, ומהעבר השני זורמים פליטים סורים ללבנון, ומספרם נאמד כבר במיליון. בעיירה ערסאל הסונית בבקעת הלבנון, ליד הגבול בין המדינות, חיזבאללה מנהל עם צבא לבנון מבצע נגד גורמי הג'יהאד העולמי שנמצאים באזור.
בדאחיה, מעוזו של הארגון בביירות שנמצא על הכוונת של אותם ארגונים שלוחמים נגד אסד, חיזבאללה הציב מערכות הגנה שאותן הוא הולך ומשכלל. כמו כן הוקמו יחידות שמטרתן לספק הגנה ואבטחה בדאחיה.
מבחינת ארגון הטרור השיעי, החזית הסורית אומנם עומדת בראש סדר העדיפויות לעומת ישראל, אבל חיזבאללה מתאמן לביצוע פעולות התקפיות, בין אם זה באמצעות מנהרות או דרך הגדר, ובונה כוחות מיוחדים שפרוסים בכל רחבי לבנון. מבחינת יכולות האש, חיזבאללה קיבל טילי קרקע-אוויר שמסייעים למערך ההגנה האווירית שלו (טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה) הצטייד בעוד טילי קרקע-קרקע ושומר על היכולת המזל"טית ושל כלי הטיס הבלתי מאוישים שלו.
לפנייה לכתב/ת 
