האקדח הצהוב מת מצחוק / טור
לעולם אל תיכנסו לקרב אקדוחנים עם ערן זהבי, כי הווינר הגדול ביותר בכדורגל הישראלי תמיד יורה אחרון. מהכרטיס האדום של פריצה - מכבי התבטלה מול הפועל החדגונית, אבל זהבי הוביל את ניצחון הדרבי הגדול ביותר בעידן החדש וגנב לדמארי את קסם ה"פיו-פיו"
- צפו באלבום התמונות מהערב המחשמל בבלומפילד
- זהבי ירה אחרון: 2:3 מדהים למכבי בדרבי
- זהבי: "ב-2:2 אמרתי לבדש - 'אבקיע עוד אחד'"
- אוהדי הפועל למחנה מכבי: "סופר-יודנראט"
- בעוד שבוע: דרבי תל אביבי נוסף
והאקדח, לפחות האקדח הצהוב, מת מצחוק. מצחוק וגם מהתרגשות, כי מכבי ת"א חוגגת כרגע את אחד מניצחונות הדרבים הגדולים בהיסטוריה, ויש שיגידו הגדול מכולם, בטח עבור אוהדים שנולדו אחרי שנות ה-70. כן, גדול יותר גם מה-0:4 המוחץ בעונה שעברה. ניצחון דרמטי, הכי דרמטי, במשחק שהיה נראה עבור מכבי אבוד לחלוטין. ממש סיפור למגילה.
והמגילה הזו ארוכה. יש בעלילתה פיתולים רבים, ומסתתרים בה סיפורים קטנים. יש בה גם גיבור טראגי בשם עומר דמארי (שעדיין יצא גיבור - עוד נגיע אליו), אבל יש בתוכה בעיקר דמות אחת שניצבת מעל כולם, זהבי כמובן, שבשנה אחת, משער הדרבי הצהוב הראשון שלו ועד השלושער הערב, עלה לדרגת האלילים הגדולים של מכבי בכל הזמנים.
זו לא המצאה שלי אלא של המוני אוהדים צהובים שהכריזו זאת בבלומפילד. ואם אתם עדיין מרימים גבה - הרי מדובר בשחקן שנמצא רק שנה וקצת בקבוצה - קבלו נתון אחד ומיוחד: לזהבי יש ממוצע של יותר משער למשחק בדרבי, 6 שערים ב-5 משחקים. והדרבי, את זה יספרו לכם לא מעט אוהדים משני הצדדים של העיר, הוא מעל הכל.
זהבי הוביל מהפך מדהים, שהדבר היחיד שיכול להיות יותר מפתיע ממנו השבוע הוא אם המטוס המלזי יצוץ פתאום חזרה בשמיים וינחת בבטחה בבייג'ין, כאילו לא קרה כלום. והאמת, ברוב הדקות שאחרי הרחקת ראדה פריצה מכבי באמת נעלמה כמו טיסה 370, התבטלה לגמרי מול הפועל (יותר מהמצופה מאלופה, למרות ששיחקה בעשרה שחקנים), עברה לשיטת משחק של רמי-מרבאל-מעיף-קדימה-בתקווה-שזהבי-יגיע. ואז הגיע אוראל דגני. כן, דגני, שחקן נבחרת ישראל להזכירכם, ששלח כדור רשלני שהוביל לשער הניצחון.
הפועל היתה טובה בלא מעט פרמטרים, אבל הדקות בהם מכבי הלכה אחורה הבליטו דווקא את חוסר הגיוון ההתקפי של האדומים ואת הניסיון החוזר שלהם להיכנס ממש עם הכדור לתוך השער. כי הפועל, בדקות השליטה הרבות שלה, היתה צריכה להגיע להרבה יותר מצבים מסוכנים באמת.
דמארי, גיבור טראגי כאמור, הוא כרגיל היחיד שיכול להבקיע. אם מכבי לא עושה את המהפך אז דמארי, ותגובת הפיו-פיו שלו אחרי השער הראשון, היה הופך למשהו מיוחד עבור אוהדי הפועל. ההתעקשות שלו להישאר בקבוצה, אי-ההסכמה לעבור למכבי חיפה ועכשיו זה? דמארי היה הופך לזיכרון לדורות, אבל זהבי גנב לו את הקסם.
קשה לראות איך דמארי והפועל יתאוששו מזה, ממשחק שמנפץ אותך מנטלית לרסיסים. שובר לך עצמות וכותש מעיים. ובשבוע הבא, הזמן בו הם צריכים לנסות לצאת מזה, שוב דרבי, והפעם אפילו מכבי מארחת. עבור הפועל, לפחות זה, אין יותר לאן לרדת. לזהבי, למרות שאצלו כבר אי אפשר לדעת, אין לאן לעלות.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
לפנייה לכתב/ת 
