זינוק בעובדים לפי שעה בהיי-טק ובשוק ההון

• הכירו את עובדי הקבלן בהנדסה ובהיי-טק
• עיצומים בכיל: הכניסה נאסרה על עובדי הקבלן
• תביעה: עולה חדש הועסק ב-4.35 שקל לשעה
  

הסקר נערך במהלך פברואר וכלל 17,102 עובדים מ-542 בתי עסק – באמצעות עיבוד הנתונים המופיעים בתלושי השכר שהונפקו להם במהלך 2013 לעומת 2012. מהנתונים עולה כי את המגמה מובילים בתי ההשקעות – עם עלייה של כ-159%. בהיי-טק נרשמה עלייה של 88%, במשרדי רואי חשבון - של כ-61% ובמשרדי עורכי דין - כ-52%. עמי ברגמן, מנכ"ל עוקץ מערכות, מחדד כי באשר למשרדי עו"ד ורו"ח - הנתונים נכונים בעיקר לגבי עובדים זוטרים ועובדי מנהלה.

תעשיות נוספות שנרשם בהן גידול בשיטת העסקה זו הם המזון – עם עלייה של כ-49%, המתכת - 30.4%, והמגזר הקמעוני ורשתות השיווק - כ-20%. שני הענפים היחידים שקצב הגידול בהם לא עלה על 1% הם אבטחה וניקיון. עם זאת, מדובר בשני הענפים המובילים בשיטת העסקה זו בפועל - כאשר 95.3% מעובדי הניקיון ו-92.9% מעובדי האבטחה הועסקו באופן זה בשנת 2013.

(נתוני עוקץ מערכות)

בסך הכל, שיעור העובדים לפי שעה טיפס בכ-23% בענפים שנבדקו, מ-43.1% ב-2012 ל-53.1%. להערכתו של ברגמן, הנתונים משקפים את השפעות ההאטה במשק. "מעסיקים רבים נאלצו לשנות את אופן העסקת העובדים ולהעביר את חלקם למשרה במתכונת יומית", הוא אומר. "זה לא מעודד, אך שיטה זו אפשרה להקטין את מצבת המפוטרים".

עובד שעתי - מה הבעיה?

עובד שעתי או יומי נקרא "עובד בשכר" ומקבל שכר על בסיס שעת עבודה או יום עבודה בפועל, זאת בשונה מ"עובד במשכורת", ששכרו משולם על בסיס חודשי קבוע.עובדים שעתיים או יומיים זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח החוק, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

ההבדל העיקרי הוא באופן חישוב הזכויות הכספיות ותנאי העבודה. כפי שמסביר עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה, שותף במשרד עוה"ד סטריקובסקי, גל ושות' - שיטת העסקה זו משמשת מעסיקים רבים כדי להימנע מתשלום דמי חגים ושעות נוספות, וכן להקטין את התשלומים המגיעים לעובד מביטוח לאומי.

"עובד שאינו עובד חודשי והשלים לפחות שלושה חודשי עבודה, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי חג בשנה, בתנאי שעבד ביום שלפני החג וביום שאחריו", הוא מסביר. "כך, לא מעט מעסיקים לא משלבים את העובד ביום לפני ויום אחרי על מנת להימנע מתשלום זה. זו שיטה נפוצה". גל מחדד כי עובדים רבים אינם מודעים לעובדה, כי גם כאשר המעסיק אינו משבץ אותם לעבודה בימים שלפני ואחרי החג – הם זכאים לדמי חגים על פי הפסיקה.

גל מוסיף כי יש מעבידים שמשחקים באמצעות שיטה זו עם השעות הנוספות ועם נתוני הדיווח לביטוח הלאומי, במטרה לחסוך כסף. "יש מעסיקים שמדווחים על היקף ימי עבודה שאינו תואם את היקף המשרה בפועל, דבר שמביא להקטנת התשלומים המגיעים לעובד מביטוח לאומי, בכלל זה דמי אבטלה וזכויות סוציאליות נוספות", הוא מסביר.

בנוגע לשעות הנוספות הוא מציין, כי "כאשר מדובר על שבוע עבודה של 5 ימים, השעות הנוספות נמנות אחרי 8.6 שעות עבודה ביום, ובשבוע עבודה של 6 ימים הן נמנות לאחר 8 שעות עבודה. בפועל, לא מעט מעסיקים מתחילים לשלם שעות נוספות רק אחרי השעה התשיעית, למרות שהם לא עובדים במסגרת של 5 ימים בשבוע".

"אין ספק כי ישום השיטה נובע פעמים רבות מצורכי העבודה, שכן אין באפשרות המעסיק לספק עבודה ליום עבודה מלאה או למשרה חודשית מלאה", מוסיף גל. "העובדים מועסקים במתכונת זו עד שהם מקודמים לשלבי ניהול ובכירות – מעמד שמקנה להם את "הזכות" לעבוד במשרה מלאה או חלקית, לרוב במתכונת של עובדים חודשיים".

נתוני הסקר יוצגו מחר (ה') בוועידה השנתית של עוקץ מערכות ליחסי עובד-מעסיק בכפר המכבייה