האם חקירה פלילית מצדיקה השעיה של עובד?

נגד גננת מגבעת ניל"י הוגשה תלונה במשטרה על תקיפת ילד והיא הושעתה מיידית מעבודתה. בית הדין קבע שחובה לערוך לה שימוע כראוי

עו"ד יהודית דה לנגה עשורעדכון אחרון: 19.03.14 , 00:42

האם חקירה פלילית מצדיקה שלילת זכויות עובד? גננת שהואשמה בתקיפת ילד בגן שבו עבדה הושעתה מעבודתה, לטענתה שלא בהתאם לחוק. בית הדין האזורי לעבודה הורה לערוך לה שימוע נוסף, ולא - תבוטל ההשעיה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בדצמבר 2013 נטען שגננת ותיקה ביישוב גבעת ניל"י תקפה ילד בגן. בשימוע שנערך לה למחרת היא טענה שמדובר בילד בעייתי שסירב לשמוע בקולה, לכן הכניסה אותו לתוך הגן בעוד הוא בועט בה ודוחף אותה. הגננת הוסיפה שעדכנה את אמו של הילד בפרטי המקרה.

לאחר השימוע הגישה המפקחת על הגן תלונה במשטרה נגד הגננת. עוד באותו היום הודיעה לה מנכ"לית משרד החינוך כי הוחלט להשעות אותה באופן מיידי, כשלהפתעת הגננת, במכתב נכללו גם טענות שלא הובאו לידיעתה בשימוע, בין היתר שהוציאה את הילד לאכול בחוץ כשראשו רטוב והוא ללא מעיל.

הגננת נבדקה מיוזמתה בפוליגרף ונמצאה דוברת אמת. היא שלחה למנכ"לית משרד החינוך מכתב שבו ציינה כי היה פגם בהליך השימוע, ואליו צירפה את תוצאות הבדיקה. הורי ילדים בגן עשו זאת אף הם, ושלחו מכתבי תמיכה בגננת.

בינתיים ההשעיה הסתיימה, אך המשטרה הודיעה לנציבות המדינה כי הוחלט לפתוח בחקירה נגד הגננת. משכך, ומבלי שנערך לה שימוע, הודיעה הנציבות לגננת כי הוחלט להשעות אותה לארבעה חודשים. הגננת ביקשה מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לבטל את ההשעיה בטענה שמדובר בהחלטה אוטומטית ולא מנומקת.

השימוע וההשעיה פגומים

השופטת עפרה ורבנר קבעה כי הליך השימוע שנעשה לגננת במסגרת ההשעיה הראשונה והמיידית היה פגום, שכן לא הובאו בפניה כל נימוקי ההשעיה. לדבריה,

גם הארכת ההשעיה בידי הנציבות התבססה על השימוע הפגום והייתה פגומה לכשעצמה.

לבסוף קבעה השופטת כי החשיבות שבשמירה על זכויות הגננת לפני שהוכרע דינה מצריכה עריכת שימוע נוסף, והפעם בעל פה ובנוכחותה. השופטת הזהירה כי אם השימוע לא יתקיים תוך 14 יום, ההשעיה תבוטל.

ניתן לראות בבירור כי מגמת הפסיקה כיום היא לחייב מעביד לבצע שימוע לעובד טרם השעייתו או פיטוריו, אף אם קיימות נגד העובד חשדות לביצוע מעשים פליליים. בית הדין הארצי לעבודה כבר קבע כי חובת השימוע מהווה זכות יסוד של עובד, ושמור לה מקום של כבוד ביחסי העבודה, קל וחומר בזמן שנשקלת אפשרות לסיום העסקתו.

על המעסיקים השונים להפנים כי אי מתן זכות שימוע לעובד מהווה פגם היורד לשורשו של מעשה ההשעיה או הפיטורין.