וולף וולף / על הניצחון של מכבי ת"א
בלאט מחויב לאסטרטגית הזאב-זאב, כך שלשחקנים אין יכולת להוריד הילוך לרגע ועושים את המינימום כדי לנצח יריבות פחות טובות. וגם: יוגב 'עבדול ג'אבר' ותופעת הטבע הקרויה סופו. עידו אשד עם תובנות אחרי ה-67:77 של הצהובים על ז'לגיריס
הציפיות שמכבי ת"א תיתן הצגה כל שבוע, מעבר לניצחון, הן אולי טבעיות מצד אוהדים תאווי משחקים גדולים והבסת יריבות, אבל לא ריאליות אם מבינים את העומס והלחץ שהם מנת חלקם של השחקנים והמאמנים לאורך השבועות הארוכים של שלב הטופ 16. ומכיוון שבלאט מחויב לאסטרטגית הזאב-זאב, הוא תמיד יגיד לפני כל משחק שהוא יהיה "קשה מאוד", ו"הם קבוצה מצוינת שמתחה את צסק"א". וכך לשחקנים אין יכולת להוריד הילוך לרגע, והם עולים קצת שטוחים רגשית למשחקים כאלה, מול יריבות פחות טובות, ועושים רק את המינימום כדי לנצח. אבל זו יכולת חשובה מאוד ומכבי אוספת במשחקים האלה תובנות והצלחות שישרתו אותה בהמשך.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
ככה חגג דני אלבס את העליה לרבע גמר ליגת האלופות
ניסיון תפיסת הכדור כמעט הסתיימה באסון
הזוי: כרטיס אדום אחרי 20 שניות
סופו הוא תופעת טבע - אסור לקבל כמובן מאליו את השיפור ביכולת הכוח המתפרץ שלו (הקרדיט לאבי קובלסקי והצוות הפיזיולוגי) שמאפשר לו
לצאת לחטיפת כדור,לכדרר כמו גארד ולקלוע ליי אפ. וגם לזנק על כדורים תוך כדי נפילה של 160 קילו על עצם המותן, לקום מהר ולרוץ להגנה, והכי מרשים אמש, ולעלות בהבזק לפולו טיפ בריבאונד התקפה כמו היה נער קליל וגמיש. פשוט להתפעל ולפרגן.
ועם זאת, בעיית העבירות שלו מעיקה - הפעם הוא ביצע את הפאול השלישי (דקה 13),ושוב זה קרה כשיצא לעזור בפיק אנד רול או כשסגר קו לשאראס. חשוב למכבי להראות אינטנסיביות הגנתית, אבל חשוב יותר שסופו יהיה על המגרש, במיוחד במצבת הגבוהים הדלילה, ובדקות שלו על המגרש מכבי משיגה את היתרון שלה ברוב המשחקים (מדד פלוס מינוס הגבוה במכבי לאורך העונה). הנוכחות שלו מייצבת את הקבוצה שבלאט ירצה לראות בהמשך המשחקים ובהצלבה, וצריך למצוא דרכים לשחרר אותו מהעבירות. נכון שהוא גם ככה יכול לשחק פחות דקות, אבל בכושר הגופני המצוין שלו הוא יכול לתרום יותר, בפחות מאמץ מיותר.
סיפור לשבת: כשאימנתי את הנוער של הפועל תל אביב, היה לנו שחקן גבוה ומוכשר בשם ב' (השם שמור במערכת), שנכנס כל הזמן לבעיית עבירות. באותה
עונה זכיתי למדריך-על בשם יהושוע רוזין ז"ל, שהיה מופקד על הכשרת הדור הצעיר במועדון. אחרי כמה משחקים יהושע ניגש אלי ואמר: "אתה צריך לשמור על ב' - תעבור להגנת 1-4". עניתי לו "בוודאי יהושע, נשמור בוקס-אנד-וואן אבל איך זה יעזור למנוע ממנו עבירות?".
ואז רוזין צעק עלי: "תיכף תקבל בוקס. לא ארבעה איזורית ואחד אישית. ארבעה אישית ואחד איזורית!!". וכך היה. ב' עמד במרכז הצבע, עזר לחדירות, תמיד היה באיזור הריבאונד, ורק ליווה בעין שחקן אחד של היריב שעליו ויתרנו. אחד שגם ככה לא רגיל לקלוע. ברור שזה יותר קל בליגה לנוער מאשר ביורוליג, אבל אפשר לפתח את הרעיון. היי, זה של יהושע!.
במסגרת החוויה הרגשית קיבלנו את דיוויד בלו, השריד האחרון מנס ז'לגיריס על המגרש במכבי, ואת שאראס מהצד שני. איכות של שחקנים ששורדים את הזמן והמקום, ולא בכדי. מה שיש לשאראס בקצה האצבעות אי אפשר ללמד אף ילד. תחושת הבטן מתי לעשות איזו פעולה, לרוץ, לחדור, לעצור לקליעה, למסור. פשוט לשבת ולנצור כל רגע. וטוב שהפרחים וקבלת הפנים תיקנו את החוויות הקודמות של שאראס בהיכל (שריקות בוז לפני משחקים וכהנה). אחד הגדולים, אולי בפעם האחרונה.
מכבי נכנסת לשבועות אינטנסיביים מאוד. הבית העליון בליגה המקומית הוא שינוי משמעותי לגבי מכבי - שישה משחקים מול הטובות ביותר, ואסור לה ליפול כי היא חייבת לשמור על המקום הראשון, שמשמעותו אירוח המשחק המכריע בסדרת שני המשחקים בגמר הפלייאוף. ההפסד של ריאל במינכן רק מחזק יותר את הגישה הנבונה של בלאט בסיום המשחק הקודם בקובאן, כי חשוב יותר לשמור על המקום השלישי ולא לקבל את ברצלונה. ואם תהיה הזדמנות לשני - וולקאם. והנה יש. רק שעכשיו גם המשחק במינכן הופך לקריטי. וולף וולף !!!
לפנייה לכתב/ת 
