מחקר מדעי לבטטות כורסה
מהג'נטלמנים שניסו לקרר הודו דרך חיפושים אחרי המטוס המלזי בתמונות לוויין ועד לגילוי גלקסיות מהמחשב בבית, אפילו בזמן שמשחקים או ישנים - חכמת ההמונים מסייעת למדע
אחד מהפתרונות שניסו ליישם בתעלומת המטוס המלזי הנעלם מהווים הדגמה מאלפת לכוחה העולה של חוכמת ההמונים בעידן האינטרנט והרשתות המקוונת. בזמן שכוחות חילוץ, צבאות ומתנדבים מרחבי העולם משתתפים במבצע החיפוש עתיר הטכנולוגיה של המטוס, חברת DigitalGlobe מציעה לגיבורי כורסא ברחבי העולם לתרום את חלקם למאמץ.
מחפשים מחט בערימה של אוקינוס
החברה מחזיקה במאגר אינטרנטי של תמונות לוויין באיכות גבוהה של אזור מפרץ תאילנד, וכדי לסייע במציאת מחטים במאגר השחת העצום, גולשים ברחבי העולם יכולים להיכנס לאתר החברה, ולהשתתף בחיפושים. באתר ניתן לעבור על תמונות לוויין של האוקיינוס ולתייג אזורים בהם נראים אובייקטים חשודים.
על מנת לייעל את תהליך החיפוש, אלגוריתמי החיפוש של החברה יודעים לזהות אזורים בעלי כמות רבה של תיוגים. עד כה עשרות אלפי שומרונים טובים השתתפו בחיפוש הדיגיטלי, וגרמו לאתר לקרוס מפעם לפעם, אולם גם מצאו מספר רמזים. משחקון הלוויין של DigitalGlobe מהווה רק דוגמא לתחום שצובר תאוצה בעולם המחקר המדעי וטכנולוגי. הכירו את "מדע ההמונים", או ה- Citizen Science.
מדע הג'נטלמנים
שיתוף הקהל הרחב במה שנחשב לרוב כתחום צר של יודעי דבר בלבד, איננו תופעה נדירה בעולם המדע והמחקר. אמנם מדע ההמונים הינו תחום שעלה לכותרות בעיקר בעשרות השנים האחרונות, אולם ניתן לאתר את שורשיו עוד בימי הינקות של המדע המודרני, במה שנהוג לכנות "מדע הג'נטלמנים".
אלו היו אנשים משכילים, לא בהכרח בעלי הכשרה מדעית פורמלית, אשר חקרו תופעות שונות ואף הגיעו לתגליות רבות בכוחות עצמם, ולא במסגרת אוניברסיטאות המחקר. כך למשל הפילוסוף סיר פרנסיס בייקון, אבי צורת החשיבה המדעית המודרנית, היה בכלל עורך דין חסר הכשרה מדעית וקפא למוות על מזבח המדע כאשר ניסה לקרר תרנגול הודו. גם מחקריהם של ניוטון, לייבניץ ואפילו דארווין התבצעו באופן עצמאי, ולא דרך אוניברסיטאות מחקר מדעיות. את המונח "Citizen Science" הטמיעו בשנות ה-80 חוקר הציפורים ריק בוני וצוותו, אשר הקימו מעבדת מדע המונים המשתפת באופן אקטיבי את הציבור במחקרים שונים.
כיום, המדע בהשתתפות הקהל מקבל מימד חדש ומרתק: פרוייקטי המחקר שמתקיימים באוניברסיטאות ובמעבדות תלויים במימון חיצוני ולכן גם באינטרסים שונים, שלא תמיד קשורים לטובת ההתקדמות המדעית בלבד. אולם במקביל, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה גרמה לכך שנאסף מידע רב מחיישנים וניסויים הנמצאים על פני, מתחת ומעל כדור הארץ. הדבר מקשה על קבוצות מצומצמות של מדענים לנתחו ולהפיק ממנו משמעויות. כאן נכנס לתמונה מדע ההמונים: מהפכת האינטרנט ומזעור הטכנולוגיה מבית מדרשו של עמק הסיליקון מאפשרים לכל אזרח להשתתף במאמץ המדעי. מכשירים זעירים בעלי כוח חישוב אדיר נמצאים בכיסו ובביתו ובידו של כל הדיוט, ויוצרים "דמוקרטיזציה" של המהפכה המדעית. החל מפיצוח חלבונים שייסעו למאבק במלחמה בסרטן ועד למיפוי גלקסיות רחוקות, אנשים פשוטים יכולים לסייע למחקרים חשובים מנוחות הכורסא שבביתם. אז האם אתם מוכנים להשתתף, או יותר נכון- להפעיל את הניסוי?
