תמי במצב קשה: רק השתלת ריאות תציל את חייה
לפני חמש שנים אבחנו הרופאים שקוצר הנשימה שממנו סובלת תמי פרגר נובע ממחלת ריאות נדירה. מאז הלך מצבה והידרדר - והיא נמצאת כיום בראש הממתינים להשתלת ריאות, הסיכוי היחיד להציל את חייה
זה התחיל בשיעול: תמי פרגר, בת 55 מכפר סבא, הייתה משוכנעת שלקתה במחלה ויראלית קלה. אלא שהשיעול החמיר לקוצר נשימה שנמשך חודשים ארוכים, ובסופו של דבר הראו הבדיקות כי היא סובלת ממחלה גנטית נדירה. מצבה ממשיך להידרדר - ובשלב זה רק השתלת ריאות תציל את חייה.
פרגר, נשואה לרוני ואמא לאלדד, אוהד ואור, חולה זה חמש שנים במחלת הריאות COPD בשל חוסר גנטי ב"אלפא-1-אנטיטריפסין", מעכב אנזימים המונע תהליכים דלקתיים בגוף. עד לפני חמש שנים היא ניהלה חיים רגילים ושמחים, ועבדה כמורה לחינוך מיוחד ולאנגלית.
חדשות בריאות נוספות:
- מחקר ישראלי: כורכום משפר הטיפול במחלות מעי
- לא לרסק כדורים: 7 טעויות מסוכנות בנטילת תרופה
- מכורים למתוקים? 10 עצות שיטפלו בבעיה
"כשהיא התחילה לסבול משיעול כולנו היינו משוכנעים שמדובר בשפעת", מספרת בתה אור. "היא לקחה חופשה מהעבודה, אבל הזמן עבר והיא לא החלימה. זמן רב הרופאים לא העלו בדעתם לבדוק אם מדובר במחלה הזו, שמופיעה בדרך כלל רק אצל מעשנים כבדים בגיל מבוגר. מצבה המשיך להידרדר, ולבסוף אובחן שהיא סובלת מהחסר באלפא-1 אנטיטריפסין".
בינתיים חלה ירידה בתפקוד הכללי של פרגר ובתפקודי הריאות שלה. כיום מצבה כה קשה עד שהיא אינה יכולה לנשום בכוחות עצמה, ולפני שישה שבועות אושפזה במצב קריטי בבית החלים בילינסון בפתח תקווה, הורדמה והונשמה. מאז מצבה התייצב מעט, אך עדיין מוגדר קשה ומחייב הנשמה.
הפתרון היחיד שישאיר את פרגר בחיים הוא השתלת ריאות. היא הועברה לראש רשימת הממתנים להשתלה, אך ככל שחולפים הימים סיכוייה לעבור בהצלחה את ההשתלה הולכים וקטנים - ונשקפת סכנה מיידית לחייה.
כיוון שרמת הנוגדנים בגופה גבוהה מאוד, עברה פרגר טיפול מיוחד להורדת הנוגדנים, שניתן לה בתרומת קרן המחקרים של בית החולים כיוון שהוא אינו כלול בסל התרופות.
"אמא לימדה מאות תלמידים והייתה פעילה מאוד פיזית וחברתית", מספרת אור. "היא השתתפה בחוגי ספורט, חוגי קולנוע, אהבה לטייל בארץ ובעולם ואפילו החלה ללמוד ציור. אבל כבר כמה שנים היא אינה מתפקדת.
"אנחנו מקווים שיותר אנשים ייגשו לחתום על כרטיס אדי וייתנו לאימא ולרבים אחרים סיכוי לחיות. אין מחלוקת כבר גם בקרב אנשי דת, שהמציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, ועדיף לתרום איברים מאשר לקבור אותם תחת האדמה.
"כל חייה אימא נתנה מעצמה לאחרים" אומר אלדד פרגר, בנה, "בזמן שהרופאים היו סקפטיים ומצבה הידרדר, היא היתה חזקה ונלחמה כדי לחיות. אבל ככל שהדקות נוקפות, היא נחלשת פיזית ונפשית.
"אנחנו רוצים אותה איתנו כאימא אוהבת, כסבתא חמה ומחבקת. אנחנו מנסים להתחזק ולהישאר מלוכדים, אבל המשפחה שבורה. אני מקווה שסיפורה של אימא יעלה את המודעות לנושא, ושכל אזרח במדינת ישראל יעשה את המצווה המוסרית הנעלה ויחתום על אדי".
לפנייה לכתב/ת 
