שארל אזנבור: אגדה חיה בהופעה
הזמן אמנם נותן את אותותיו בשאנסונר הצרפתי שארל אזנבור, ומדי פעם הוא זקוק להפסקת נשימה, אבל בהופעה נוספת בישראל הוא הוכיח שוב את יכולתו לגעת ללב הקהל, להעלות על פניו חיוך ולהעמיד אותו על רגליו
חמישה חודשים אחרי ההופעה הבלתי נשכחת שלו בישראל, שארל אזנבור חזר אמש (שבת) לבמת אצטדיון נוקיה. רבבות מעריצים מושבעים קיבלו בחום את מי שנחשב לאחד מאחרוני הנפילים של השאנסון הצרפתי, וגם בביקור הנוכחי חדש השתרג בישן ובסופו של ערב כולם יצאו מרוצים.
צריך לומר את האמת: סימני הזמן נותנים אותותיהם, אחרי הכל מדובר בפרפורמר שכבש כל במה אפשרית במשך שבעת העשורים האחרונים, שבהם עסק בעשייה בלתי פוסקת. בעולם של מוצרים חד פעמיים אזנבור הוא מונומנט אנושי פנומנלי.
"ברוכים הבאים" הוא פתח בעברית. המוזיקה החלה לנגן בקצב, אך אזנבור לא היה מרוצה. "אתם מנגנים חזק מדי", הוא נוזף בהרכב: "כשזה חזק אני לא שומע כלום ואם אני לא שומע כלום, אני לא יכול לשיר". אזנבור הוא לא מהסוג שיכסה על פגמים, ההיפך, הוא הראשון לחשוף את החולשות. "עוד חודשיים אני אחגוג יום הולדת 90", הוא אמר לקהל. "בגיל מסוים, אתם יודעים, יש כל מיני דברים שצריך לקחת בחשבון: אתה עלול להתעייף בקלות או לאבד את הזיכרון. אני אגלה לכם סוד: ליתר ביטחון יש לי טלפרומפטר כדי שאם אשכח את המילים, אוכל לקרוא אותן מהמסך. זמרים אחרים לא יאמרו לכם את זה. לי זה לא מפריע לומר. חוץ מזה - כשאני מתעייף, אני מתיישב. פעם, כשהייתי צעיר, זה היה חלק מהמיזנסצנה, היום זה אמצעי זהירות".
לקונצרט של אזנבור יש עמוד שדרה בנוי היטב. שינויים הוא מכניס בשוליים, השמורים לשירים חדשים או כאלה שמתחשק לו לחזור אליהם. נראה שבמרחב השוליים המשתנה שילב אזנבור הפעם שירים שמכוונים באופן מיוחד לקהל הישראלי. אזנבור פתח את הקונצרט עם "Les Emigrants", שיר על מהגרים. "הם יצרו ביחד עולם חדש בלי שואות ובלי גטאות... שימשו דוגמה לאנושות... המהגרים".
"חבר יהודי קרוב ששמע את השיר בפעם הראשונה אמר לי שעד סופו היה משוכנע שהשיר נכתב על יהדות אירופה. זו הסיבה שהחלטתי לכתוב שיר גם על השואה. היה לי קשה מאוד למצוא את המילים הנכונות אבל בסוף זה קרה", סיפר אזנבור כיצד נולד השיר "J'ai Connu", שאותו שר בהמשך. "מה שאדם עושה לאדם בניגוד לכל חוק, חיה לא תעשה. מה שאדם עושה לאדם בשם האמונה, קשה לתאר".
אזנבור נוגע ללב עם "Mon Emouvant Amour", שיר אהבה לאישה חירשת אילמת שבעבורה לומד גיבור השיר את שפת הסימנים, ושובר את הלב עם "Comme Ils Disent" שיר על הומוסקסואל מזדקן ובודד. הוא מעלה חיוך עם "Emmenez Moi", שבו הוא שר על ארצות השמש שתחתיה עליבות החיים נסבלת, ומקפיץ את הקהל על רגליו כהרגלו עם "שתי גיטרות", שיר שיכורים צועני שסוגר את הערב.
מעט מאוד אגדות חיות עוד נשארו סביבנו. אזנבור הוא אחת מהן. גם בגיל 90 הזמר, המלחין הפזמונאי והשחקן הפנומנאלי הזה לא משחרר אחיזה, ומזכיר: מעבר לזמני ולמתכלה, ישנם אלה המעטים שמשאירים חותם.