מסע בין כוכבים: דור ה- Y
Zooniverse הינו אולי פרויקט מדע ההמונים הגדול ביותר שפועל היום, וכולל כמיליון מתנדבים פעילים. אלו יכולים להשתתף בעשרות סוגים של ניסויים מדעיים, מתחומים שונים ועם רמות השקעה וידע שונות. עד כה מעל 60 מאמרים מדעיים פורסמו בכתבי עת אקדמיים באמצעות מידע שנאסף על ידי מתנדבי הפרויקט. אחד הפרויקטים המרשימים ביותר באתר הינו Galaxy Zoo: המיזם התחיל כניסיון לתעד צורות שונות של גלקסיות. לאחר שהמתנדבים נתקלו בצורה לא מזוהה, הם הסבו את תשומת ליבם של המדענים, ויחד הם הגיעו להבנה שהם גילו סוג חדש של גלקסיה. מדעני הכורסה האמיצים קיבלו קרדיט במאמרים המדעיים שהתפרסמו בעקבות התגלית.
פרויקט מעניין ומפורסם נוסף בתחום מיפוי החלל הינו SETI@home - פרויקט מדעי ותיק שמטרתו לנתח אותות רדיו שמגיעים מהחלל החיצון, שאולי יעידו על קיומם של חיים אינטליגנטיים בכוכבים אחרים. התוספת של ה- Home הינה חלק חדש יחסית בפרויקט, במסגרתו יצרו המדענים תוכנת מחשב שמשתמשת בכוח החישוב של המחשב הביתי על מנת לסייע בניתוח המידע. התוכנה מגיעה בצורה של שומר מסך, וכמעט שאינה מכבידה על המחשבים החזקים של ימינו. ולא רק בחייזרים עסקינן: סוכנות החלל נאסא פרסמה לא מכבר תחרות ליצירת אלגוריתמים שיסייעו בגילוי אסטרואידים החולפים סמוך לכדור הארץ.
שחקו קנדי קראש ותרמו לאנושות
תחום פופולרי נוסף שמסייע בהצלחה רבה למחקר המדעי הינו עולם הגיימינג. על פניו, השידוך שבין מדענים לגיימרים הינו ביזארי למדי, אולם למעשה לא מדובר בעולמות לגמרי נפרדים: שניהם דורשים מהמשתתף לפתור בעיה במסגרת סט של כללים נתונים. כך למשל, ניתוח גנטי מצריך למצוא צירופים ותבניות בתוך ערימות של מידע רב. אם זה נשמע לכם מופרך, תתפלאו לדעת שב-2011, גיימרים ששיחקו במשחק הרשת Foldit, הצליחו לפצח את מבנה האנזים שגורם למחלה דמוית איידס בקופים. המדענים ניסו להתמודד עם בעיה זו במשך 13 שנים, בעוד שהגיימרים פתרו זאת בשלושה שבועות בלבד. שחקני המשחקי Planet Hunters, שעוסק בגילוי כוכבי לכת דמויי ארץ שיכולים לאפשר חיים, הצליחו לגלות עד כה 40 כוכבי לכת פוטנציאלים שכאלו. השילוב שבין גיימיניג למגע מגלם בתוכו פוטנציאל אדיר: תושבי כוכב כדור הארץ מבלים 3 מיליארד שעות בשבוע במשחקי מחשב ורשת. נסו לחשוב על הגילויים אליהם נגיע אם מדענים יצליחו לרתום קמצוץ מהמשאב הזה לטובת מחקר מדעי.
כיום, כמות "משחקי המדע" הינה מרשימה למדי. כך למשל המשחק דמוי הקאנדי קראש Phylo מסייע בפיצוח מבנה של גנים, Forgotten Island ממפה אורגניזמים שונים לטובת מחקרים על השפעות שינויים אקלימיים על בעלי חיים, Ora מסייע לגבש אסטרטגיות להגן על יערות הגשם ו-Whale FM מסייע לביולוגים ימיים לחקור את האינטליגנציה של לווייתנים.
במקום לעשות עוד סלפי, פצחו חלבונים
מעוניינים לסייע למדע, אבל עצלנים מדי אפילו בשביל לשחק במשחק מחשב? אין בעיה- פרוייקט BOINC מאפשר לחובבי מדע עצלנים במיוחד לרתום את כוח החישוב של הסמארטפונים והמחשבים הביתיים על מנת לסייע לפרויקטים שונים בצורה פאסיבית לחלוטין. האתר מכיל יותר מכ-80 פרויקטים, כמו למשל אפליקציית ה-Samsung Power Sleep, אשר הופכת את הטלפון החכם שלכם למכונה לפיצוח רצפי חלבון. האפליקציה הינה למעשה שעון מעורר, ותופעל רק כאשר הטלפון טעון לחלוטין עם וויפי פועל, כך שאת התרומה המדעית ניתן לבצע תוך כדי שינה ערבה. אז למה אתם מחכים?
