שטח הפקר ברחבה / מליניאק
כשאלכס טיוס מושבת ושון ג'יימס מחלים מניתוח, רחבת הסל של מכבי פרוצה. נכון שז'לגיריס היא לא קנה מידה, אבל מוגזם שהליטאים לוקחים כדורים לסל בלי לחשוש מחסימה
כשמאמן פוגש קבוצה עדיפה, הוא צריך להחליט על מה הוא מוותר ובמה הוא מתרכז. שטומברגאס, המאמן הליטאי, החליט לכווץ את ההגנה, לוותר על הקליעה מבחוץ ולסגור את סופו בשמירה כפולה. הגיוני, אבל לסגור את סופו עם שני שחקנים ולקבל ממנו סל על הדאבל־טים, זה מגוחך.
אגב, ברבע הרביעי היווני התקשה יותר מול שומר בודד. סופו הפך העונה ליותר אגרסיבי בהגנה. יותר מדי אגרסיבי. העבירות שלו הן פקטור משמעותי ביציבות של מכבי, ואת רוב הפאולים הוא מבצע שמונה מטר מהסל, אחרי חילוף הגנתי עם גארד. בשביל מה לרדוף אחרי שאראס מחוץ לקשת? למה זה טוב?
כשאלכס טיוס מושבת ושון ג'יימס מחלים מניתוח, רחבת הסל של מכבי הופכת לשטח הפקר. חודרים בלבד. נכון שז'לגיריס היא לא קנה מידה, אבל מוגזם שהליטאים לוקחים כדורים לסל בלי לחשוש מחסימה. כשהגבוהים חסרים או בבעיית עבירות, זה מחייב את הגארדים לעבוד קצת יותר קשה עם הרגליים, או לפחות להקריב עבירות כדי לעצור את החדירות.
יוגב אוחיון פתח בחמישייה. החזרה שלו לכושר חשובה להמשך הדרך. אחרי פגיעה בעין, שחקנים חוששים ממגע למרות משקפי המגן, ויוגב בדק את עצמו בכמה חדירות ויצא מהן בשלום. סילבן לנדסברג קלע רק נקודה אחת, דווין סמית' רק 3 וג'ו אינגלס 4 בלבד. זה כמעט לא הורגש. מספיק ששניים־שלושה ייתנו את המנה שלהם, בשביל לנצח קבוצה כז'לגיריס.
ג'סטין דנטמון הוא שחקן התקפה גדול. 17 נקודות למשחק בממוצע. בשבוע שעבר קלע 28 נגד צסק"א. אבל מה עם קצת הגנה? גם שאראס לא שר ההגנה, אבל עדיין רואה מגרש ומסוגל לעשות חמש נקודות בדקה. השאלה כמה דקות כאלה הוא מסוגל לרוץ, וכמה נקודות עושים עליו. עדיין לא פג תוקף.
דייויד בלאט
צילום: אורן אהרוני
מומלצים