השביתה במשרד החוץ פוגעת בביטחון המדינה

בשבוע האחרון אפפה אותי תחושה כבדה של החמצה, החמצה של יכולת לבצע מהלך מדיני ממוקד ואפקטיבי על מנת לשמור על בטחון אזרחי ישראל. לחם חוקי בעבודתי השגרתית במשרד החוץ, מדי יום ביומו, הוא לפעול מול מדינות עמיתות וארגונים בינלאומיים כדי ליצור תשתית של שיתוף פעולה בינלאומי נגד גורמים הפוגעים בביטחון מדינת ישראל, ובהם גם ארגוני טרור.

• העיצומים במשר החוץ: תקועים בלי דרכונים
• עיצומי משרד החוץ: השתתפות ישראל בביאנלה בוונציה בסכנה
• מה רוצים הדיפלומטים הישראלים?
  

משימה זו רגישה ומורכבת ביותר. כדי למלאה, עמיתיי במחלקה לביטחון אזורי ולוחמה בטרור ואני נדרשים לשלב בין שני עולמות, שלא תמיד באים בכפיפה אחת: עלינו לשלב מידע שמקורו בעולם הביטחון והמודיעין, עם עשייה אפקטיבית במישור המדיני-דיפלומטי.

בסופו של דבר, אנחנו לא מהווים רק ציר להעברת מידע לנציגי גופי המטה וכוחות הלוחמה בטרור במדינות עמיתות - אנחנו רותמים בפועל את המדינות או הארגונים העמיתים לפעול נגד האיום, באמצעות מדיניות אקטיבית ואכיפה ביטחונית. זהו נדבך מהותי במלאכת סיכול הטרור הבינלאומי.

בעשור האחרון יש חשיבות רבה לתפקידם של משרדי חוץ בעולם ליצירת תשתיות לסיכול איומים ביטחוניים וטרור. תשתיות אלה מעוגנות במסגרות מדיניות, פורומים בינלאומיים, אמנות ופרוטוקולים שיצירתם מובלת דווקא על ידי הקהילה הדיפלומטית. משרד החוץ הישראלי הוא חלק מוביל ובלתי נפרד ממארג בינלאומי זה.

תחום עיסוק זה של משרד החוץ אינו מוכר לרבים. לאנשי המשרד שלי אין את התדמית של אלו העושים לביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה, ואולי מפאת רגישותם של דברים נשמר העניין בחדרי חדרים. אך אין זו יד מקרה שמשרדיהם של ארגוני טרור כחמאס נסגרים ברחבי העולם, ושהאיחוד האירופי הכריז על חזבאללה כארגון טרור.

אותה הכרזה מדינית מאפשרת למדינות העולם להטיל סנקציות כלכליות ומשפטיות על פעילי הארגונים, מקשה על פעילותם עד הופכת אותה לבלתי-אפשרית, ובסופו של דבר - תורמת לביטחונה של מדינת ישראל ולשמירה על חיי אזרחיה.

החמצה כואבת

בשבוע האחרון נפל דבר - זו פעם ראשונה בה פעילי חזבאללה ניסו לבצע פיגוע נגד ישראל משטח סוריה, פיגוע שסוכל על ידי צה"ל. באותו השבוע סוכלה גם, לראשונה, העברת נשק מאיראן שתחת שלטון רוחאני, לידי ארגוני טרור בעזה.

מדובר בשני אירועים בעלי חשיבות מדינית וביטחונית מהמעלה הראשונה. אולם, ההחמצה הגדולה היא שאף אחד מן האירועים שציינתי, לא תרם לשינוי מדיניות בקרב עמיתנו שמעבר לים ולא גרר פעולה מהותית כלשהי כנגד איראן וזרועות הטרור שלה, ובראשן חזבאללה.

בדרך כלל, במקביל לכל פעילות של כוחות הביטחון נגד הטרור, מתקיימת פעילות דיפלומטית ענפה להביא לסיכול טרור באמצעים מדיניים. בשבוע האחרון היכולת למנף את האירועים הדרמטיים שהתרחשו לצורך סיכול מדיני הוחמצה.

הסיבה העיקרית לכך היא, כי המנגנון היחידי המיומן שיש למדינת ישראל - שבימים שבשגרה מציג לעמיתנו בעולם את משמעותם של איומים אלו לא רק כלפי מדינת ישראל כי אם גם מבחינת מדינות העולם וביטחונן שלהן – מנגנון זה לא עבד.

אותו המנגנון, שמביא אל לשכותיהם של שרים בכירים וראשי מדינות בעולם את הראייה הישראלית על טרור בינלאומי ומתאם עימם את הדרכים להילחם בו בזירה הגלובאלית, לא נכנס לפעולה. זאת, משום שמשרד החוץ מצוי כרגע במשבר של סכסוך עבודה המתמשך למעלה משנה ושהוביל לעיצומים בפועל.

פגיעה בבטחון המדינה

הרקע לסכסוך הוא תנאי השכר, שאינם מאפשרים לאנשי משרד לכלכל את משפחותיהם בכבוד, והיעדר מנגנון שיתמוך בבני הזוג של הדיפלומטים הישראלים הנאלצים לוותר על קריירה ועל זכויותיהם הנלוות בכדי לאפשר למשפחתם את אורח החיים הכרוך בנדודים.

אנשי משרד החוץ תורמים לביטחונה של מדינת ישראל, לילות כימים, לפחות כמו כוחות הביטחון והמודיעין האחרים, וחושפים עצמם ואת בני משפחתם לא אחת לסיכונים אישיים על רקע היותם אלו שמייצגים בגלוי את מדינת ישראל בניכר.

על פקידי האוצר וקובעי המדיניות השולטים במשכורותינו להבין, כי בשל תנאי ההעסקה הדלים העומדים אל מול המחיר הכבד שמשלמים הדיפלומטים ובני משפחתם - שירות החוץ של ישראל אינו אטרקטיבי עוד, ושורותיו מדולדלות ומידלדלות.

בשל פגיעה מתמשכת והפקרה של זרוע החוץ של ישראל ועובדיה, קיימת פגיעה משמעותית בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החמצת ההזדמנויות בשבוע שעבר לחולל שינוי מהותי ולחזק את יכולתה של ישראל לעמוד בפני איומי הטרור כואבת, אולם אם לא נתעשת ונציל את שירות החוץ - יהיה זה כשל שילווה אותנו בעתיד, לא רק החמצה.